ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא361

361

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה יא

ו' אדר

ב"ה. י"ט אד"ר תשי"א.

. . . ג) בזהר (ח"ב קנו, א), דמשה אסתלק במנחה דשבת, וקשה ממרז"ל דביום הסתלקותו כתב י"ג ספרי תורה.

כבר דשו בה רבים -- עיין תוד"ה מכאן (מנחות ל, א) רא"ש פ' ערבי פסחים, מרדכי שם, אור זרוע הל' מוצ"ש, ס' חסידים סי' שנ"ו, כל בו דין מ', טושו"ע חאו"ח סי' רצ"ב, ב"ח ט"ז ושו"ע רבינו הזקן שם, עשרה מאמרות (להרמ"ע מפאנו) חלק חקו"ד ח"ב פי"ג, שו"ת חת"ס ח"ו סכ"ט, סדר הדורות ב"א תפ'ח, טעמי המנהגים עפ'ח (בשם ס' עטרת צבי) ועוד.

והמורם מכל הנ"ל י"ל בשלשה: א) דמדרשות חלוקות הם, והיא היא פלוגתת התגאים בב"ב (טו, א) עיי'יש, ב) דהתחלת ההסתלקות הי' בערב שבת וסופה במנחת שבת (וצע"ג איך כתב ויקבור אותו קודם המאורע -- מש"כ וימת וגו' כבר תירצו שהוא מפני דנסתלק הצלם שלו -- ואולי אפ"ל עפמש"ב בזח"ב פ"ט רע"א דקבורתו היתה ברצון דע"ק ומדבר בנשמתו, ועייג"כ זחז'א כז, סע'"ב, זח"ג רפ, א). ג) דכתיבת הס"ת הי' ע"י שינוי: בדמעות (עש"מ שם) או ע'י השבעת הקולמוס (חת"ס שם בשם השל"ה). ולכאורה חידוש גדול הוא לומר דכתיבה כזו כשרה היא, ואת"ל דכך הי' הציווי:; לקוח את סה"ת וגו' -- א"כ נילף מינה גם לכל מקום.

ד) שם, דמפני הסתלקות משה ננעלין תרעי דביהמ"ד, וקשה לו אין נוהגין אבלות דפרהסיא בשבת, ולמה נוהגין כן גם עתה.

אם רז"ל הנהיגו כן דחכם שמת ביהמ"ד שלו בטל, הרי הם אמרו והם אמרו. ולטעמי', יותר הו"ל להקשות על אמירת צדקתך שהוא כמו צדוק הדין להזהר ומרז"ל שם -- והרי א"א צדוק הדין אפילו בע"ש אחר חצות וכיו"ב -- אלא שהוא כנ"ל שתקנתן ביחוד היא.

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 198 לקו"ש ח"ו ע' 361

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.