212

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שהרי זוהי מידה כנגד מידה, כהדגשת הפסוק המובא לעיל ,,בבוא רשע בא גם בח ועם קלון חרפה" כיוון שבאמצעות החטא נגרם ביזוי. ל,עין שלמטה", הרי כתוצאה מכך בא חרון לעולם, שהוא תוצאה של בחז וכדומה*.

וגם לאחר שהעבירה כבר התבטלה, עדיין קיים החרון, כל עוד קיים ,רשע", שהרי כל עוד אין חזרה בתשובה עדיין קיימת הסיבה ל,חרון": האדם נמצא עדיין באותו מצב של ,עשה עין של מטה כאילו אינה רואה".

יא. תפקידו של הסנהדרין

ידוע* שסיומו של מסכת קשור בהתחלתו (ולשם המסכת), שלכן נוהגים - בעת אמירת הדרן - לקשר סיום המסכת להתחלתו.

כך גם בענינינו'*: במשנה הראשונה במסכת, לפי סידרן בגמרא?5, מפורטים

דיני בית-דין וסנהדרין, מ,דיני ממונות בשלושה" ועד ל,סנהדרין גדולה של שבעים ואחד". למרות שלכל ביתדדין (שלש. כו' כג, עא) יש סוג מסויים של דינים שעליו לדון, בכל זאת השווה בין כולם הוא שתכליתם של כל בתי-הדין איננה רק לדון את החוטא ולהענישו כדי לקיים את ,ובערת הרע מקרבך" ו,למען ישמעו ויראו..." - אלא עליהם לדאוג מלכתחילה למניעת אפשרות לרע ולחטא.

כך נאמר ב,,תנא דבי אליהו רבא"*, שעל הסנהדרין של שבעים ואחד היה מוטל התפקיד ,,לקשור חבלים של ברזל במתניהם ולהגביה בגדיהם למעלה מארכבותיהן ויחזרו בכל עיירות ישראל .. בכל מקומות ישראל וילמדו את ישראל...".

לכאורה, תמוה הדבר:

אנשי הסנהדרין היו ,מופלגים בחכמת התורה בעלי דיעה מרובה... ,*" ומקומם היה בלשכת הגזית*, וכאשר לא נמצאו שם לא היה

הערות

  1. 9. ראה רש"ש כאן.
  2. 0. ראה לעיל ע' 144 שוה"ג להערה 31. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 332 וש"נ.
  3. 1. נוסף על הפשוט, שבמשנה מתחיל ,דיני ממונות בשלשה כו' .. תשלומי כפל כו'" ו,אין עושין עיר הנדחת אלא ע"פ ב"ד של שבעים ואחד".
  4. 2. משא"כ במשניות שנחלק לשש משניות, ונוגע לדינא לענין המקדש את האשה ע"מ שאני יודע לשנות - ראה שו"ע אה"ע סי' לח חלקת מחוקק סק"מ לקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 155 הערה 1. ועוד.
  5. 5. וי"ל שזה שנקבע בגמרא כל דיני סנהדרין מב"ד של שלשה עד ב"ד של ע"א במשנה אחת, לרמז תוכנם של סנה', שענינם שיהיו סמוכין* איש מפי
  6. 6. *) דעת רבא שגם הלואות והודאות צריך סמוכין
  7. 7. קדושים א שיחות -
  8. 8. איש עד משה רבינו (רמב"ם רפ"ד מהל' סנהדרין), היינו שהם המשך וענין אחד**, וזה מרומז בזה שכל סוגי סנהדרין (מג' עד עא) הוא במשנה אחת.
  9. 3. פי"א.
  10. 4. ראה רמב"ם הל' סנהדרין פ"ב.
  11. 5. מדות פ"ה מ"ד. סנהדרין פו, ב (במשנה). רמב"ם שם פי"ד הי"ב.
  12. 12. אלא כדי שלא תנעול דלת בפני לווין תקנו שסגי בג' הדיוטות (סנהדרין ג, א). וראה שוה"ג הבאה.
  13. 13. **) וגם על ב"ד בחו"ל ובזה"ז אמרינן: שליחותייהו קא עבדינן (ב"ק פד. ב. גיטין פח, ב. רמב"ם שם פ"ה ה"ח. טור חו"מ ס"א)

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 162 לקו"ש חי"ז ע' 212

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.

  1. אגרות קודש ט'רנו ב"ק פד, רע"ב
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג ב"ק פד, ב
  3. לקוטי שיחות 110 מאותו ספר סנהדרין ג, רע"א
  4. לקוטי שיחות 161 מאותו ספר סנהדרין ג, א
  5. מאמרי אדה"ז צח סנהדרין ג, ב
  6. שולחן ערוך ו סנהדרין ג, א
  7. תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג סנהדרין ג, ב