236
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
216 לקוטי הוספות / ניסן שיחות אלא) ממהלך החמה -- זה שהחמה נמצאת באותו זמן באותו מקום שהיתה בעת שנבראה.
הרי איגו מובן: מאחר שבדין התורה גופא צריך להיות המציאות כמו שהיא כאן למטה (כנ"ל ס"ח) -- איך שייך לברך ברכת החמה על ,חמה בתקופתה" שלמעלה?
הקושיא חזקה עוד יותר: הדין דברכת החמה הוא כש,רואה חמה בתקופתה", וכשאינו רואה את החמה בגשמיות אסור לו לברך??:
הברכה קשורה עם ראיית החמה הגשמיית, אע"פ שאינה (כמו שהיא) בתקופתה (ומברכים מפני שהחמה הרוחנית היא בתקופתה), אתמהה"?
יו"ד, וי"ל בזה. ובהקדים, שחשבון התקופות (בין לפי תקופת שמואל, בין לפי תקופת רב אדא) אין התחלתו מהתקופה הראשונה שאחר בריאת העולם, אלא מהתקופה שב,שנת תוהו", קודם שנברא העולם'*.
וההסברה בזה היא: במחלוקת ר"א ור"י: אם בתשרי.נברא העולם או בניסן-נברא העולם, מבואר%
בכ"מ [וי"ג? כך בתוספות*], ששתי הדעות אמת: בניסן עלה במחשבה לברוא את :
העולם והבריאה בפועל היתה בתשרי.
ומכיון שלתקופות קיי"ל כר' יהושע שבניסן נברא העולם, שלכן מונין תקופת ניסן דשנת תוהו (שלפני תשרי) כשעלה במחשבה (היינו -- למעלה) לברוא, .
לפיכך, בנוגע לברכת החמה, מתחשבים עם התקופה שלמעלה (אע"פ שהתקופה למטה -- היא בזמן אחר). ועד"ז מובן בנוגע לדינים האחרים הקשורים עם התקופה, שאי"ז אלא לתקופת שמואל, התקופה שלמעלה, מכיון שההתחלה והיסוד של כל חשבון התקופות הוא ענין של תקופת תוהו", של עלה במחשבה לברוא", ולכן אינו מעכב כאן שגם התקופה שבמעשה תהי' באותו הזמן.
הערות
- 2. ראה שו"ת חת"ס: שם בתחלתו. שע"ת או"ח שם סק"ג. שד"ח אס"ד מערכת ברכות-ס"ב אות יח. פאת השדה סל"ג.
- 3. להעיר מהסברא ד,ת"ח אחד" בשו"ת חת"ס שם לברך אפילו לא תראה החמה. וראה שד"ח שם. בשו"ת כתב סופר (או"ח סל"ד) פוסק כהפמ"א (הובא בשד"ח. שם), וראה קונטרס תקופת החמה וברכתה (להרי"מ טוקצינסקי) פ"ד ס"ד וה'.
- 4. ראה תוד"ה לתקופות ר"ה (ח, א ואילך), פירוש להרמב"ם הל' קדה"ח פ"ט ה"ג. ופ"י. ועוד.
- 5. ר"ה יי ב.
- 6. ראה נהר שלום סדר כוונת ר"ה קרוב לסופו.
- 7. הובא בשו"ת בני ציון ח"א סי"ד אות טז.
- 8. ד"ה כמאן (ר"ה כז, א). ולפנינו הגיי להיפוך. וראה לקו"ש חט"ז ע' 483-4 (ס"ד) ובהערות שם.
- 9. משא"כ חשבון המולדות והשנים אף שג"ז מונין ממולד תהו - בהרי"ד (רמבים שם פ"ו ה"ח. תוסי שם. ובכ"מ), הרי זהו בעיקר כיון שיום אחד בשנה חשוב שנה, וכ"ש חמשה ימים (ראה תוס' שם. פירוש לרמב"ם שם. ובכ"מ. נסמנו באנציקלופדי' תלמודית ערך בהר"ד), היינו מצד מציאות הבריאה והמולד בפועל. ועוד ועיקר: הרי בזה אין נפק"מ בפועל לחשבון המולדות, משא"כ בנוגע חשבון התקופות. עיי' תוס' שם. וראה בפירוש שם (פ"ט ה"ג, פ"י ה"א). יסוד עולם שם (פי"ד) ועוד.
- 0. וכו"כ מצוות דינים ופס"ד תלוים במחשבה דוקא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.