ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק גסימן תמג(ג)

(ג)

(ג) אבל מדברי סופרים כו'. עיין בחק יעקבכה שחילק בין מעות לכסות וכלים, עפ"י מ"ש התוספות ריש פרק קמא דחוליןכו, והוא מדברי רש"י פרק ד' דע"זכז. ואשתמיטתיה מ"ש הרא"ש סוף פרק [ב'] דקידושיןכח ע"ש, מבואר מדבריו דחליפין אפילו הן מעות אסורין וחליפי חליפין אפילו הן כסות וכלים מותרין. ודעת רש"י ותוס' לאסור אפילו בחליפי חליפין, אם לא משום ביטול פריה ורביה או משום שאינו דבר הניכר כמו כסות וכלים, כמו שביאר דבריהם במשנה [למלך] פ"ה מהלכות אישותכט ופרק [טז] מהלכות מכירהל. וכן הוא בתוס' דנדריםלא ע"ש פירוש הסוגיא לפי שיטה זולב. אבל אנן לא קיי"ל הכי, כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' רי"ולג. והוא הדין לכל איסורי הנאהלד, כמבואר בר"ןלה ובחידושי הרשב"אלו בנדרים, דאיבעיא זו היא בכל איסורי הנאה שאין תופסין את דמיהן אם הדמים מותרים למחליף עצמו, וכך מוכחת שם כל הסוגיא. אלא שהרשב"אלז ור"ןלח פסקו איבעיא זו לקולא, אבל אנן לא קיי"ל הכי, אלא כמ"ש הש"ע ואחרונים שםלט להחמיר בלי שום חולק.

עיין שם היטב בגמרא ור"ן ויתברר לך ביטול דברי הפרי חדש כאןמ שהכריע כהמקילין, שהרי טעם המקילין משום דפוסקין האיבעיא לקולא, ואנן לא קיי"ל הכימא. ומ"ש הפרי חדש וסוגיא דנדרים כבר יישבה הרשב"א בחידושיו ריש פרק קמא דחוליןמב, ועל זה סמך להקל, הוא דלא כהלכתא, שהרי הרשב"א שם מפרש סוגיא דנדרים דאיבעיא להו אם מותר להחליף לכתחלה, והוא כעין פי' הרא"ש שם בנדריםמג, וכבר תמה עליו במשנה למלך פ"ה מהלכות אישותמד והניחו בצ"ע. וגם הרשב"א בחידושיו לנדרים חזר בו, ופירש כפירוש הר"ן ושאר פוסקים. ובלאו הכי לא קי"ל הכי אלא כמ"ש בש"ע ואחרונים ביו"ד שם, דמפרשים האיבעיא בדיעבד. וכיון דלא [איפשטא] אזלינן לחומרא כהסכמת רוב אחרונים וגדולי הראשונים ז"ל. אלא כיון דאיבעיא זו היא בדרבנן יש לסמוך בהפסד מרובה על המקילין, שהם הרמב"םמה* והרשב"א ריש פרק קמא דחוליןמו בשם הרמב"ןמז והר"ן בנדרים:

[* כמ"ש בעל התרומ[ות] שער [מ]"ומח בשמו. וצ"ע שהרמב"ם עצמו פסקמט האיבעיא דנדרים לחומרא, כמבואר ביורה דעה שם, ובגמרא משמע בהדיא דכל איסורי הנאה שוין לנדרים בזה, ע"ש דפשיט ממתניתין מכרן וקידש כו' וצ"ענ.]

לא קנהונא כו'. כל זה מתבאר למעיין היטב במשנה למלך פרק י"ו מהלכות מכירהנב בשם בעל התרומותנג, כפי מה שפירש דבריו במסקנתו. ועיין בחו"מ סי' קצ"[ח]נד דכל שלא קנה הלוקח באחד מדרכי הקניות יש למוכר על המעות דין לוה, דה"ל כהלואה גמורה, ע"ש בב"ינה בשם הרי"ףנו ורמב"םנז ורמב"ןנח:

הערות

  1. כה. ס"ק ט.
  2. כו. ד, ב ד"ה מותר (אע"ג דבשאר חליפין אסור באשה שרי משום פריה ורביה אי נמי לא אסרו אלא כגון פירות וכלים שהוא דבר הניכר ונראה).
  3. כז. נד, ב ד"ה למעוטי (ודוקא קידושי אשה אבל איתהנויי מינייהו מדרבנן אסור).
  4. כח. סי' לא, שהביא את התירוצים הנ"ל (שבתוס') על שם רש"י בע"ז שם, וחלק עליו, ומסיק: אם בדיעבד לקח מדמי איסורי הנאה פירות וכלים על חליפין לא גזור רבנן.
  5. כט. ה"א ד"ה והנראה.
  6. ל. הלכה יד.
  7. לא. מז, ב ד"ה ה"ג הא לכתחלה, בשם הר"ש מקוצי.
  8. לב. דמיירי רק בחליפי חליפין, שאסור לכתחלה, ורק בקידושין מותר להנות מאשתו שקידש בחליפי אסורי הנאה.
  9. לג. ס"ק א, שמפרש הסוגיה בחליפין. ובס"ק ז, שכ"ה גם באומר קונם פירות האלו על פלוני. ובנקודת הכסף שם כותב, שחליפי חליפין מותר.
  10. לד. האיבעיא שם מז, א היא בנודר בקונם פירות האלו על פלוני, ושם מז, ב רוצה הגמרא לפשוט האיבעיא מדין חליפי אסורי הנאה.
  11. לה. שם מז, א רד"ה בעי רמי.
  12. לו. שם רד"ה הא דאיבעיא.
  13. לז. שם מז, ב ד"ה סד"ה אמר רבא.
  14. לח. שם ד"ה ולענין הלכה.
  15. לט. יו"ד סי' רטז ס"ב.
  16. מ. סעיף ג.
  17. מא. ביו"ד סי' רטז ס"ב, וא"כ גם כאן בחמץ בפסח לא קיי"ל הכי.
  18. מב. ד, ב ד"ה סברוה: וה"פ מהו בחילופיהן כלומר מהו להחליפן וליהנות בחילופיהן כו'.
  19. מג. מז, ב ד"ה דילמא.
  20. מד. ה"א ד"ה וראיתי להרא"ש ז"ל שם בנדרים.
  21. מה. הל' מאכלות אסורות פ"ח הט"ז.
  22. מו. ד, ב ד"ה סברוה.
  23. מז. שם ד"ה והא דאמרינן.
  24. מח. ח"ו ס"ב.
  25. מט. הל' נדרים פ"ה הט"ז.
  26. נ. וראה פס"ד צמח צדק כ, ג.
  27. נא. כ"ה בדפוס ראשון, וכנראה קאי על סעיף נוסף שהיה בפנים, שנשמט בנוסח השו"ע הנדפס (ואפשר קשור לתחלת סי"ב).
  28. נב. הלכה יד (במוכר לחברו אסורי הנאה, וידע הלוקח שהם אסורי הנאה, ונתחייב הלוקח לתת לו המעות, שאינו חשוב כמחליף עד שעה שנותן המעות).
  29. נג. שער מו ח"ו ס"ב.
  30. נד. סעיף טו.
  31. נה. מחו' יז ד"ה אע"פ.
  32. נו. ב"מ פ"ד (ל, א), בשם רב האי גאון.
  33. נז. הל' מכירה פ"ז ה"ג, לפירוש המ"מ שם.
  34. נח. ב"מ מט, א ד"ה ההוא גברא (הובא במ"מ שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 150 ב"מ מט, א
  2. לקוטי שיחות 154 ב"מ מט, א
  3. לקוטי שיחות 156 ב"מ מט, א
  4. תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה ב"מ מט, א
  5. שולחן ערוך א מאותו ספר ב"מ מט , א
  6. שולחן ערוך ב מאותו ספר ב"מ דף מט ב
  7. שולחן ערוך (א) מאותו ספר ב"מ מט, א
  8. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש ב"מ מט, א
  9. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג ב"מ מט, א