74

8 לקוטי

,בל גאה", ייתכן ש,והשפילהו... והכניעהו והדך רשעים תחתם"*.

וזוהי משמעות הפסוק ,,ראה (מלשון חידוש ופליאה) נתתיך אלקים לפרעה": אמנם, פרעה היה עדיין במלוא כוחו, עד כדי כך ש,לא היה עבד יכול לברוח ממצרים"", אך בכל זאת נתן ה' למשה ,ממשלה זרוע כא-ל% ממש על פרעה"*י, עד כדי לרדות בו ,,במכות ויסורין"5.

כח זה ניתן דוקא למשה", כי הוא היה נשיא הדור - ,אנכי עומד בין ה' וביניכם... להגיד לכם את דבר ה" - ,ממוצע" שבאמצעותו מגיע ,דבר ה' ממש"יל, ולפיכך התגלה באמצעותו כוחו של ה' ,לרדותו במכות ויסורין". [בכך מובן מדוע סובר רבי שמעון בן יוחי ש,,מותר להתגרות ברשעים"* גם

וארא ג

כאשר ,השעה משחקת להם"*, כי רשב"י הוא ניצוץ של משה רבינו, כידוע*, ובכוחו להכניע את הרשעים, גם כאשר הם במלוא עוזם?].

זהו ההסבר בפנימיות הענינים לכך שמשה היה צריך לדבר אל פרעה (א) ולא היה די בדיבורו של אהרן, (ב) ולמרות שדיבורו היה בשפה שפרעה לא הבין, כי היה הכרח לשבור ולהכניע את פרעה כאשר היה במלוא עוזו, ולפיכך (א) דבר זה אפשרי רק בכוחו של משה,

5 ראה מקומות שצויינו בהערה 43 (שגם ,כל גאה והשפילהו גו'").

וצע"ק מסוגיית הגמרא שם, דלתירוץ א' (וראה טו"א מגילה שם. רי"ף ועץ יוסף לע"י ברכות שם) גם רשב"י מודה דשעה משחקת לו שאני. ובכל אופן צ"ע מהמבואר בסוגיא שם שאין פלוגתא בין רשב"י והמ"ד ,אל תתגרה בו" (כמו שמתרץ בגמרא בכמה אופנים. ולתי' א' דלכו"ע כל צ"ע מותר להתגרות כו', לאו דוקא רשב"י (משה) וכיו"ב). וראה חדושי גאונים לע"י ברכות שם (בשם הצל"ח)*.

ואולי הכוונה, דזה שרשב"י אמר באופן סתמי ,מותר להתגרות כו'" (מבלי לחלק כו'), הוא מכיון שמצד דרגתו הוא מותר להתגרות בכל אופן. ועצ"ע.

7 באוה"ת (שבהערה 43): ,ואפשר רשב"י דפ"ק דברכות הי' ג"כ מבחי' זו כו". אבל במאמרים ד"ה ראה נתתיך הנ"ל מבואר זה בפשטות, כבפנים.