פא, א

ב[יד] חכמי ישראל לג[ד]ור אופן רצון העליון כפי דעת[ם] להוסיף או לגרוע וכמו במלקות דגרעי חדא⁵⁸⁶ כו' וכה"ג, וזהו שאמר ריב"ז אני כשר⁵⁸⁷ לפני המלך כו' שר התו' וכמ"ש במשה בכל ביתי⁵⁸⁸ הנק' יחו"ע⁵⁸⁹ נאמן הוא כמו בעה"ב⁵⁹⁰ עצמו לעשות כרצונו ממש ומבחי' משה נמשך לכל חכמי ישראל ולכך מתניתא מלכתא כמלך עצמו שגוזר כו' ולכך תלמוד גדול שמביא לידי קיום המעשה [וד"ל]). וזהו ענין והיו הדברים האלה כו' אחר ואהבת של אה"ר ע"י אהרן שושדמ"ט כו' דוקא⁵⁹¹, והוא מבחי' המשכות דחכ' עילאה⁵⁹² שבעצמותו ית' כמ"ש למשה⁵⁹³ בדיבור בפה והוא מ"ש אשר אנכי מצוך כו' אנכי מי שאנכי⁵⁹⁴ סדכ"ס למת"ב כלל מצוך היום גוזר ואומר בפיך דברים האלה ע"כ אמר ושננתם לבניך⁵⁹⁵ ודברת בם להיות גוזר ואומר דבר ה' כמו מתניתן מלכתא הנ"ל, והיינו ע"י בחי' משה שושדמ"ל שממשיך גילוי אוא"ס בדברים האלה אשר אנכי מצוך כו' לפה דכנ"י כו' בדבור בד"ת, [ו]לכך אנכי זה⁵⁹⁶ משה אמר על עצמו כי פתח דבריו שמע ישראל⁵⁹⁷ ה' אלקינו כו' ואהבת את כו' עד והיו כו' אשר אנכי מצוך כו' כמו תורה צוה לנו משה ([ל]היותו נמשך מח"ע עצמה ממש כנ"ל).

אך הנה אין כנ"י נעשים בחי' בית⁵⁹⁸ קיבול דבר ה' דתורה לקבל מאור ח"ע עצמה ע"י משה כ"א ע"י שיהיו תחלה בחי' בית קיבול מה⁵⁹⁹ לזה והוא ע"י האה"ר בכל נפשך ובכל מאדך כו', שהרי האומר אין לי אלא תו'⁶⁰⁰ אפילו תורה אין לו וכמו שאנו אומרים שב[ל]א התפ[עלות] אה"ר במס"נ באחד כו' גם כשיאמר דבר ה' זו הלכה לא נמשך כלל בחי' אור דח"ע דתורה בפי המדבר כו' לפי שאין כלי הפה כלי בית קיבול כלל לקבל האור דח"ע שבדיבור זה וזהו אפי' תורה אין לו, ולכך אחר שאמר ואהבת את ה' אז יהי' כלי הפה בית קיבול לדבר ה' לקבל האור דתורה שיהי' נמשך בפיו וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו'. וזהו ודברת בם שתהי' רק כלי [ה]פה לדבר [הוי'] המדבר בפיך וע"כ מצות ת"ת תמידי'⁶⁰¹, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך כו' וכמ"ש במ"א [oldpage_קיח] ּ (ובזה יובן יותר ענין הנ"ל במ"ש מי שם פה לאדם כו' דהגם שאמר לו הוי' מי שם פה לאדם כו' ואנכי אהי' עם פיך לא רצה משה ואמר לו שלח נא כו' לפי שידע משה שלא יאיר [אור] דברי אלקי' [חיים] בכנ"י ע"י המשכה זו דאור חכ' עילאה דתורה לבדה כענין הנ"ל במי שאין לו אלא תורה כו' כ"א ע"י שיהיו כנ"ל כו' בלתי⁶⁰² קיבול במס"נ באה"ר דכל נפשך ומאדך כנ"ל ע"כ גם שאמר ואנכי אהי' עם פיך שזהו כמו והיו