526

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ב) צע"ק: מדברים לא, כח (והוא ע"פ תוס' ע"ז י"ז סע"א) ומפסיקתא הובאה ביל"ש רמז קצא: וקרא למיכאל וגבריאל כו' ע"י זקן וע" עדים.

ג) בעניןי לא בשמים שקו"ט וש"נ בשה"ג לחיד"א ח"א אות יו"ד רכ"ד. שד"ת כללים אות א ס"ק צד, קא, קיב. שו"ת חת"ס ח"ו סצ"ח. פי' חיד"א אבות רפיו. הקדמת קסת הסופר לשו"ת מן השמים. ובכ"מ. ולהעיר מביאוה"ז פ' וישלח.

ד) החילוק* פשוט דלשיטת החולקים על רש"י גוסס אינו אלא מת בכח, כי הרי פעולתו פעולה, וגם נפסק דינו בב"ד מת בכח הוא, וא"כ אין במצב הגוסס הוספה על מצב מי שנפס"ד בב"ד. משא"כ לשיטת רש"י. במלים אחרות: הסבר פלוגתת רש"י והחולקים עליו בדין הגוסס, הוא אם הגוסס מת רק בכח או גם בפועל (עכ"פ לרוב הלכותיו). משא"כ נפס"ד בב"ד דלכ"ע אינו אלא מת בכח.

ודוחק לומר -- דלשיטה הא' -- צ"ל גוסס, כי מוסיף שנעשה מת בכח גם מצד הגוף. דסו"ס כיון שמיתה בכח אינה מספקת, גם מיתת הגוף בכח אינה מספקת.

ה) ייל כוונת האו"ש: בלשונו (ולא ראיתי בפנים גופא) גברא שאין בנוגע לו הציווי דלא תרצח. ובזה מתורץ מה שמקשה על האו"ש.

ו) כבר* א"ל בע"פ, דיש כאן שתי שאלות 1) מנ"ל דע"י פס"ד הב"ד עצמו נעשה גברא קטילא, 2) איך אפשר להסביר את זה. ובמענה לשאלה הב' -- הסברא פשוטה: אנו דנין אודות מי שנפס"ד אם נשתנו הלכותיו ודיניו אשר ע"פ התורה. ולכן אין נוגע מה שלא נעשה מעשה, כיון שנעשה שינוי (אף שאינו ניכר) ע*פ פסק התורה ובמילא זה משנה דינו אשר ע"פ תורה.

זו כלפי לייא?, אם ד"מ שגם בזה"ב לא אירע אלא לעתים רחוקות ביותר לא רצו לבטל, עאכו"כ שלא הי' מובן כלל אם היו מבטלים דין מלקות. וקושייתו מפני [מה] לא נאמר בפי' דדין מלקות לא בטל י"ל בכמה אופנים, ומהם: א) כשנשנה מרז"ל דדין ד"מ לא בטל דנו עדיין ב"ד דין מלקות. ואח"כ לא צריכא להודיענו כי אתיא במכש"ב, כנ"ל. ב) עונש המלקות הוא הענין דונקלה אחיך (מכות כב, ב, ושם). וא"כ אין חידוש להשמיענו שעונש המלקות לא בטל, כי מעשים בכל יום הוא דונקלה אחיך משא"כ בד"מ דלא ראינו קיומם באופן המתואר במס' סנה', לכן משמיענו דהנופל מן הגג כו' הוא במקום סקילה וכו'.

הערות

  1. 2. עמ"ש השואל (הנ"ל) שמלאכים אין כשרים להעיד. המו"ל.
  2. 3. עמ"ש הנ"ל דאלי' לא נאמן מצד ,לא בשמים היא" ואי אמרינן לא בשמים היא בספק מציאות. המו"ל.
  3. 4. מענה לשאלה: גם אם נגי' (כמ"ש במכתב הנ"ל) שכוונת אדה"ז היא לשיטת רש"י, למה הי' צריך אדה"ז לדין גוסס חשיב כמת, הרי בלא"ה חשיב כמת מכיון שנפסק דינו בב"ד שלמעלה. המו"ל.
  4. 6. הל' רוצח פ"ב ה"ט -- דרציחה לא חשיבה ,הותרה מכללה" כי ,ב"ד ממיתה גברא דכל ההורגו פטור ולא הותרה רציחה להרוג מי שאינו מחוייב מיתה, רק ב"ד פוסקין דינו . . ואח'ז גברא קטילא הוא". והקשה השואל, דלכאו' פסק ב"ד מצ"ע אינו עושה הנידון לגברא קטילא, כ"א מפני שאח*כ יהרגוהו. המו"ל.
  5. 6. מענה לשאלה: איך יעשה גברא קטילא ע"י פסק ב"ד, הרי בגופו לא נעשה שום מעשה. המו"ל.
  6. 6. ד) עמ"ש הנ"ל דרק דין ד' מיתות לא בטל אבל דין מלקות בטל. המו"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. אגרות קודש שסא מכות כב, ב
  2. אגרות קודש א'תיד מכות כב:
  3. לקוטי שיחות 99 מאותו ספר מכות כב, ב
  4. לקוטי שיחות 128 מאותו ספר מכות כב, ב
  5. לקוטי שיחות 84 מאותו ספר מכות כב, ב
  6. לקוטי שיחות 63 מאותו ספר מכות כב, א
  7. לקוטי שיחות 67 מאותו ספר מכות כב, א
  8. לקוטי שיחות 279 מאותו ספר מכות כב, ב
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ. מכות כב, ב
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז מכות כב, סע"א
  11. תורת חיים פא, א מכות כב, א-ב
  12. תורת חיים קלד, ג מכות כב, א-ב
  13. שולחן ערוך יג מכות כב, ב
  14. שולחן ערוך יד מכות כב, ב
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט מכות כב, סע"א
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים מכות כב, ב