183

ד והנה יחודו של יום הח', מעלתו לגבי ז' ימי המילואים -- מתבטא בכמה ענינים שביום זה. וכמרז'ל ובל' פרש"י* אשר ,הוקם המשכן בו ביום ונטל י' עטרות", ופשיטא שצ"ל חילוק באופן הקמת המשכן עצמו.

ובהקדם : א) ידוע ע"ד הקמת כו"כ בנינים באבנים גדולות וכו', מתחיל מבנין עיר ומגדל וראשו בשמים יי ואין בזה כל פלא כלל, כי נעשה ע"י כו"כ אנשים ביחד, ואמרו בנדו"ד ,שלא הי' יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים שאין כח באדם לזקפן ו(רק) משה העמידו . . (וג'ז -- רק) נראה במקימו" הדיוק בזה ,שום אדם? - יחידי:י, שכן הי' צ"ל ביום הח' (משא"כ בז' ימה"מ -- שהקימוהו כו"כ ביחד **:י). ב) אף שלא מצינן ציוי

ועבודתו הוצרכו כדי לבטל המניעה צדדית דמעשה העגל. ועפי"ז גם מובנים כמה דיוקי וש"י שם: שכעס כו" שנתכפר כו" בְתר בו.

0) ר"פ שמינה

1) גח י, ךי

2) עייג"כ. לעיל ע' 165 ואילך.

*22) ובנוגע להשתתפות משה ב ימי המילואים, הנה עפ"י פרש"י אפ"ל ב' פ רושים ובכאו"א תירוץ לדוחק שיש בפ" השני : בפרש"י פקודי משמע דמרע"ה לא לקח שום חלק במשכן (ראה גם לקויש ח"ו שיחה ב' לפ' ויקהל הערה 10) עֶךְ ש.הוקם המשכן", ועפ"ו גלאט ההמשך שם ש(רק) ביום הח' נאמר לו: ושמת שם ג" - כל פרטי הקמת המשכן. בפרש"י שמנל (ט כג) מפורש שהקימו משה כל זָ' הימים. ועִפַ"ז גלאַט המוקדם שם שכל הז ימים נעשה הכל ע"י משה (וראה לקמן הערה 8 (ביינה של תורה) ובהנסמן בשוה"ג שם)' ויש להאריך בכ*ז,

במש"כ בפרש"י הנ"ל -- בנוגע לברכת שתשרה שכעה כו' בפקודי שה" זֶה לפני באַחד בניסן ובשמיני שהי' זה ביום השמיני - ייל (בדוחק עכ*פ) שהוא ע"ד שמזהירין

פקודי ג

שוחות 13

שצ"ל הקמתו (ראשונה *י) ביחיד, הרי כו"כ ציווים יודעים אודותם רק מהסיפור שכן עשו בפועל *:.

ובפרשות אלו עצמן -- נמצאו כו"כ פרטים בעשית המשכן שלא גמצאו בהציווי עליהם, ולא עוד אלא שבהם גם פרטים שהם, לכאורה, בסתירה להציווי עד'"ז, ובלשון רש"י 3 : הקשתי בה כאן הוא אומר כו' ובענין הצוואה הוא אומר כו'.

ועוד י"ל שזהו פי' הציוי'': והקמות (ל' יחיד) את המשכן כמשפטו אשר הראית (רק משה) בהר - לד פרש"י (כנ"ל) שמדבר בהקמתו בר"ח ניסן. ויל שזהו ג"כ דיוק רש"י בפיי עה"פ: עאני (יחיד) עתיד ללמדך ולהראותך (דבפשטות פי' -- שהקב"ה, כביכול, הקים בעצמו וב)סדר הקמתו -- שהרי סדר פי' לא רק הקדימה ואיחור אלא (גם) פרטי הענין בכלל, וכמו ,סדר הגדה* וכיו*ב. ופשוט.

ה. מיינה של תורה אשר בפרש"י:

ידוע בענין אתעדל"ת ואתעדל"ע,

(ובאתעדל"ע -- ב' דרגות: הבאה ע'י אתעדל"ת ושלמעַלֶה מאתעדל"ת -- שאף שהן בא"ע זיז יש צד הד שווה ביניהן זי. ואכ"מ),

לפני מעשה ובשעת מעְשה (פרש"י יתרו יט, כד, בהעלותך ט, ך)

3 משא"כ החינוך בהקמת המשכן, או הקמתו לאח"ז שמסורש שהוא בלוים.

4 ראה בארוכה לקו"ש חי"ג ע' 72 ובהערות שם. והחידוש כאן שנמצאת סתירה וקושיא כו'.

5 לט, לא.

66 תוומה פו, ל.

7) ראה לקו"ת שה"ש בָּ"ה להבין ענין שאתעדל"ע (כָב, ב ואילך וש"נ). דרושי שמע"צ פג, ב. שה"ש יב, א. נתבאר בארוכה בד"ה אדון עולם תש"ג פ"ו,