שסה, ד

עפר וסופו רמה ותולעה ולא יכול להכנ[י]ע לבבו לפני קונו באמת, כי מצד הרגשת עצמו בגסות ביותר לא יזוז ממקומו מכל כו' כנ"ל. ולא עוד אלא ששונא מאד לכל אשר לבבו נשא לעבודת ה' בהתפעלות ודביקות אמיתי' ובגילוי אור האלקי בנפשו בתו"מ בהתנשאות אלקות ממש כו', שמאד לא יוכל לסבול דבר המתנשא ובפרט בבחי' אלקות כמו בק"ש ותפלה ובתו"מ שהוא בבחי' אין האלקי שהוא מנגד לקליפה זו דעמלק שנזרע גם בנש"י בגופי' בכל דור ודור (והיינו שנק' עזי פנים וגסה"ר כהמן ועמלק כו' ששתלן בכל דור¹⁴³ ונק' חוצפא דרא¹⁴⁴ שקשים כארז ונק' ג"כ אבירי לב הרחוקים מצדקה¹⁴⁵ שהוא בחי' המל'¹⁴⁶ בגילוי אור האלקי כו'. והוא האות והסימן שרואים באותן אנשים שהן שונאים לכל איש מישראל שגבה לבו בדרכי ה' והולך בתמידות¹⁴⁷ בבחי' פנימי' הלב והמוח בעבודה תמה בהתלהבות הלב בתפלה ובתו"מ שלא יוכל לסבול כלל וכלל, ובפרט לנשברי לב בתשובה ואשר הן בבחי' הביטול לאין האלקי שונאים מאד עד שכל מגמתם להאבידם בכל אשר יוכלו כמעט במס"נ כמ"ש אמרו אחיכם¹⁴⁸ שונאיכם מנדיכם כו', וזהו שנק' מואס באחרים שעושין¹⁴⁹ כו'. ואמנם אין בחי'¹⁵⁰ זו רק בבחי' זרע עמלק, שזהו בחי' החוצפא וגסות שנגע לחייו ממש מה שיש בחי' גילוי אלקות בהתנשאות זולתו כנ"ל שמהן הן בחי' הערב רב¹⁵¹ שבישראל [oldpage_תקמא] ּ ובאוה"ע הן שונאי ישראל בתכלית לומר לכו ונכחידם מגוי¹⁵² ולא יזכר כו', ומטעם הנ"ל כהמן ממש שא' ישנו עם אחד¹⁵³ מפוזר כו' ודתיהם שונות כו'. משא"כ מי שאין בו מבחי' עמלק כלל, הגם שהוא מלא תאוות רעות כעריות וש"ד וכל שאר העבירות לא יגע לנפשו לשנוא כ"כ לאותן שהן יראי ה' ועובדי' בקדושה וטהרה יתירה, אדרבה יכנע לבבו לפניהם כו' כי לא איכפת לו כלל מזה כנ"ל ) (ומ"ש אחיכם שונאיכם כו' לפי ששנאה עצומה זו אינה רק מחמת קנאה גדולה כקנאת נחה"ק¹⁵⁴, וכן קנאת השטן תמיד על גילוי אלקות בהתנשאות ופרהסיא בבחי' יש גדול כמו במ"ת שהי' גילוי אלקות ביותר בבחי' פב"פ כו' נתקנא השטן¹⁵⁵ מאד והחטיאם בעגל להפילם כו', וכן נתן עיניו במקדש ראשון ושני¹⁵⁶ כו'. וכ"ז בא דוקא מצד שיש לו קירוב הערך ויחוס לענין זה שהוא גילוי אלקות כו', שאם הי' רחוק מזה לגמרי לא הי' מתקנא כ"כ כענין כלום מתקנא¹⁵⁷ אלא חכם בחכם דוקא וכן עשיר בעשיר כו', וא"כ זהו הוראה על שרשם שקרובים יותר לאלקות ע"כ מתקנאים ושונאים ביותר לכל עובדי ה' בגילוי ביותר כו'. וז"ש אחיכ"ם שונאיכ"ם