198
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נון" - כאשר המילה .הוא" מיותרת, לכאורה - מובן, שמודגש כאן שמשה ויהושע היו כאן שניהם שוים, באופן הדיבור, כנשיא לבני ישראל.
ולכן אומר רש"י דוקא כאן .שבת של דיזגי היתה", רש"י אינו צריך לבאר ביטוי זה, כי הכוונה היא פשוטו כמשמעו, שהם היו שניהם ביחד, זוג של נשיאים'.
ובכך מבהיר רש"י, = שבדבריו בהמשך .נטלה רשות מזה וניתנה לזה" אין הכוונה שאז כבר נסתיימה נשיאותו של משה, אלא שהיו כ;זוג", שניהם יחדיו. אך מכיון שמשה כבר לא היה הנשיא היחיד, באופן של ,דבר אחד לדור"??:, נאמר על כך ש,נטלה רשות מזה וניתנה לזה"*?.
האזינו שיחות 7
+ = .מתורגמן" - ענין של נשיאות
בכך ניתן להבין בפשטות מדוע מוסיף רש"י ,העמיד לו משה מתורגמן ליהושע...", ואינו מסתפק במאמר צטלה רשות מזה וניתנה לזה", כפירושו לפני כן בפרשת וילך - משום שזהו החידוש בפסוק .הוא והושע בן נון", שיהושע דיבר למעשה עם ישראל באותו אופן שבו דיבר משה, כנשיא בפועל. יהושע דרש ,באזני העם" כפי שדורש נשיא - עם מתורגמףף?.
לפי זה מובן גם החידוש בפירוש רש"י כאן לעומת פירושו בפרשת פינחס, ששם הוא אומר .תן לו מתורגמן שידרוש בחייך":
בדרשת יהושע בפרשת פינחס לא היה ה,מתורגמן" סימן של נשיאות?,
הערות
- 1. מש"כ רש"י ,שבת של דיוזגי" צ"ע מנין לו לרש"י בפשש"מ שהי' שבת. ואף שכן מפורש בסוטה שם, אבל מכיון שרש"י לא כתב ע"ז ,רבותינו דרשו" (וכיו"ב), מובן שכן מוכרח גם ע'פ פשש"מ. ועוד, לכאורה איך אפ"ל שהי' יום השבת והרי (בפשש"מ) ביום מותו גמר לכתוב הס"ת (וכידוע השקו"ט גם ע"ד ההלכה עד"ז = ראה לקו"ש ח"ו ע' 361 ובהנסמן שם. וראה ג"כ לקו"ש [המתורגם] חכ"ד ע' 246 הערה 15).
- 2. ואולי הי' כתוב ברש"י, ,ש' של דיוזגי", והכוונה ,,שררה" או ,,שלטון" של דיוזגי, של שניהם, והמעתיק שלא הבין כוונת רש"י ב"ש'" פיענחו כבש"ס ,שבת".
- 2. לשון רש"י וילך לא, ז.
- 3. ודוחק קצת - ובלאה"כ דוחק הסתירה בניטלה וניתנה דפשוטה רשות אחת ודיוזוגי - שתי רשויות*.
- 5. *) ואין לומר, שמעת בקשת משה ,יפקוד ה'
- 4. וזהו הפ" של דיוזגי - ב' זוגים, משה ומתורגמן שלו ויהושע ומתורגמן שלו. וראה מפרשי רש"י כאן.
- 5. וכן בספרי בב' המקומות בפ' פינחס
- 8. אלקי הרוחות" וקיומר ציווי ה' שסמך ידיו על יהושע בעין יפה (פינחס כז, טז ואילך ובפרש"י שם, כג) נעשה ענין של נשיאות ביהושע אלא שהי" טפל למשה (ע"ד קיסר ופלגי קיסר - סנהדרין צח, סע"ב), ואח"כ ביום פטירת משה נתחלפו, שיהושע נעשה העיקר ומשה טפל אליו - ,נטלה רשות מזה (היינו עיקר הנשיאות) ונתנה לזה (ליהושע)" (וראה לקו"ש חכ"ד [המתורגם] ע' 259 ואילך).
- 9. - כי לומר שמשה הי" מקבל מיהושע - ה"ז היפך המפורסם בכ"מ, אף שמצינו שמשה ביקש להיכנס לארץ באופן כזה (ספרי פינחס כז, יב (פיסקא קלה). תנחומא ואתחנן ו יל"ש ואתחנן ג, כו ועוד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.