142

שיחה א

142 לקוטי

חנוכה

א איתא במס' שבת י: מאי חנוכה שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהי' חתום בחותמו של כהן גדול ולא הי' בו להדליק אלא יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.

וכתב הטור: [בשם הר"מ מרוטגבורק ז"ל] ,שריבוי הסעודות שמרבים בהם ה[ סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודות ולא: למשתה ושמחה". אבל הרמבים * כתב וז"ל: ,התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסלו ימי שמחה והלל". וכתב המהרש"ל *, שלדעת הרמב"ם -- ,אותן סעודות

שעושים בימי חנוכה . . . הם סעודות * מצוה".

ולכאורה תמוה: הרי בגמרא אמרו ,קבעום . . . בהלל והודאה", וברמב"ם כותב שהם (גם) ,ימי שמחה"ז?

ב עוד שינוי ברמב"ם ממש"כ

במס' שבת שם: ,מאי חנוכה . .. ולא מצאו אלא פך אחד של שמן ... נעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים, לשנה אחרת קבעום כו'". והיינו, שימי חנוכה קבעום על הנס דפך השמן ולא על הנס דנצחון המלחמה ;

ואילו הרמב"ם*, מבאר כסיבה וטעם: ל;התקינו חכמים . . . שיהיו שמונת ימים האלו . . . ימי שמחה והלל" -- את ישועת ישראל והצלתם מידי היונים, וחזרת המלכות לישראל, ו(אח"כ -- ) הנס דפך השמןן.

6 להעיר אשר בפורים דכתיב בהו ,ימי משתה ושמחה" צ"ל לדעת הרמב"ם (הל' מגילה פ"ב הט"ו) סעודת בשר (דאין שמחה אלא בבשר. מ"מ שם). וראה נימוקי או"ח סתרצ"ה סק"ב. וצע"ק מ"ש היש"ש שם ,אותן סעודות שעושין כו'", ולא כתב שצריך לעשות סעודה (אף שקאי שם לשיטת הרמביים).

7 הטעם למי"ש הרמב"ם רק ,ימי (שמחה ו)הלל? -- ואינו מזכיר ,הוראה" -- ראה לקמן הערה 19.

09 וכלשונו בה : ומפני זה התקינו כו'. ופשוט, שאין לומר שכונת הרמב"ם ב,ומפני זה" היא רק להנס רפך השמן - כי לפייז, כל סיפור המאורע שבה"א מיותר,