72
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
7 לקוטי
-- היפך סדר הכתוב 5? ב. והביאור: בזה:
לעילי עה"פ ,וישלח ה' גו" את הנחשים השרפים", פרש'י : ,נחשים השרפים -- ששורפים את האדם בארס שיניהם". היינו, שתיבת ,השרפים? הוא תואר לנחשים, כלומר, ,הנחשים ששורפים". ומכיון שאמירת הקב"ה למשה ,עשה לך שרף" הוא בהמשך ל,וישלח ה' גו' הנחשים השרפים", הרי מובן שפי' של שרף כאן הוא (שם התואר) מל' שריפה (ולא מין נחש) ולכן צ"ל שהקב"ה אמר ,עשה לך נחש שרף"* (נחש -- שם העצם - השורף).
חופת ג
ומה שלא מפורש בקרא ,עשה לך נחש שרף":
עפ פשוטו של מקרא מובן י, שאין התורה מפרטת כל פרטי הדברים שאמר הקב"ה למשה בכל ציווי וציווי ו ומצינו כמה פעמים *: שציווי הקב"ה למשה לא נאמר בתורה אלא באופן כללי יי, ורק אח"כ (כאשר נמסר ה" ציווי ע'י משה לבני ישראל, או בעת קיומו של הצווי) מתבארים פרטי הציווי. [ז. א. מאחר שברור שמשת רבינו לא ציווה ולא עשה כלום על דעת עצמו, מבלי ששמע מפי הגבוד רה, הרי בודאי שגם כל פרטי הציווי שנתוספו בתורה (באמירת משה לבנ"י, או בקיומו) נאמרו למשה מפי הגבורה בעת שציווהו ע"ז. אלא שלא נתפרשו שם בתורה י].
לוירא (כ, יג),. ולהעיר שבפרש-י שם מתחיל בפיי אונקלוס (שעפ"ז ל' קצר הוא) אלא שמוסיף : ויש ליישב עוד כו'.
09 ראה פרש"י בראשית (ך, טו): זה אחד מן המקראות כו
1 יתרה מזו -- לפעמים לא נאמר בכלל ציוי הקב"ה למשה כ"א רק אמירת משה לבנ"י, ראה בהנסמן בהערה הקודמת.
ולפרש"י שהוא ע"פ פשש"מ, כלל הג"ל פשוט הוא עד שאין צריך לפרשו (כברמבין שם). ועפיז מובן בפשטות מה שאין רש"י מפרש כלום (בפ' קרח שם וז) איך ציוה משה ,קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו. . ושימו עליהן קטרת גו'" -- כמו שהקשו כמה ממפרשי התורה.
הערות
- 5. ברוב הדפוסים אינו ד"ה חדש כ"א חלק מדייה (הקודמו) ,כל הנשוך -- . . לכך נאמר כאן וראה אותו ראי" בעלמא ובנשיכת הנחש נאמר והביט והי' אם נשך הנחש את איש והביט וגו' שלא ה" ממהר וכו'".
- 2. אבל בדפוס ראשון משמע שהוא ד"ה חדש, וכ"נ, דאל"כ אינו מוב: א) כפל הלשון ,ובנשיכת הנחש נאמר והביט* וה" אם נשך הנחש וגו' והביט, ב) מה שמביא אריכות לשון הפסוק (הבא מיד לאח"ז): ,והי' אם (נשך הנחש) את איש (והביט) וגו" -- שאייז נוגע לענינו של אותו רַ"ה. וראה לקמן הערה 16.
- 6. לכאורה י"ל שכוונת רש"י להנאמר לפני זה : וישלח הוי' בעם את הנחשים השרפים גו' התפלל אל הוי' ויסר מעלינו את הנחש גו' -- אבל הל' ,הקב"ה" (ולא -- התורה) ,קוראו" (ולא -- שלח) דוחק. ובפרט שזהו הוספת רש"י כנ"ל.
- 7. בפסוק וא"ו. ראה רא'ים ושפיח שם.
- 8. כ"פ בתורה תמימה כאן. ומציין גם
- 6. *) בדפוס שני ובכת*י רש"י ליתא תיבת ,והביט", אבל הובא שם כל לשון הפסוק ,והי" אם . . וחי", שעפ"ז א*מ ביותר הקושיא הב' שבפנים ההערה.
- 0. וראה רמב"ן קרח טוה ח ((,ויש אומרים"). וראה תו"א ס"פ בא (ס, 1))
- 2. ראה פרש"י (קרח 8 יג): אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבווה.
- 3. אפילו כאשר נאמר סתם ויאמר
- 10. משה אל בנ"י (וכיו*ב), וכ"ש כאשר מפורש בתורה שאמר משה בשם ה/ ומה שהוצרך רש"י לפרש (תשא לב,
מצוטט ב־10 עמודים
- לקוטי שיחות 133 לקו"ש חי"ג ע' 72
- לקוטי שיחות 215 לקו"ש חי"ג ע' 72
- לקוטי שיחות 63 לקו"ש חי"ג ע' 72
- לקוטי שיחות 183 לקו"ש חי"ג ע' 72
- לקוטי שיחות 458 לקו"ש חי"ג ע' 72
- לקוטי שיחות 106 לקו"ש חי"ג ע' 72
- לקוטי שיחות 334 לקו"ש חי"ג ע' 72
- לקוטי שיחות 263 לקו"ש חי"ג ע' 72
- תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ג ע' 72
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א לקו"ש חי"ג ע' 72
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.