403

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי

ב. מדוע מופנית טענת משה כלפי עבודה זרה ולא בלפי עובדיה!

כן יש להבין:

מפשטות לשון רש"י ,,כלום מתקנא אלא חכם בחכם גבור בגבור" מובן, שהענין של ,מתקנא" נאמר בקשר לעבודה זרה עצמה - וטענה כזאת כלפי הקדוש-ברוך-הוא היא היפך הכבוד.

יותר מכך: את הטענה ,כלום מתקנא... " שאל אגריפס (גוי") את רבן גמליאל? (על כך שהקדוש-ברוך-הוא נקרא ,,אדל קנא"*) ורבן גמליאל ענה על-כך במשל, שהענין של ,,מתקנא" לא נאמר כלפי העבודה-זרה עצמה, אלא כלפי עובדיה?.

ולפי זה תמוה:

א) אף אם נאמר שרש"י מוכרח להסביר שטענת משה היתה ,כלום מתקנא...", קשה להבין מדוע הוא מסביר שהטענה היתה בקשר לעבודה זרה עצמה, כקושית אגריפט, ולא כפי שטענת משה מוסברת במדרש"9' במקום זה: ,,אמר רבון העולם עשו לך סיוע ואתה כועס עליהם, העגל הזה שעשו יהיה מסייעך... אמר הקדוש-ברוך-הוא משה אף אתה טועה כמותם והלא אין בו ממש, אמר לו אם"כן למה אתה כועס על בניך...", ובמדרש זה: (א) הדברים נאמרים בלשון מכובדת יותר, (ב) מודגש רק הכעס ,,נליהם", ,,נל בניך"?

ב) על טענת משה להקדוש-ברוך-הוא ,כלום מתקנא אלא חכם בחכם גבור בגבור" אין מוצאים, בפשוטו של מקרא, שום תשובה, ולכן לא ברור: מהי ה,רעש" של איסור עבודה זרה ,לא יהיה לך אלקים אחרים... לא תעשה..." אם אין זו מציאות כלל?

ג. מדוע מציין רש"י את שני הענינים: חכם וגבור

בנוסף לכך אין מובן, מדוע מצייץ רש"י את שני הענינים: ,,(כלום מתקנא אלא) חכם בחכם גבור בגבור"!'?

הערות

  1. 6. פרש"י במס' ע"ז שבהערה הבאה.
  2. 7. ע"ז נה, א. ובמכילתא יתרו כ, ה השאלה בשינוי לשון קצת. וראה הערה 9.
  3. 8. ואתחנן ד, כד. ומה שלא הקשה עה"פ בעשה"ד יתרו כ, ה - מובן בפשטות ממה שמביא גם התחלת הכתוב כי ה"א אש אוכלה הוא (דלכאורה רק על סיומו ,אל קנא" מקשה) - דזהו מגדיל ה,מתקנא". ועד שקשור ב,אש אוכלה". ולהוסיף כי ביתרו ממשיך ,פוקד עון אבות על בנים גו'". שמפורש שה,קנא" הוא בעובדי, משא"כ בואתחנן, שלא נאמר עונש לעובדי', ואדרבא, מדבר בגדולת ה' ,כי ה"א אש אוכלה הוא". אבל להעיר דגם לפנ"ז בגמרא שם (נד, ב) ,שאל פלוספוס אחד את ר"ג כו' מפני מה מתקנא בעובדי' ואין מתקנא בה" הביא הכתוב דואתחנן. ולהעיר משינוי לשון רש"י ביתרו ובואתחנן שם. ואכ"מ.
  4. 9. כן מובן מפרש"י שם ד"ה אין מתקנא ,,לשנוא את בעלה". ובמכילתא מפורש זה בתוכן המענה, ע"ד תשובת ר"ג שהוזכרה בגמרא לפנ"ז ,שאל פלוספוס אחד את ר"ג כו' מפני מה מתקנא בעובדי' ואין מתקנא בה". ובמכילתא לפנינו בהשאלה ,וכי יש כח בע"ז להתקנאות בה" נזכר ,שאל פלוסופוס אחד". וראה חדא"ג שם.
  5. 0. שמו"ר פרשתנו פמ"ג, ו (בסופו). וראה שם, ז (במדב"ר פ"ב, טו. פס"ר פי"א, ו). תנחומא פרשתנו כב. וראה הערה הבאה.
  6. 1. כ"ה ברוב הדפוסים, ובדפוס שני. אבל בדפוס ראשון ובכו"כ כת"י רש"י איתא רק ,גבור בגבור".
  7. 7. בפי' תוס' (הדר זקנים), ובפי' הרא"ש הובא

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 119 מאותו ספר ע"ז נה, ב
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ז. ע"ז נה, א
  3. תורת מנחם בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשכ"ד ע"ז נה, א
  4. תורת חיים שסה, ד ע"ז נה, א
  5. נר מצוה ותורה אור קמז, ב ע"ז נה, א
  6. שולחן ערוך ג ע"ז נה, ב
  7. פלח הרמון קכה ע"ז נה, א
  8. אגרות קודש אגרת עה ע"ז נה, א
  9. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות ע"ז נה, ב
  10. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות ע"ז נה, ב
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ע"ז נה, ב