(ג)

הערות

1. כה. ס"ק ט.
2. כו. ד, ב ד"ה מותר (אע"ג דבשאר חליפין אסור באשה שרי משום פריה ורביה אי נמי לא אסרו אלא כגון פירות וכלים שהוא דבר הניכר ונראה).
3. כז. נד, ב ד"ה למעוטי (ודוקא קידושי אשה אבל איתהנויי מינייהו מדרבנן אסור).
4. כח. סי' לא, שהביא את התירוצים הנ"ל (שבתוס') על שם רש"י בע"ז שם, וחלק עליו, ומסיק: אם בדיעבד לקח מדמי איסורי הנאה פירות וכלים על חליפין לא גזור רבנן.
5. כט. ה"א ד"ה והנראה.
6. ל. הלכה יד.
7. לא. מז, ב ד"ה ה"ג הא לכתחלה, בשם הר"ש מקוצי.
8. לב. דמיירי רק בחליפי חליפין, שאסור לכתחלה, ורק בקידושין מותר להנות מאשתו שקידש בחליפי אסורי הנאה.
9. לג. ס"ק א, שמפרש הסוגיה בחליפין. ובס"ק ז, שכ"ה גם באומר קונם פירות האלו על פלוני. ובנקודת הכסף שם כותב, שחליפי חליפין מותר.
10. לד. האיבעיא שם מז, א היא בנודר בקונם פירות האלו על פלוני, ושם מז, ב רוצה הגמרא לפשוט האיבעיא מדין חליפי אסורי הנאה.
11. לה. שם מז, א רד"ה בעי רמי.
12. לו. שם רד"ה הא דאיבעיא.
13. לז. שם מז, ב ד"ה סד"ה אמר רבא.
14. לח. שם ד"ה ולענין הלכה.
15. לט. יו"ד סי' רטז ס"ב.
16. מ. סעיף ג.
17. מא. ביו"ד סי' רטז ס"ב, וא"כ גם כאן בחמץ בפסח לא קיי"ל הכי.
18. מב. ד, ב ד"ה סברוה: וה"פ מהו בחילופיהן כלומר מהו להחליפן וליהנות בחילופיהן כו'.
19. מג. מז, ב ד"ה דילמא.
20. מד. ה"א ד"ה וראיתי להרא"ש ז"ל שם בנדרים.
21. מה. הל' מאכלות אסורות פ"ח הט"ז.
22. מו. ד, ב ד"ה סברוה.
23. מז. שם ד"ה והא דאמרינן.
24. מח. ח"ו ס"ב.
25. מט. הל' נדרים פ"ה הט"ז.
26. נ. וראה פס"ד צמח צדק כ, ג.
27. נא. כ"ה בדפוס ראשון, וכנראה קאי על סעיף נוסף שהיה בפנים, שנשמט בנוסח השו"ע הנדפס (ואפשר קשור לתחלת סי"ב).
28. נב. הלכה יד (במוכר לחברו אסורי הנאה, וידע הלוקח שהם אסורי הנאה, ונתחייב הלוקח לתת לו המעות, שאינו חשוב כמחליף עד שעה שנותן המעות).
29. נג. שער מו ח"ו ס"ב.
30. נד. סעיף טו.
31. נה. מחו' יז ד"ה אע"פ.
32. נו. ב"מ פ"ד (ל, א), בשם רב האי גאון.
33. נז. הל' מכירה פ"ז ה"ג, לפירוש המ"מ שם.
34. נח. ב"מ מט, א ד"ה ההוא גברא (הובא במ"מ שם).