151
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1-6 לקוטי
רק משום שהימצאות מידה חסירה בבית עלולה להביא מכשול'? (כי יתכן ויביא הדבר לחסרון ממון של חבירו), אלא גם משום שעצם מציאות המידה החסירה כשלעצמה?? היא איסור חמור3.
וההסבר בזה:
ההבדל בין מידות ומשקלות ושאר האופנים של גניבה ואונאה הוא:
קדושים ג
בשאר אופני גניבה ואונאה קיים אצל הגנב רק רצון אחד - הוא עושה פעולה שבאמצעותה הוא נוטל את ממונו של חבירו;
לעומת זאת במידות ומשקלות קיימות אצלו שתי תנועות הפכיות: עצם העובדה שהוא מודד ושוקל לחבירו מבטאת הנהגה של התחשבות עם חבירו, הוא מבצע פעולה המורה על רצון לא לגרום עוול לחברי?; וביחד עם זה, עושה הוא ,מידה חסירה" שפעולת המדידה עצמה תביא לגניבת ממון חבירו!
ולכן אוסרת התורה את עצם העשייה וההשהיה של מידה חסירה (אפילו כאשר בפועל לא תיגרם מכך עוולה לזולת, כנ"ל) - משום שתוכן ,מצות מידות" הוא - לשלול ערמומיות< זו של האדם כלפי עצמן"?.
ד. ,הכופר במצות מידות" - באיסור העשייה של מידה חסירה
לפי ביאור זה בחומר של ,מצות מידות", תתבהר גם הלשון ,כל הכופר
הערות
- 1. ראה שו"ע אדה"ז הל' אונאה כו' ס"י ,שאסרה התורה להשהות מדה חסרה בביתו .. שלא יבואו לרמות בה" (ועיין קו"א להל' גזילה וגניבה סק"ב - שזוהי כוונת הרמב"ם בפ"ז שם). וראה הערה הבאה.
- 2. במנ"ח (מצוה תרב. וכן בחסדי דוד השלם לתוספתא ב"ב פ"ו, ד) ,דהל"ת הוא רק אם משהה כדי לרמות", אבל ,לעשות המדה עביט של מימי רגלים" אסור רק מדרבנן מחשש ,שמא יבא כו'". וכן מפורש ברשב"ם ב"ב (פט, סע"ב) שהאיסור בעביט כו' אינו מה"ת.
- 3. אבל [נוסף לזה שלדעת אדה"ז (שבהערה הקודמת) חשש זה הוא (לדעת הרמב"ם) טעמא דקרא. (ובחינוך שם משמע דעביט כו' אסור מה"ת), הנה גם] ברשב"ם אפשר לפרש כוונתו במ"ש ,קרא לא אזהר .. אלא כשיתקנה לו ע"מ למוד בהן", שהטעם הוא (לא מפני שאסור רק כש,משהה כדי לרמות", כ"א) מפני שצ"ל על הכלי שם ,מדה", משא"כ בעביט שהוא מטונף כו' אין עליו שם ,מדה" (ואסור רק מדרבנן כי ,פעמים שרוחצו ומעביר טינופו" - רשב"ם שם).
- 3. ראה גם בחיי פרשתנו יט, לה (ושם, שהוא דוגמת העונש על מדות הלב הרעות והמחשבה הרעה אע"פ שלא הוציאם לפועל. וראה לקמן בפנים).
- 5. ולהעיר ממנ"ח מצוה רנח (סק"ג) ,אפשר על העשיי' או השהיי' עוד יותר רע" (מזה ,שיקל לחבירו").
- 4. ולהעיר מכסף הקדשים לשו"ע שם סעיף א (ע"פ הסמ"ע שם) דחומר האיסור דמדות ומשקלות הוא משום דסמכו אהימנותי". ע"ש באורך.
- 5. ולהעיר שמהכתוב (פרשתנו יט, לו) ,והין צדק" למדין ,,שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב" (ב"מ מט, א) - שזהו תוכן ,מצות מדות", כבפנים.
- 25. ראה בחיי שבהערה 23.
מצוטט ב־1 עמודים
- שולחן ערוך ג לקו"ש חכ"ז ע' 151
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות 150 מאותו ספר ב"מ מט, א
- לקוטי שיחות 154 מאותו ספר ב"מ מט, א
- לקוטי שיחות 156 מאותו ספר ב"מ מט, א
- לקוטי שיחות 168 מאותו ספר ב"מ מט, א
- לקוטי שיחות 347 מאותו ספר ב"מ מט, א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה ב"מ מט, א
- שולחן ערוך א ב"מ מט , א
- שולחן ערוך ב ב"מ דף מט ב
- שולחן ערוך (ג) ב"מ מט, א
- שולחן ערוך (א) ב"מ מט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש ב"מ מט, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג ב"מ מט, א