347

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

פסוקים ומאמרי רז"ל, המצווים על חיוב תמידי בלימוד ועסק התורה [וכנאמר בתחילת הפרק'' גופא: ,על שלשה דברים העולם עומד, על התורה...", = ומכיוון שהתורה היא מה,,עמודים" עליהם נתמך קיום העולם, מובן איפוא שצריך להיות ,תורתך קבע")'.

ב) ,אמור מעט" - הוא ציווי בתורה5 ,לא יחל דברו", וציווי זה מחייב הנהגה

אבות - פ"א שיחות 1

של ,אמור מעט" - על האדם להזהר בדיבורו ולא להבטיח אלא כאשר בטוח לחלוטין כי ביכולתו לקיים את דבר5', על מנת שלא יכשל באיסור"י של ,,לא יחל דברו"*'. גם בסיום פיסקא זו ,ועשה הרבה" אין לכאורה חידוש מיוחד מצד מדת חסידות": אם ביכולתו של יהודי לעשות הרבה מצוות ומעשים טובים - עליו לעשות כך29?

ג) וכמו כן בסיום המאמר: ,והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" - לכאורה זו הנהגה הנדרשת מצד ,ועשית הטוב והישר", נימוס בסיסי ודרך ארץ, ויתירה מזו - מצד הציוווו2 ואהבת לרעך כמוך (מה דעלך סני לחברך לא תעביד? [=מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך]), ולא דוקא מצד מדת חסידות3?

הערות

  1. 1. שמצינו בחסידים הראשונים") - ראה קו"א הנ"ל בסופו. אבל באם כאן הוצרך שמאי להוסיף (גם כאן) ומלאכתך עראי (כדלקמן ס"ב קושיא הב'), כיון שבזה הוא עיקר ההדגשה. ולהעיר שבטור שם מקדים ,מלאכתן עראי" לפני ,ותורתן קבע". וראה לקמן הערה 14.
  2. 3. משנה ב'.
  3. 4. וכן להפי' ,,עשה תורתך קבע", שיקבע עתים לתורה (מחו"ו בפי' הא' (וראה נ"א ברש"י כאן), מילי דאבות (פי' הב)), הרי פשיטא שזהו חיוב, דאל"כ יתבטל מהתורה לגמרי (מחו"ו שם). ועוד: ה"ז חיוב מצות והגית בו יומם ולילה (רמב"ם שם פ"א ה"ח. הלי ת"ת לאדה"ז שם ס"ד. וראה טושו"ע (ואדה"ז) סקנ"ת).
  4. 4. לכאורה י"ל (וראה מילי דאבות (פי' הא'), מגן אבות (להרשב"ץ), נחלת אבות (בשם המפרשים)) שהוראת שמאי ,,עשה תורתך קבע" הוא למי ,,שלא הגיע למדה זו שיוכל ללמוד טעמי ההלכות כו' אף אם יעשה תורתו קבע מחמת קוצר דעתו ונקרא בור כו' אינו חייב כו' לעשות מלאכתו עראי כדי להרבות בלימוד כו' אא"כ עושה במדת חסידות ואהבת התורה, אבל מן הדין יוצא יד"ח בקביעות עתים לת"ת" (הלכות ת"ת לאדה"ז שם ס"ד. וראה קו"א שם סק"א קרוב לסופו). וזהו מילתא דחסידותא שבדברי שמאי, אבל א) דוחק לומר שהוראת שמאי הוא רק לזה ,,שנקרא בור כו'", ב) ועיקר: אז הו"ל להדגיש ולסיים (העיקר) ,,ומלאכתך עראי", ע"ד מ"ש לקמן פ"ד מ"י ,,הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה", ג) הוראה זו נאמרה באבות פ"ד שם (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 18677 והערה 12).
  5. 5. מטות ל, ג.
  6. 6. ולהעיר שנצטווינו (קדושים יט, לו) הין צדק יהי' לכם ,,שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק" (ב"מ מט, א. פרש"י שם. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי קנו ס"ב ובהמצוין שם).
  7. 7. ראה נדרים כב, א. עז, ב שו"ע יו"ד רסר"ג.
  8. 8. וראה ג"כ קהלת (ה, א) ,ע"כ יהיו דבריך מעטים" ובמפרשים שם.
  9. 9. אף שיש לפרש שהחידוש הוא רק ב,אמור מעט", שתמיד תהי' אמירתו מעט לגבי עשיותיו.
  10. 0. יתרה מזו: צריך כל אדם כו' לשקול ולבחון בעצמו אם הוא עובד ה' בערך ובחי' מלחמה עצומה כו' בבחי' ועשה טוב כו' הרבה יותר מחפצו ורצונו לפי טבעו ורגילותו כו' (עיין תניא פ"ל).
  11. 1. קדושים יט, יח. ובפרט שלקבל בספ"י הוא פחות מלקבל בשמחה (פיה"מ פ"ג, מי"ב).
  12. 2. ופשוט שאין לומר שזהו חידושו של הלל דוקא (כ"א - ,זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא"), ואדרבא זהו פחות מ,ואהבת לרעך כמוך" (ראה שבת לא, א ובחדא"ג שם).
  13. 3. ויתירה מזו, הרי (לפי' הרע"ב וכו') זה בכלל מצות הכנסת אורחים גופא, כי (בל' הרע"ב עצמו

מצוטט ב־6 עמודים

  1. אגרות קודש ט'קיא לקו"ש חי"ז ע' 347
  2. לקוטי שיחות 93 לקו"ש חי"ז ע' 347
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג לקו"ש חי"ז ע' 347
  4. תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 347
  5. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל לקו"ש חי"ז ע' 347
  6. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל לקו"ש חי"ז ע' 347

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 150 מאותו ספר ב"מ מט, א
  2. לקוטי שיחות 154 מאותו ספר ב"מ מט, א
  3. לקוטי שיחות 156 מאותו ספר ב"מ מט, א
  4. לקוטי שיחות 168 מאותו ספר ב"מ מט, א
  5. לקוטי שיחות 151 מאותו ספר ב"מ מט, א
  6. תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה ב"מ מט, א
  7. שולחן ערוך א ב"מ מט , א
  8. שולחן ערוך ב ב"מ דף מט ב
  9. שולחן ערוך (ג) ב"מ מט, א
  10. שולחן ערוך (א) ב"מ מט, א
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש ב"מ מט, א
  12. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג ב"מ מט, א