519

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

והבלבולי שנגרם ע"י הפלגה בספינה>

ועוד נקודה בזה: בנדו"ד (משא"כ בהמפליג בספינה) -- שלילת המנוחה והעונג שבת היא גם אצל בני ביתו וקרוביו.

ב. למחרת הטפול ולאחריו צריכים לעשות כו"כ בדיקות וכו' שיש בהם גם מלאכות האסורות, וחלקם אסורות גם מה"ת. ואף שאז (לאחרי הטפול) חלק מהם הוא בגדר פקוח נפש -- הרי בתוך ג' ימים קודם השבת אסור להכניס עצמו בסכנה -- אם יודע שיצטרך לחלל שבת מפני פקו"נ (אפילו בדבר שאינו אסור אלא מד"ס) -- ,לפי שנראה כנכנס בכוונה למקום סכנה כדי שיחלל שבת אח"כ"".

והרי דין זה הוא אפילו כשנכרי עושה המלאכה (באם הישראל נהנה מגוף המלאכה). ומכ"ש בנדו"ד, אשר: (א) כו"כ מלאכות נעשות ע"י יהודים המשרתים בהבתי רפואה ובפרט בעיר כניו יארק, בוסטון וכו': (ב) בחלק חשוב מהמלאכות [כמו בדיקת הדם, ועאכו"כ בדיקת המים] מוכרח סיוע? שיש בו ממש" של החולה (הנטפל ברפואה\'':

ג. כמה מהבדיקות הנעשות למחרת הטפול -- אין בהם משום פקוח נפש כלל. ועפ"ז -- הרי נוסף על איסור הסיוע:י (וגם אלו המלאכות שאין בהם סיוע כלל) מכיון שנעשות הן לצרכו -- הוא צריך למחות".

הערות

  1. 4. ואף ש(בספינה) נזכר בטעמי הצער ובלבול גם נענוע הספינה (הקאה וסרחון הים -- ב"ח שם. ועוד), הרי במוחש רואים שהצער ובלבול בבתי רופאים גדול יותר.
  2. 5. ועוד עניז בזה: המצב בהוה הוא -- שבשיק (וביום א') נמצאים בבתי הרפואה רק הרופאים ,המתחילים" ולא המומחים (כדלקמן בסוף השיחה). ומובן, שגם זה (מה שלמחרת הנתוח אינו נמצא רופא מומחה] מונע המנוחה והעונג.
  3. 6. מג"א שם סקי"ג (מריב"ש). שו"ע אדה"ז שם ס"ה.
  4. 7. שו"ע אדה"ז שם. וראה ב"י שם (מריב"ש).
  5. 6. שו"ע אדה"ז שם ס'"ו.
  6. 9. ראה מכות כ, ב -- לענין הקפת הראש. ולדעת המג"א (או"ח סשכ"ת סקט"ז), ט"ז (שם סק'א, יו"ד סקצ"ח סקכ"א), ח"צ (שו"ת ח"צ סי' פב), ואדה"ז (או"ח שם ס"ג וסכ*א. סש"מ ס'ב) - גם בנוגע למלאכת שבת.
  7. 7. -- בט"ז שם משמע שהוא איסור מה"ת. ובשו"ע אדה"ז (סשכ"ח סכ"א. ס" שמ שם) וכ"ה בשו"ת ח"צ שם -- שהוא שבות מד"ס.
  8. 8. וגם לדעת השיך (נקוה"כ יו"ד סקצ"ח) שהחיוב דמסייע הוא דוקא בהקפה ולא בשאר אזהרות - הרי עכ"פ יש איסור דשבות כיון שהנכרי עושה המלאכה עבור הישראל. כנ"ל בפנים.
  9. 0. ע"ד סוג הסיוע דאסור -- ראה ריטב"א מכות שם. מג"א וט"ז שם. ח"צ שם. שו"ע אדה"ז שם (סשכ"ח ס"ג וסכ"א). ועוד.
  10. 1. בשו"ע אדה"ז שם סכ"א, שגם כשהנכרי יכול לעשות בלא סיוע הישראל הוא שבות גמור מד"ס. ואף שבאופן זה התירו שבות הסיוע לצורך חולה (גם כשאין בו סכנה) -- הרי אסור לכתחילה להכניס עצמו לעבור על איסור ,שבות גמור מד*ס". וראה הערה הבאה.
  11. 2. וראה שו"ע אדה"ז שם (ממג"א שם סקט"ז) ש,אם א"א להעשות כלל בלתי סיוע הישראל אסור אף לחולה עצמו לסייעו". ובט"ז שם סק"א, שגם היכא ד,בלא"ה מתעבדא" -- באם כשמסייע מתחיל במלאכה [כההוא דניקף, שמזמין את שערו], לא התירו לצורך חולה.
  12. 3. אפילו כשנכרי עושה -- ראה שו"ע או"ח סרמ"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 257 מאותו ספר מכות כ, ב
  2. שיעורי הלכה למעשה מלאכות שבת מכות כ, ב
  3. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות מכות כ, ב
  4. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן מכות כ, ב
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות מכות כ, ב