38
משמשת רביע חודש ושלשה חלקים הי' מעיד ומתרה בהם", כלומר: גם ההתראה היתה קשורה עם שיעור וזמן מסויים, ועוד זאת — שני הענינים שבכל מכה (שימושה של המכה והתראתה) ושיעורם, הם חלקים משיעור אחד שלם33 הכולל כללות המכה: השיעור השלם והקצוב של כללות המכה הי' חודש34 (שלם)34, והחודש נחלק לשנים: חלק אחד (רביע החדש35) הי' שיעורה של המכה עצמה, ושלשה חלקים — שיעור ההתראה.
ד. וי"ל דזוהי כוונת רש"י — שמקדים "שהיתה המכה משמשת" ל"הי' מעיד ומתרה בהם" [היפך סדרן בפשטות, דמקודם באה ההעדאה וההתראה ואח"כ המכה36]:
מקורו לסדר זה הוא סדר הכתוב, ש"וימלא שבעת ימים" (המלמדנו את שיעור הזמן שהיתה המכה משמשת) בא כהקדמה ל"ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו גו'" — ההתראה על המכה שלאח"ז. ועל יסוד זה הוא פירושו של רש"י, שחודש הימים שנקצב לכל מכה ומכה נחלק באופן, שהרביע הראשון "היתה המכה משמשת. . ושלשה חלקים (שלאח"ז) הי' מעיד ומתרה בהם" על המכה שלאח"ז.
אלא שלכאורה דבר תמוה הוא — איך מתאים לומר ששיעור זמן המכה נחלק באופן שבתחילה באה המכה ואח"כ ההתראה על המכה שלאחרי' — הרי כל ענין ההתראה הוא הכנה והקדמה להמכה (שתבוא לאחרי' דוקא)!
ה. ויש לומר הביאור בזה:
כוונתן של ההתראות לפרעה הי' לא (רק) במובן הרגיל של התראה, הכנה למכה שלאחרי' — (אלא) כדי לאיים ולהשפיע על פרעה לשלוח סו"ס את בנ"י מארצו,
שהרי הקב"ה אמר למשה תיכף בתחילת שליחותו לפרעה "ואני אקשה את לב פרעה גו' ולא ישמע אליכם פרעה גו'"37 —
ההתראות היו (ג"כ) ענין של "מכה" — כדי "לרדותו. . ביסורין"38, היינו, לגרום לו צער ויסורין, הדיבורים שהי'
הערות
- 33. ואולי י"ל שלכן נקט רש"י שהשיעור הקצוב לכל מכה הי' חודש (ולא שבוע ושבוע — ראה לעיל הערה 14) — כי מסתבר לומר שהשיעורים של שני חלקי המכה היו חלקים מתקופה אחת — "חודש" (וכמו "שבעת ימים" של שימוש המכה שהם תקופה אחת — שבוע).
- 34. ובל' המדרש תהלים (באבער) שם: חודש הי' קצוב לכל מכה. וראה גם הלשון בדב"ר שם.
- 34. להעיר משינוי בגובה המים בנהרות (כולל נילוס) בקשר לימים בחודש, כמחז"ל (רבינו בחיי. וראה מו"נ ח"ב פ"י) עה"פ וממגד גרש ירחים.
- 35. וי"ל שבזה מוסיף רש"י ג"כ שאין צ"ל "שבעת ימים" בדיוק בכל מכה ומכה, אלא בערך רביע חדש (וכן "שלשה חלקים" שלאח"ז). ומתורצת קושיית הבעלי תוס' (דעת זקנים) כאן ש"לא היתה כ"א כ"ח יום". וכן — הערת המפרשים ממכת חשך (שלכאו' היתה רק ו' ימים).
- 36. ובפרט שרש"י משנה בזה מלשון המדרשים (שצויינו בהערה 15), שבכולם מקדים "מתרה בהם" ל"המכה משמשת". ובפשטות הטעם (וראה גם לקו"ש ח"ו ע' 58 הערה 14) — לפי שכאן בא לפרש "וימלא (מנין) שבעת ימים"; ורק אח"כ ממשיך לבאר מה אירע בשאר חלקי החדש. אבל עדיין אינו מיושב לגמרי, כי רש"י כבר פירש הכתוב "וימלא שבעת ימים" — בכתבו "שלא שב היאור כו'", והמשך לשונו הוא רק ביאור שזהו השיעור הקצוב. ולכאו' הו"ל לתאר סדר המכה כפי שאירע בפועל.
- 37. פרשתנו ז, גד.
- 38. ל' רש"י — פרשתנו ז, א. והכוונה גם ע"י דיבורו של משה — ראה לקו"ש חט"ז ע' 74.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.