519

הערות

1. 4. ואף ש(בספינה) נזכר בטעמי הצער ובלבול גם נענוע הספינה (הקאה וסרחון הים -- ב"ח שם. ועוד), הרי במוחש רואים שהצער ובלבול בבתי רופאים גדול יותר.
2. 5. ועוד עניז בזה: המצב בהוה הוא -- שבשיק (וביום א') נמצאים בבתי הרפואה רק הרופאים ,המתחילים" ולא המומחים (כדלקמן בסוף השיחה). ומובן, שגם זה (מה שלמחרת הנתוח אינו נמצא רופא מומחה] מונע המנוחה והעונג.
3. 6. מג"א שם סקי"ג (מריב"ש). שו"ע אדה"ז שם ס"ה.
4. 7. שו"ע אדה"ז שם. וראה ב"י שם (מריב"ש).
5. 6. שו"ע אדה"ז שם ס'"ו.
6. 9. ראה מכות כ, ב -- לענין הקפת הראש. ולדעת המג"א (או"ח סשכ"ת סקט"ז), ט"ז (שם סק'א, יו"ד סקצ"ח סקכ"א), ח"צ (שו"ת ח"צ סי' פב), ואדה"ז (או"ח שם ס"ג וסכ*א. סש"מ ס'ב) - גם בנוגע למלאכת שבת.
7. 7. -- בט"ז שם משמע שהוא איסור מה"ת. ובשו"ע אדה"ז (סשכ"ח סכ"א. ס" שמ שם) וכ"ה בשו"ת ח"צ שם -- שהוא שבות מד"ס.
8. 8. וגם לדעת השיך (נקוה"כ יו"ד סקצ"ח) שהחיוב דמסייע הוא דוקא בהקפה ולא בשאר אזהרות - הרי עכ"פ יש איסור דשבות כיון שהנכרי עושה המלאכה עבור הישראל. כנ"ל בפנים.
9. 0. ע"ד סוג הסיוע דאסור -- ראה ריטב"א מכות שם. מג"א וט"ז שם. ח"צ שם. שו"ע אדה"ז שם (סשכ"ח ס"ג וסכ"א). ועוד.
10. 1. בשו"ע אדה"ז שם סכ"א, שגם כשהנכרי יכול לעשות בלא סיוע הישראל הוא שבות גמור מד"ס. ואף שבאופן זה התירו שבות הסיוע לצורך חולה (גם כשאין בו סכנה) -- הרי אסור לכתחילה להכניס עצמו לעבור על איסור ,שבות גמור מד*ס". וראה הערה הבאה.
11. 2. וראה שו"ע אדה"ז שם (ממג"א שם סקט"ז) ש,אם א"א להעשות כלל בלתי סיוע הישראל אסור אף לחולה עצמו לסייעו". ובט"ז שם סק"א, שגם היכא ד,בלא"ה מתעבדא" -- באם כשמסייע מתחיל במלאכה [כההוא דניקף, שמזמין את שערו], לא התירו לצורך חולה.
12. 3. אפילו כשנכרי עושה -- ראה שו"ע או"ח סרמ"ג.