ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>בראשית ח"א</h1><h2>פרשת חיי שרה</h2><h3>והנערה טובת מראה מאד</h3>קלב, א

קלב, א

דעשייה בתפלין וציצית וכה"ג בשם ציון המצוינת כמו (ירמי' לא, כ) הציבי לך ציוני' כו' שכל המצות שלנו הם כמו אות וציון המורה על אורות המקיפים העליונים דע"ס שבאדם העליון דאצי' שהמה מצות הוי"ה שנק' מצות ממש כמו שאו' קדשנו במצותיו וכתיב (בראשית כו, ה) מצותי כו' (וע"כ נק' התו"מ בשם עדות כמ"ש (דברים ו, כ) העדות כו' שנק' עדים שמעידים ע"ד הנסתר וכן ישראל נק' עדים כמ"ש (ישעי' מג, י) אתם עדי כו' (כמ"ש במ"א) וכמו תפלין שלנו נק' תפלין לדוגמא לתפלין דמארי עלמא שמניח תפלין בראשו כו' (ברכות ו, א) שהם בחי' מקיף דשם הוי"ה שבד' מוחין כמ"ש (דברים כח, א) כי שם הוי"ה נקרא עליך כו' וכה"ג) וזהו שכנ"י נק' טובת מראה מאד כו' וכמ"ש ומראיך נאוה שהן מראה המצות שנעשים בנגה דעשייה בבטול הרצון דנה"ט ששרשה מנגה דעשייה שעולה בבחי' או"ח מלמטה למעלה שעולה בבחי' הבירורים דרפ"ח דנגה דעשיה כו' שזהו יתרון האור הבא מן החשך כמשל אבן המזדכך ביותר שמתנוצץ בעין כו' וכגווני הקשת שנראים בה ג' גווני השמש ואע"פ שאינו רק הארה דהארה לבד אבל מראה את האור כמו שהוא במאור דשמש עצמו בבליטה והבהקה יותר שאינו ניכר ונראה בשמש עצמו כידוע שזהו פי' דנוגה ל' יגיה כמו (סנהדרין צ, א) הוגה את השם בבליטה יותר (וכמו (ש"ב כב, כט) וה' יגיה חשכי שהאור המאיר את החשך הוא מבהיק יותר) וכמו אור השכל שמאיר ע"י משל שניכר אור אמתתו יותר לפי שמתלבש רוחנית שלו בגשם המשל או כמו שאין חכם כבעל הנסיון במעשה שבמעשה הגשמי נברר וניכר אמתת אור החכ' ביותר כך אור הח"ע דתורה הקדומה ניכר שלימות אמתותה יותר בהתלבשות בדברים גשמיים בנגה דעשיה וכן באה"ר דנה"ט דנגה דעשיה נתברר יותר אור הנשמה האלקית בשרשה הראשון (משום דנתב"ס דוקא וכאור החוזר שעולה מלמטה למעלה מן הארץ שהוא יותר גדול מן האור הראשון שנמשך ממקורו מלמעלה למטה בבחי' או"י וזהו שנק' טובת מראה מאד בלי גבול כי בחי' או"ח חוזר אל עצמות המאציל ממש שלמעלה מאו"י וזהו כמשל המראה שמסתכלים בה שמפני המסך המדובק בה באחורי המראה עי"ז חוזר האור אל מול פני הרואים בה כך ע"י בטול רצון זה דנה"ט שהוא מצד בחי' המסך המבדיל דרע דנגה שאינו חפץ להפרד לגמרי ח"ו עי"ז חוזר האור לעלות למעלה באה"ר שלמעלה מן השכל כו' בבחי' בטול רצון מכל וכל רק לה' לבדו באה"ר דכל מאדך שהיא לעצמות א"ס ב"ה דוקא כמ"ש (תהלים עג, כה) מי לי בשמים כו' (שם כו) כלה שארי ולבבי כו' וכן (שם סג, ב) צמאה לך נפשי (שם פד, ג) כלתה נפשי כו' וכה"ג וזהו בחי' רבקה שיוצא' מנגה דעשייה בבחי' או"ח למעלה שעולה למעלה מבחי' יצחק שהוא התענוג ואה"ר דמשפיע אל המקבל מהקדב"ה לכנס"י כמ"ש א"ח עט"ב נקבה תסובב גבר כו' וזהו ותרד העינה כו' ותעל למעלה מבחי' יצחק כנ"ל וד"ל:

(יז) ויובן זה בתוס' באור ע"פ המבוא' במ"א במ"ש עיניך יונים וכן עיניו כיונים כו' שזהו כמשל יונה ובת זוגו שמסתכלי' זה בזה שבהסתכלות זו עיקר תענוגם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד סנהדרין סג, ב
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד סנהדרין סג, א
  3. שולחן ערוך יז סנהדרין סג, ב
  4. תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט סנהדרין סג, ב
  5. תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א סנהדרין סג, סע"ב
  6. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א סנהדרין סג, א