95
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
,חומר" פירושה **: ,צרור המרגליות וצרור הבושם", ומדייק רש"י שפעולת פירוש זה בעניגנו הוא כעין פעולתם וענינם של ,צרור המרגליות וצרור הבושם": המרגלית הנמצאת בחדר (ובפרט צרור מרגליות) -- ה'"ה מפיצה אור ומאירהיי את החדר והדברים הנמצאים בתוכו -- וכן כשהאדם נושאה לשם תכשיט ויופי הנה עם היותה במקום מסוים בגוף, ה"ה פועלת ומקשטת את כל האדם הנושאה -- וכן ,צרור הבושם" פועל ומפיץ ריח טוב בכל סביבתו
-- וזהו שכותב רש"י שפי' זה הוא ,כמין חומר", והיינו שפי' זה בטעם הדבר ,שנשתנו דלת ומזוזה" מפני שהיו ,עבדים במצרים . . ואמרתי כי לי בנ"י עבדים כו'" פועל ומוסיף הסברה גם בהענין הקודמו (שלכן נרצע האזן כיון ,ששמעה ..כי לי בנ"י עבדים כו" ).
והנה ע"פ כל הנ"ל מובן דאין כוונתו של רש"י בפירושו ד,ומה ראה אזן להירצע וכו'"" בכדי להסביר טעמא דקרא -- דאין זה ענינו של רש"י בפירוש פשש"מ לבאר טעמא דקרא, טעמי עונשי התורה, ולא הוכרח לפרש טעם זה אלא להסיר הקושי*
*39) פרש"י קדושין שם.
0) ראה מדרז"ל עה"פ צהר תעשה (נח ו, טז, סנה' קח, ב. ב"ר פל"א, יא. ועוד) שמרגלית מאירה. וממ פרשייי עה*ת שם (רק) אבן טובה -- כי זהו כולל כו"פ מיני אבי"ט. וראה לקו"ש ח"י ע' 19 בשוה"ג להערה 44
1 ועפ"ז מובן ג"כ מה שריב"ז כיאר רק הטעם דמה ראה אזן ולא ביאר גם הטעם דדלת (דלכאו' אם נחית לפרש טעמא למה לא ביאר גם הטעם ע"ז) -- כי ריב"ז אין כונתו לבאר טעם הדבר אלא לתרץ
נמשפטים א
שנתעורר ע"י פירושו בתחלת ד"ה ,אזנו -- הימנית" (וכנ"ל ס"ב בארוכה); ולכן הביא רש"י הדרשה דריש בלא וא"ו המוסיף ולא בד"ה בפ"ע לפניז על ,אל הדלת גו'" כי דרש זה אינו אלא לפרש טעמא דקרא ואין זה ענינו של רש"י בפשש"מ'י. וזהו שמדייק רש"י וכותב (השם של בעל המימרא) ,ר"ש הי' דורש כו"* שבזה מרמז שפי' זה הוא רק טעמא דקרא, דר"ש שהוא ,דריש טעמא דקרא" + דרש
אמנם. מ"מ הביאו רש"י בהמשך להמימרא של ריב"ז מכיון שהוא דרש בה,מקרא" שהוא ,כמיץ חומר"", בנ'"ל.
הקושיא. ומה שר"ש לא ביאר הטעם ד" ,ומה ראה אזן כו" (אף שענתו לפרש טעמא דקרא, וכבפנים) י"ל בפשטות ש" כבר פי' זה ריב"ז שהי' לפניו (כי סתם רייש היינו רשב"י (רשיי דייה משמו, שבוד עות ב, ב), תלמידו של רע"ק תלמיד ו' אליעזר הגדול תלמיד ריב"ז)*.
2) ועפ"ז יומתק שינוי הסדר בפרשיי, דהשאלה ,מה ראה אזן כו" לא הביאה בדברי ריב"ז (-- כי היא שאלה בפשש"מ, כנ"ל ס"ב), והשאלה ,ומה נשתנו כו"" הביאה בדברי ר"ש (-- בי זוהי קושיא רק למאן דדויש טעמא דקרא).
3 יומא מב, ב, יבמות כג, א. וש"נ.
בגמרא (קדושין שם) הגירסא ,ר"ש ב"ר הי' דורש כו'", וכ"ה בדפוס שני דרש"י. אבל בדפוס ראשון ושאר הדפוסים הוא כבפנים. ועפ"י המבואר בפנים מובן זה שרש"י בחר בהגירסא ר"ש (סתם) -- כל ריש סתם הוא דדריש טעמא דקרא.
4 וי"ל דזהו הטעם וברש"י כת"י ליתא הדרש דר"ש -- ביון שאינו ענין עיקרי בפשש"מ מצ"ע. וראה לעיל הערה 9.
הערות
- 1. *) אבל אין לומר שריב*ז סמך על ר*ש, ומוכרח לומר כבפנים ההערה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.