יד
יד לחי העומד מאליו ובולט ד' אמות לתוך המבוי ברוחבפו אע"פ שסמכו עליו מערב שבתפז אינו נידון משום לחי מפני שד' אמות הוא שיעור מבויפח ואין כאן היכר שהוא לחי ואע"פ שהלחי כמחיצה גמורה מכל מקום צריך שיהא בו ג"כ היכר קצתפט וצריך לחי אחר להתיר מבוי זה ויעמידנו ברוח שכנגד לחי זהצ ואם ירצה להעמידו אצלו יעשנו מעט עב או דק ממנוצא כדי שיהא ניכר שהוא משום לחי ולא יהיה כמוסיף על הראשון.
במה דברים אמורים במבוי הרחב יותר מח' אמות אבל מבוי שאינו רחב אלא ח' אמות אין צריך לחי אחר להתירו אע"פ שלא סמכו עליו מערב שבת אלא ניתר בעומד כפרוץ דהיינו לחי העומד מאליו שיש בו ד' אמות כמו שיש בהפרוץ שממנו לכותל שכנגדו ועומד כפרוץ מתיר ברוח רביעית של מבוי כמו שמתיר בד' רוחות של חצרצב כמ"ש בסי' שס"בצג.
וכל זה בלחי העומד מאליו אבל אם העמידו לשם לחי אפילו יש בו יותר מד' אמות נידון משום לחיצד מפני שיש לו קול שתקנוהו לחי למבוי זה ויש בו היכר אף שרחב הרבהצה:
הערות
- פו. רמי בר חמא אמר רב הונא עירובין ה, א. טור ושו"ע סי"ב.
- פז. משמעות רש"י שם ע"ב ד"ה ד' אמות. טור ושו"ע שם.
- פח. רש"י שם ד"ה ד' אמות. מ"א ס"ק י. וכדלקמן סכ"ז.
- פט. תוס' שם ד"ה ארבע אמות. מ"א שם. וראה גם רש"י בריש מכילתין סוף ד"ה מבוי.
- צ. רב פפא שם. טור ושו"ע שם.
- צא. רב הונא בריה דרב יהושע שם לפירוש הב' ברש"י שם ד"ה דמטפי. טור ושו"ע שם.
- צב. רב אשי שם (דאף במבוי ח' אין צריך לחי אחר). רש"י שם ד"ה ניתרת בעומד (כשנפרץ בד' מחיצותיה סביב). תוס' שם ד"ה וספק דבריהם (שתלוי בדין עומד כפרוץ). עבודת הקדש שער א ס"ח. מ"מ פי"ז הכ"ב. עולת שבת ס"ק ט. מ"א ס"ק י.
- צג. סעיף יח.
- צד. רש"י שם ד"ה ד' אמות. תוס' שם ד"ה פחות.
- צה. תוס' שם ד"ה ארבע אמות. רמ"א סי"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.