65
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ליכנס לתוך העיר, כדי שלא יומשך איסור השבתת העונג במשך כל המעתלעת דשבת.
ועפ'ז י"ל ששיטת ר"ש בדין זה נובעת מנקודה כללית, והיא: שריבוי הכמות (במיעוט האיכות) מכריע את גודל האיכות (במיעוט הכמות)*י:
דהנה לפי הנ"ל טעמו של ר"ש דס"ל .יכנס" (-- שהוא כעין ל' ציווי וחיוב, היינו שצריך ,ליכנס" ולא רק רשות ליכנס יי), הוא בכדי שלא ימשיך באיסורו- ואף דע"י ש,יכנס" יעבור על איסור יציאה חוץ לתחום:י באופן (ד,קום ועשה") החמור יותר מאיסור השבתת עונג שבת יי ע"'י שישאר ב-
6) ראה בארוכה בס' לקח טוב להר"י ענגל סי' טודטז. וראה לקמן שיחה א' לפ' בחוקותי סיו ואילך.
זן) ובלא"ה מוכרח לו, ר שיש צורך ותועלת בכניסתו, דאל"כ למה יתירו לו (האיסור) ליבנס (ראה לקמן הערה 18), ובפרט שיש מקום לומר שספק הוא אם נמצא בתוך התחום ללשון ראשון ברש'"י (עירובין גב, ב) ש;,לאו דוקא ט"ו אמה", וא"כ אין השיעור בזה בצמצום. וגם לל"א כ' המאירי ,וטעותם עולה לפעמים עד טו אמה , , , ונמצא שהרבה תחומין יש מן התחום המצויין ולחוץ ט"ו אמה" ובכ"ז התירו לו ליכנס תמיד ט"ו אמה.
8) שהוי גם לר"ש יש איסור בדבר. לא מיבעי להסוברים שביוצא חוץ לתחום במזיד מודה ר"ש דאסור ליכנס (רבינו יהונתן ועוד, שם) אלא גם להמבואר בירושלמי (עירובין סופייד, וכ"כ הרשב"א (הובא בב"י
ריס ת"ה) והמאירי, ועוד) דאפי" ביצא יכנס, הרי ודאי שלכתחילה אסור לצאת גם לר"ש,
בשלחג
מקום שביתתו (שהוא ב,שב ואל תעשה" ") -- בכ"ז סובר ר"ש ,יכנס", היות שב,כניסה" זו (לתחומה של העיר) אינו עושה איסור אלא ברגע הכניסה, משא"כ בשהייתו חוץ לתחום הרי זה איסור הנמשך בכל רגע ורגע שנמצא שם -- וריבוי הכמות, לדעתו של ר"ש יי, מכריע את האיכות.
כדעת הפוסקים (עיי"ש במג"א ובשו"ע אדה"ז סי' רסו ס"ז, ובהגהות דעת שלום שם).
ואולי י"ל -- דכיון דשם מירי ב"
פקו"נ י"ל דס"ל (בתשובה שם) ששבת הותרה אצל פקו"ג (ראה הדיעות בזה בשו"ת צ"צ או"ח סי' לח. וראה שו"ע אדה"ז סי" שכח סי"ג) וא"כ לא איכפת לן באיסור רכיבה, ומאידף גיסא אם מתענג -- קיים בזה מצות עונג שבת גם בפקו"נ.
הערות
- 9. ואפ" אם לא ה" האיסור דיציאה חוץ לתחום איסור חמור יותר, הרי ,לא התירו משום עונג אלא דברים שאיסורם הוא משום דרך חול כו' דכשמתענג בהם
- 2. בטוח הרי אין לו עונג שבת, וא*כ ההילוך בנדו"יז אינו שולל העונג, ואדרבה: דוקא פיז יהי לו עונג.
- 3. יש כאן ענין עונג שבת ולא דרך חול, אבל שאר כל האיסורים כו' אפיי הגזירות שגזרו חכמים בשבילם לסייג, פשיטא דלא דחינן להו משום מצות עונג שהיא מצוה הבאה בעבירה כו'* (קו"א לשו"ע אדה"ז או"ח סי שא סק"ב. וראה סיי רמב ס"ט בקו"א סק"ה) וגם לדעת המג"א (שם ס" שא סקיד) קרוב יותר לומר (כדמוכח בקו"א שם) שדחינן רק האיסורים שלמדין מהכתוב ,אם תשיב וגו' ממצוא חפצך גו'" (ישע נח, יג). וראה לקמן הערה 22.
- 4. אבל באוצר הגאונים -- תשובות (שבת קנא, ב. סי" תסד (הובא בהגהות דעת שלום או"ח סיי רסו במג"א סק"ז)) כי : ,וישראל שהוא בדרך ופגע בו שבת ומתיירא בנפשו מן לסטין כו' ואם ה" לו בהמה לרכוב עליי רכיבה יפה מריגלה בשבת שרכיבה מן מיני עונג וריגלה מן מיני ענוי הוא". והרי רכיבה בשבת שבות גמור הוא (ביצה ל, ב: שו"ע אדה"ז ר"ס שלט). אבל והו שלא
- 2. ראה משנה זבחים פ5, א. עירובין ק, סע"א, לקמן הערה 26. וראה לקמן הערה 22.
- 1. וי"ל שגם רבנן לא פליגי בעצם הענין דריבוי הכמות מכריע את האיכות אלא דס"ל * שהמשוחות היו ממצין את המ-
- 7. *) או ע"ד משנ"ת לעיל בהערה ?!.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 95 לקו"ש חי"א ע' 65
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.