ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א483

483

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

המתבטאות בקיום התורה והמצוות במירב ההידור האפשרי.

כיצד ניתן לדרוש שהיהודי. יקיים את התורה והמצוות ,,כחדשים", בשעה שגופו מורגל יום"יום בלימוד תורה ובקיום מצוות?

אכן, כל עוד הוא מוגבל במציאות העצמית, אין הוא מסוגל להשתחרר מן התחושה שתתורה והמצוות הן ,הרגל" לגביו. אך כאשר הוא ,מדלג"9 ומשתחרר ממציאותו, ויוצר אצלו מצב של ,יציאת מצרים" במובנה הפנימי' - יציאה מן המצרים והגבלות של הטבע - אז גם קיום התורה והמצוות אצלו הוא באופן של חידוש.

. גם ב,בל מעשיך" נדרשת יציאה ממצרים

אפשר לחשוב שכל זה אמור רק לגבי סוג העבודה של לימוד התורה וקיום המצוות הקשור לנשמה. כי למרות שהתורה והמצוות מיושמים בדברים גשמיים ובעניני העולם הזה*', בכל זאת הן קשורות יותר לנשמה מאשר לגוף - ובסוג זה של עבודה מובן שאפשר להגיע לידי ,,יציאה ממצרים", השתחררות מן המצרים וההגבלות של הגוף הטבעי, ולעבוד באופן של ,החודש...".

פ' החודש שיחות 9

אך כאשר מדובר אודות עבודה של ,כל מעשיך יהיו לשם שמים""!, ו,,בכל דרכיך דעהו""', אודות התעסקות היהודי בענינים של העולם, הרי אז, הוא אמנם עושה כל זאת ,לשם שמים...", אך בכל זאת מורגש שאלה הם ,מעשיך" ו,דרכיך" - מעשי הגוף - וכיצד אפשר לדרוש בעבודה זו להגיע לידי השתחררות מטבע הגוף, כאשר בה בשעה הוא שקוע בעניני הגוף?

על כך נלמדת ההוראה מכך ששבת פרשת החודש חלה בכ"ה אדר - היום הראשון של מעשה בראשית - שגם בעניני הבריאה (כ"ה אדר) אפשרית וחייבת להיות עבודה באופן של ,החודש", מעל למדידה והגבלה.

ד. בניסן - בריאה במחשבה; בתשרי - בריאה בדיבור בפועל

אך, בכל זאת, כיצד ייתכן ששני הענינים הנוגדים יהיו בבת אחת, שכאשר שקועים בעניני הגוף יהיו משוחררים בו בזמן מטבע הגוף? זאת, משום שהיהודי קשור לבריאה כפי שהיא נבראה בכ"ה אדר, כדעת רבי יהושע, ולא בכ"ה אלול, כדעת רבי אליעזר*' (,,בתשרי נברא העולם").

ידוץ" ששתי הדעות - דעת רבי

הערות

3. שזוהי השייכות בין "החודש" לתוכן כל הפרשה שהוא ע"ד עניני פסח - כי "פסח" הוא "על שם הדלוג" (רש"י בא יב, יא. שם, יג) - העבודה למעלה ממדידה והגבלה.
4. ראה תניא פמ"ז. ובכ"מ.
5. תניא פ"ד. וראה שם פל"ז.
6. אבות פ"ב מי"ב.
7. משלי ג, ו.
8. ) ר"ה י, סע"ב ואילך. וש"נ. תוד"ה לתקופות הנ"ל. ור"ן ר"ה טז, א.
9. תוד"ה כמאן מצלינן - ר"ה כז, א (וראה

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 236 לקו"ש חט"ז ע' 483
לקוטי שיחות 255 לקו"ש חט"ז ע' 483

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.