212

שני פירושים ביחד, וכיצד הוא מתורץ בפירוש השלישי.

ב. ,ותכהץ" כתוצאה מזקנה - א:נו מתקבל על-ידי רש"

הסיבה לכך שרש"י אינו מקבל את ההסבר הפשוט ש,ותכהין" היתה תוצאה מ,זקן יצחק" היא: בפרשה הקודמת? נאמר ,,ויברך אלקים את יצחק", ורש"י מפרש: נתיירא (אברהם) לברך את יצחק... אמר יבוא בעל הברכות ויברך... ובא הקדוש-ברוך-הוא וברכו.

מתעוררת איפוא השאלה%: כיצד ייתכן שלאחר ברכת יצחק עלדידי הקדוש-ברוך-הוא בעצמו, ייווצר מצב של ,ותכהין עיניו", הגורם לאדם לצער ויסורים, עד"כדי"כך - כפי שכותב רש"י בהמשך? - שמפני זאת הוא היה

8 ראה עד"ז לקמן ע' 231 - בביאור פרש"י בפסוק שלאח"ז ("לא ידעתי יום מותי, אריב"ק כו'").

9) ויצא כח, יג. לא, מב.

דרך אגב - גם בפרש"י זה נראה גודל דיוק הלשון שלו: המקור לפרש"י הוא בתנחומא פרשתנו (ז), אלא ששם הלשון ,הואיל ונתייסם בעיניו כו'" [וכן בפדר"א פל"ב*: מכאן אתה למד שהסומא חשוב כמת], ואילו ברש"י הלשון: ,שכהו עיניו .. והרי הוא כמת".

והביאור בזה [נוסף לזה שבקרא מצינו רק הענין ד,בהו עיניו" ולא שנתייסם**]: אא"פ לומר

תולדות ג

,כמת"? ברור, שכיון שהקדוש-ברוךהוא בעצמו, בעל הברכות, ברך את יצחק, לא היתה הזקנה צריכה להזיק לו כל כך, שיהיה חמישים ושבע משנותיו חשוב ,כמת"9י! ובמיוחד כאשר גיל

שיצחק הי סומא, כי הי" ,עולה תמימה"*** (פרש"י פרשתנו כו, ב. מב"ר פס"ד, ג), וסומא הוי מום (אמור כא, יח. כב, כב).

[ואין מזה סתירה לזה שפרש"י עה"פ (ש"ב ה, ו ,העורים והפסחים" - ,היו להם שני צלמים (עבודת כוכבים) א' עור וא' פסח שנעשו על שם יצחק ויעקב כו'" - כי י"ל שזהו רק לדעת היבוסים שלא הבחינו דרגת ,ותכהין" דיצחק (ופשוט שלא ידעו שהי ,עולה תמימה"). והרי גם יעקב חשבוהו ל,פסח" (שפירושו ,דולג" - פרש"י בא יב, יא), אף שהי" רק ,צולע" (וישלח לב, לב). ועוד ועיקר שהרי לאח"ז ויבא יעקב שלם בגופו (פרש"י וישלח לג, יח) - שהי' צולע משך זמן קצר ביותר במשך כל ימי חייו. ובפשטות י"ל שאא"פ לעשות צלם של (רק) כיהוי עינים].

ועפ"ז חידוש בהלכה (ע"ד הפשט) - דכיהוי עינים לא הוי מום****.