394
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שבתלמוד הבבלי: מובאת הגירסא, שרבי יהודה אומר ,,שולקים בו את העקרים" ורבי יוסי אומר ,שוריף את העקרים במים ומציף עליו שמן וקולט את הריח וקפחו", ואילו רש"י בוחר את גירסת התלמוד הירושלמי?, שרבי מאיר אומר ,בו שלקו את העקרין" ורבי יהודה אומר ,שראום"* במים.. %?
ג. התשובה שניתן להשיב, לכאורה, על השאלה הראשונה, והקושי עליה
על השאלה המובאת לעיל (סעיף א') ניתן היה, לכאורה, להשיב בפשטות: לאחר שאומר רש"י שהיו רק י"ב לוגין של שמן, מתעורר הקושי: כמות זו של שמן היא קטנה ביחס לבשמים הרבים שהשתמשו בהם עם השמן, וכיצד ייתכן, אפוא, שעדיין יישאר לאחר זאת שמן בשביל ,משחת קודש" ובכמות גדולה כל כך, אשר ,ומשחת בו את אהל מועד... "? לפיכך מוכרח רש"י להביא מיד בהמשך דבריו את הדעות לגבי אופן עשית שמן המשחה.
אך אין מובן: קושי זה מתורץ רק לפי דעת רבי יהודה, ש,שראום במים שלא יבלעו את השמן", אך לפי דעת רבי מאיר נשאר הקושי, כפי שמביא רש"י מיד את שאלת רבי יהודה: ,,והלא לסוך את העקרין אינו סיפק?"
ומכאן, לתמיהה גדולה יותר על פירוש רש"י: רש"י מצטט את שיטת רבי מאיר, ש,בו שלקו את העקרין", ומיד את שאלת רבי יהודה עליו: ,,והלא לסוך את העקרין אינו סיפק", אך אינו מביא שום תירוץ לשאלת רבי יהודה? שהרי, בודאי אין בכוונת רש"י לומר ששיטת
הערות
- 65. הוריות יא, ב. כריתות ה, סע"א.
- 66. בכריתות שם: ושלקום. אבל ברש"י (וכן בשטמ"ק) שם גריס ,ושראן".
- 7. שקלים פ"ו ה"א. סוטה פ"ח ה"ג.
- 4. ולכאורה משמע דמצא גירסא כזו בבבליא (וראה רמב"ן כאן), שהרי: א) בירושלמי אין התיבות ,א"ל והלא לסוך את העקרין אינו סיפק" בדברי ר"י (כ"א בתני ר"י בי רבי אילעי שלאח"ז). ב) בירושלמי הגירסא: ,שולקן** הי' במים". ג) לי רש"י ,,הציף עליהם השמן עד שקלט הריח וקפחו כו'" הוא ע"ד הלשון שבבבלי.
- 5. אבל גם עפ"ז צריך ביאור למה נקט רש"י הגירסא דאינה גירסא הנפוצה בהש"ס שלפנינו ובשני מקומות.
- 8. אלא שבירושלמי איתא ,,טולקן הי' במים", כנ"ל בהערה הקודמת.
- 9. במלבי"ם כאן כ' (דהרמב"ם ס"ל) דר' יהודה שבירושלמי ור' ייסי הם ב' דיעות - לר' יהודה שלקו העקרים במים והשמן למעלה [וגם בבבלי -
- 8. *) ועפ"ז צ"ל שגם אח"כ גריס ,א"ל ר"מ וכי נס אחד נעשה כו'". וכן בברייתא שהובאה תיכף לאח"ז [,,שמן המשחה כו' הרבה נסים נעשה בו כו' כמה יורה בולעת כמה עקרין בולעין כמה האור שורף כר'"] גריס ר"מ - ובפרט את"ל דרש"י ס"ל, דלשיטת ר"י היתה רק שריי" במים, ולא שלוק ע"ג אש (כבשוה"ג הבא). וראה לקמן הערה 10.
- 9. **) ברמב"ן כאן, שגם לדעת ר"י ,,אין השרי" שיהיו במים לבדן אבל נתנו כו" ונתנו על אש כר", ומביא ראי" מדברי ר"י שבירושלמי, עיי"ש (וראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א ה"ב)- אבל בפרש"י כאן לא נזכר כלל שגם לדעת ר"י שלקו כר.
- 10. תשא ג שיחות -
- 11. כוונתו ששלקן במים ושמן ע"ג] ור' יוסי ס"ל דלאחר שקלטו המים את הריח העביר את העקרין ונתן השמן על המים לחוד - אבל בפרש"י בש"ס (כריתות שם, סע"א. וכ"מ מפירש"י הוריות שם ד"ה ומציף) מפורש דגם לדעת ר' יוסי ,,קנחו משה לשמן מעל העקרין".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות 774 מאותו ספר כריתות ה, ב
- לקוטי שיחות 1046 מאותו ספר כריתות ה, ב
- לקוטי שיחות 121 מאותו ספר כריתות ה, ב
- לקוטי שיחות 190 מאותו ספר כריתות ה, ב
- לקוטי שיחות 106 מאותו ספר כריתות ה, ב
- לקוטי שיחות 111 מאותו ספר כריתות ה, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב כריתות ה, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב כריתות ה, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א כריתות ה, סע"ב