ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו וישלח שיחה ב291

291

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הוא הלכה למשה מסיני, מובן, שאצל בני נח, שלהם ,לא ניתנו השיעורין", תלויה ההתבגרות לפי שכלו ודעתו של כל אחד'? בהתאם לטבעו שלו3.

1 המשמעות בעבודת האדם

שתי הדעות המוזכרות לעיל מהוות בעבודה ההרוחנית של האדם שתי דרכים לסדר שבהתחלת קיום התורה והמצוות עלדידי יהודי:

לפי הדיעה הראשונה צריכה הדרך להיות של עבודה לפי השכל. כלומר, כיוון שחובתו לקיים תורה ומצוות תלויה בהתבגרות שכלית טבעית, שבהגיעו"? להכרה ולתחושה בענין המצוות מוטלת עליו חובת קיומן, הרי מובן, שתחילת עבודתו צריכה להיות בדרך השכלית;

ואילו לפי הדיעה השניה, חייב בן השלש-עשרה לקבל על עצמו את עול המצוות מצד הלכה למשה מסיני, מפני שזהו ציווי הקדוש-ברוךהוא, ויוצא אפוא, שתחילת דרכו בקיום תורה

וישלח ד

ומצוות צריכה להיות מתוך קבלת עול.

לפי הדעה הראשונה יש צורך בשני האופניס

אבל גם לפי הדעה הראשונה, שמן הפסוק ,ויקחו... איש חרבו..." לומדים שתחילת העבודה (בן

שלש עשרה למצוות) צריכה להיות שכלית, על-פי טעם ודעת, הרי לומדים< מפסוק זה עצמו, שבכל זאת, גם לפי דעה קשור קטם המצוות לעבודה של מסירות נפש, שמעל לשכל, כפי שנאמר ,ויקחו... איש חרבו..." - פעולה של מסירות נפש.

עובדה זאת אינה סותרת למוסבר לעיל, שלפי דעה זו הכוונה היא לעבודה מתוך הכרה שכלית, כי גם כאשר העבודה צריכה להיות מתוך הכרה והבנה בתורה ובמצוות, בכל זאת, יסוד העבודה הוא הענין של קבלת עול, שלמעלה מטעם ודעת, כי רק כאשר קיים יסוד זה, יכולה העבודה, הנובעת מהכרה שכלית, להתבצע כראוי<.

הערות

1. רמב"ם הל' מלכים פ"ט ה"י.
2. להעיר מתוד"ה בידוע (סנהדרין סט, א) ד,,בדורות הראשונים שהיו ממהרים להביא שערות ה" זמן גדלות מקודם הרבה".
3. כ"כ בשו"ת חת"ס יו"ד סשי"ז (בשיטת הרמב"ם - שם ושם פ"י ה"ב).
23. ואע"פ שאפשר יוצא מן הכלל שגם אז לא תהי' דעתו בשלימות - הרי התורה על הרוב תדבר. וראה מו"נ ח"ג פל"ד.
5. שיחות 5
4. וכמחז"ל (יבמות עו, ב) דאם הלכה נקבל אע"פ - ש(ב,אם לדין") יש תשובה.
5. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 162 הערה 4. שם ע' 421.
6. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 128. ח"ד ע' 190 ואילך. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.