רצב דין תפלת מנחה בשבת

רצב דין תפלת מנחה בשבת

ובו ז' סעיפים

אשרי ובא לציון

א נוהגין¹⁹⁵⁰

לומר אחר אשרי, קודם תפלת מנחה, ובא לציון גואל ¹⁹⁵¹ וכל סדר

קדושה, במקום סדר קדושה שאומרים בכל יום בבקר, אלא שבשבת ויום טוב שמאריכים בתפלת

שחרית ומוסף, הניחוהו עד המנחה ¹⁹⁵² :

קריאת התורה

ב עזרא תיקן שיהיו ג' אנשים קורין בספר תורה בצבור בכל

שבת במנחה ¹⁹⁵³ , עשרה

פסוקים או יותר מפרשת שבוע הבא ¹⁹⁵⁴ , בשביל

יושבי קרנות המתעסקים בסחורה כל ימות השבוע ואינם באים לשמוע קריאת התורה בשני

וחמישי, לפיכך תיקן בשבילם קריאה יתירה בשבת במנחה ¹⁹⁵⁵ , שהם פנויים

ויבואו לשמוע.

ואפילו אם

חל יום טוב להיות בשבת, קוראים בפרשת שבוע הבא, ולא בפרשת יום טוב, שאין ענין ליום

טוב כלל לקריאת התורה במנחה, שהרי אלמלא שבת אין קריאת התורה ביום טוב במנחה ¹⁹⁵⁶ :

ג ונוהגין לומר קודם קריאת התורה פסוק ואני תפלתי ¹⁹⁵⁷ וגו', על פי

מה שדרשו חכמים ¹⁹⁵⁸ על פסוק

ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר ¹⁹⁵⁹ , וכתוב

אחריו ואני תפלתי וגו', אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אין אומה זו כשאר

אומות העולם, אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין, ואנו לא כן אלא

אע"פ ששתינו ואני תפלתי וגו'. ולכך הנהיגו לומר כן קודם קריאת התורה שקורין

בשביל יושבי קרנות, כדי להודות ליוצרנו שלא שם חלקנו כהם, שהם פוחזין כל היום,

ואנו אף היושבי קרנות שבנו מתאספים לשמוע תורה ¹⁹⁶⁰ .

וביום טוב

שחל בחול אין נוהגין לאמרו, הואיל ואין קוראין בו בתורה במנחה ¹⁹⁶¹ .

ומטעם זה ¹⁹⁶² גם בשבת במקום שאין ספר תורה אין צריך

לאמרו ¹⁹⁶³ , אלא שנהגו

בשבת לאמרו בכל ענין ¹⁹⁶⁴ :

קדיש

ד אין אומרים קדיש אחר קריאת התורה במנחה, שאין כאן

במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שאומרים קודם תפלה בלחש ¹⁹⁶⁵ . שאף שנוהגים לומר יהללו¹⁹⁶⁶,

מכל מקום פסוק אחד הוא ואינו חשוב הפסק ¹⁹⁶⁷ , ואסור לומר

ב' קדישים זה אחר זה בלא הפסק פסוקים בינתיים¹⁹⁶⁸.

לפיכך במקום

שאין בו ספר תורה, שאין שם הפסק בין קדיש שלאחר ובא לציון לקדיש שקודם התפלה בלחש,

לא יאמרו אלא קדיש אחד ¹⁹⁶⁹ . שואני

תפלתי¹⁹⁷⁰

אינו אלא פסוק אחד ואינו חשוב הפסק. וטוב שאז לא יאמרו כלל ואני תפלתי¹⁹⁷¹.

או יאמרוהו קודם הקדיש מיד אחר סיום סדר קדושה ¹⁹⁷² , כדי שלא

להפסיק כלל בין הקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד, שלעולם אין אנו מתחילין תפלה

בלא קדיש לפניה ¹⁹⁷³ , חוץ מתפלת

השחר, מפני סמיכת גאולה לתפלה¹⁹⁷⁴:

צדקתך צדק

ה נוהגים לומר ג' פסוקים צדקתך ¹⁹⁷⁵ . והם כעין

צדוק הדין על ג' צדיקים שנפטרו בשעה זו, יוסף משה ודוד ¹⁹⁷⁶ :

ו ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב ¹⁹⁷⁷ , כי חכם שמת

בית מדרשו בטל ¹⁹⁷⁸ . דהיינו

שאינם לומדים בחבורה, אבל שנים שנים לומדים בבתיהם ¹⁹⁷⁹ , כמ"ש

ביו"ד סי' שד"מ ¹⁹⁸⁰ .

ולכן המנהג

לדרוש קודם מנחה. ואם נמשכה הדרשה עד סמוך לחשכה, שלא יוכלו לקיים סעודה שלישית,

אזי לא יאמרו פרקי אבות, או שיר המעלות ¹⁹⁸¹ :

ז אם חל בשבת יום שאין אומרים בו נפילת אפים במנחה אם

היה חל בחול, כגון חנוכה וראש חודש, אין נוהגין לומר צו"צ¹⁹⁸²

במנחה. וכן אם ראש חודש למחר, אין נוהגין לומר צו"צ במנחה, שהרי בחול גם כן

אין נוהגין לומר נפילת אפים בערב ראש חודש במנחה ¹⁹⁸³ :

[1949] עיקרי ההלכות שנתבארו

בסימן זה:

(א)

אשרי ובא לציון (ס"א).

(ב)

קריאת התורה (ס"ב-ג).

(ג)

קדיש (ס"ד).

(ד)

צדקתך צדק (ס"ה-ז).

[1950] טור ורמ"א ס"א (אומרים אשרי

ובא לציון). וכן הוא בסידור.

[1951] כל בו סי' מ (פותח החזן אשרי, ואחריו

אומר ובא לציון וכל סדר קדושה, שלא אמרו אותו בשחר מפני טורח צבור). לבוש ריש הסי'

(שהוא במקום סדר קדושה שאומרים בכל יום בבקר, אלא שבשבת ויום טוב שמאריכין בתפלת שחרית

ויוצר ומוסף הניחוה עד מנחה).

ולענין יום הכיפורים, ראה לקמן סי' תרכב ס"ב.

[1952] ב"ק פב, א (עשרה תקנות תיקן עזרא,

שקורין במנחה בשבת). מגילה כא, א (בשבת במנחה קורין שלשה). טור ושו"ע

ס"א (ומוציאין ספר תורה וקורין ג' אנשים).

ונתבאר לעיל רס"י רפב (והערה 1366 ), שבזה תיקן עזרא הן את

עצם קריאת התורה והן את מנין הקרואים שבה.

[1953] מגילה לא, ב (מקום שמפסיקין בשבת שחרית

שם קורין במנחה). טור ושו"ע שם (י' פסוקים מפרשה הבאה).

[1954] ב"ק שם (שיהו קוראין במנחה בשבת,

משום יושבי קרנות). ופרש"י (יושבי חנויות, כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין

קורין בשני ובחמישי, תקון בגינייהו קריאה יתירה).

[1955] רוקח סי' שב (יום טוב שחל להיות בשבת

קורין במנחה פרשה הנוהגת, ולא של יום טוב, כדאמרינן בפרק במה מדליקין [שבת כד,

רע"א] גבי המפטיר, הכא נמי, אלמלא שבת אין קריאה במנחה ביום טוב). שו"ע

ס"א (ואפילו חל יום טוב להיות בשבת, קורין בפרשה הבאה, ולא בשל יום טוב).

וכדלעיל רסח סי"ד

( יום טוב שחל להיות בשבת, אינו מזכיר יום טוב בברכה מעין שבע,

לפי שאלמלא שבת אין ברכות מעין שבע ביום טוב) .

[1956] תהלים סט, יד. טור ורמ"א ס"א (אומרים ...

ואני תפלתי וגו').

וכן הוא בסידור (כשקורין בתורה אומרים חצי קדיש, ואחר כך

אומרים ואני תפלתי).

[1957] הפרדס ע' שיג (לכך אנו אומרים ואני

תפילתי לך ה׳ עת רצון קודם תפלת המנחה, דכתיב למעלה ממנו ישיחו בי יושבי שער

וננינות שותי שכר, כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אומות העולם

ביום שמחתם וביום אידם הם שותים ומשתכרים ומנגנים בבתי משתאותיהם כל היום ואין

מזכירין שמך, אבל אני איני כן, אלא ביום שהגדלת השמחה על ישראל ובא ביום מנוחה

ושמחתי, לאחר שאני שמח מעוננ ומפונק אינו שוכחך . אלא כשמגיע זמן

התפילה אנו פוסק מבית משתיי ותענוגי, ובית אלהים אהלך ברגש, וקופץ אני בתפילתי בעת

רצון ושעה קבועה ונותן הודייה על חלקי . ולפי זה הטעם נהגו

העם לאומרו בשבת במנחה). שבלי הלקט סי' קכו (ואני תפלתי פירש רבינו שלמה זצ"ל

הטעם, לפי שכתוב למעלה הימנו ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, אמר דוד לפני

הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם ביום שמחתם של אומות העולם וביום אידן הם שותין

ומשתכרין ומנגנים בבתי משתאותם כל היום ואינן מזכירין שמך, אבל אנו לא כן, ביום

שהגדלת השמחה לישראל ובא יום המנוחה ושמחתי, לאחר שאני שבע מעונג ומפונק איני

שוכחך, אלא כשמגיע זמן התפלה אני פוסק בית משתאיי ותענוגי ובבית אלהים נהלך ברגש,

וקופץ אני לתפלתי בעת הרצון).

ובשם המדרש הובא בהמנהיג הל' שבת סי' ס (מצאנו במדרש תהילים

כתיב ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, ואני תפילתי לך ה' וכו', אמר דוד לפני

הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אין אומה זו כשאר האומות, אומות העולם שותים

ומשתכרים ואינן מודים לך, ואני אף על פי ששבעתי ושמחתי אני בא להתפלל לפניך לעת

רצון). טור (ואומר פסוק ואני תפלתי לך ה' עת רצון, על פי המדרש ישיחו בי יושבי שער

ונגינות שותי שכר, וכתיב בתריה ואני תפלתי לך ה' עת רצון וגו', אמר דוד לפני הקדוש

ברוך הוא רבש"ע, אף על פי ששתינו, ואני תפלתי לך ה').

[1958] תהלים סט, יג.

[1959] כל בו סי' מ (והר' נתן כתב טעם אחר

וז"ל לפי שעזרא תקן קריאת התורה במנחה משום יושבי קרנות ... אנו אומרים ואני

תפלתי לפני קריאתה להודות ליוצרינו שלא עשנו כהם).

ולענין יום הכיפורים נתבאר לקמן סי' תרכב ס"ג (אין אומרים

ואני תפלתי אפילו אם חל להיות בשבת, לפי שבכל השבתות אומרים אותו לשבח ישראל,

שאע"פ שאכלו ושתו אף על פי כן הם קורין בתורה ומתפללין אחר כך, משא"כ

אומות העולם שאוכלין ושותין ופוחזין, אבל ביום הכיפורים אין שייך זה).

[1960] שבלי הלקט שם (ולא נהגו לאומרו במנחת

יום טוב, מפני שתקן עזרא שיהיו קורין בשבת במנחה בתורה). כל בו שם (וביום טוב שאין

בו קריאה ולא סעודה ג', לפי הנראה אין אנו אומרים אותו). מ"א סק"א (ובמנחה

של יום טוב אין אומרים אותו, כיון דאין קורין בתורה).

[1961] המשך תוכן ההלכה של אמירת

ואני תפלתי במקום שאין ספר תורה, שנתבארה בסעיף זה ושלאחריו:

(א)

עיקר טעם אמירתו הוא קודם קריאת התורה, משא"כ כשאין קריאת התורה.

(ב)

אם יאמרוהו בין קדיש שלאחר ובא לציון לבין התפלה, יהי' הפסק בין קדיש לתפלה.

(ג)

מכל מקום יש טעמים נוספים לאמירתו, גם כשאין קריאת התורה.

(ד)

כדי שלא יהי' הפסק, יאמרוהו אחר ובא לציון לפני הקדיש.

[1962] מ"א שם (ואם כן אפשר דבמקום שאין

ספר תורה אין אומרים אותו), וסק"ב (במקום שאין ספר תורה ... נראה לי שלא

יאמרו גם כן ואני תפלתי כמו שכתבתי לעיל).

וכן הוא לקמן סעיף הבא ( במקום שאין בו ספר

תורה ... טוב שאז לא יאמרו כלל ואני תפלתי).

[1963] מ"א ס"ק ב (אפשר דבמקום שאין

ספר תורה ... יאמרוהו קודם הקדיש). פרי מגדים א"א סק"ב (ואני תפלתי

אומרים אף שאין קורין כלל בחומש, כי יש הרבה טעמים).

וכן הוא לקמן סעיף הבא ( או יאמרוהו קודם

הקדיש מיד אחר סיום סדר קדושה). ובסידור רבינו במנחה לשבת (ובמקום שאין ספר תורה אומרים החצי

קדיש אחר ואני תפלתי).

[1964] שבלי הלקט סי' עט (מנחת שבת ומנחת

תענית שאין בה הפטרה, ולא דבר אחר להפסיק בין שני הקדישין, אין מקדישין לאחר קריאת

התורה, שהרי צריך לו להקדיש מיד בהצנעת התורה, בעמדם לתפלת לחש). שו"ת

ריב"ש סי' שכא (שבשבת במנחה, וכן ביום הכפורים, מאחרין לומר קדיש עד לאחר

שיחזירו ספר תורה למקומו, כדי לעמוד בתפלה מתוך הקדיש. שאם יאמרו קדיש מיד אחר

קריאת התורה, לא יוכלו לחזור ולומר קדיש סמוך לתפלה על בלי מה). הגהות מנהגים,

מנהג של שבת אות מו (בלא קדיש, משום שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש

שלאחריו, שיאמר מיד קודם מנחה). מ"א סק"ב (ואין אומרים קדיש על התורה,

שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שקודם י"ח).

והיינו ש" אין אומרים קדיש [מיד] אחר קריאת התורה" , ולומר אחריה יהללו, מטעם האמור לקמן

בסמוך " כדי שלא להפסיק כלל בין הקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד". ולכן יאמר הקדיש "קודם תפלה בלחש".

וכן הוא בסדור רבינו (ואחר קריאת התורה מתפללין שמונה עשרה,

ואומרים חצי קדיש).

ולענין זמנה המדויק של תחלת אמירת קדיש זה, ראה שו"ת דברי

נחמי' סוף סי' יט. שער הכולל פכ"ט אות ד . בדי השלחן סי' צא

ס"ק ד. פסקי הסדור סקל"ד. קונטרס הסדור סל"א. רשימת היומן ע' תטז.

הגהות לסדור רבנו הזקן פ"ט סמ"ב. אגרות קודש ח"ג אגרת תקג. ספר

המנהגים חב"ד ע' 34. סדור רבנו הזקן עם ציונים והערות ע' שכ.

וסיכום הדברים:

א) כאן נתבאר, שלא לומר אחר קריאת התורה,

רק קודם תפלה .

ב) בשער הכולל שם: "ידוע בבירור

שלמעשה הנהיג אדמו"ר בשבת במנחה תיכף אחר הקריאה בספר תורה".

ג) בבדי השלחן שם הקשה בין השאר "בעוד

שמוליך הספר תורה ואומר יהללו הקהל עונים הודו על ארץ ושמים, וכל אחד הולך לנשק

הספר תורה, ואם יאמר אז קדיש, יהי' בלבול ולא ישמעו הקדיש כלל. ועל כן צריך לומר

שממתין עד שמגיע עם הספר תורה אל ההיכל, ובעוד שפותח ההיכל ומכניס הספר תורה

ומעמידה על מקומה, אז אומר החצי קדיש".

ד) המנהג שבאגרות קודש שם "מנהגנו ע"פ הוראת

כ"ק מו"ח אדמו"ר להתחיל לומר ח"ק קודם וקרוב לסוף הגלילה,

ולמהר בהגלילה ואמירת יהללו באופן שיסיימו הח"ק אחר הכניסה, ועכ"פ

להסמיכו לתפלה בכל האפשרי".

ונתבאר בציונים והערות שם "הנהגת כ"ק אדמו"ר

זי"ע, שהי' ממתין באמירת "יהללו" עד לאחרי שיגמור הש"ץ את

הקדיש". והיינו, כנראה, כדי שלא יצטרכו לומר "יהללו" באמצע הקדיש.

וכדלעיל סי' נו ס"ד (להזהיר להאומרים ועתה יגדל נא וגו' זכור וגו', שיאמרו

קודם שיתחיל הש"ץ יתגדל).

אמנם זהו לכאורה שלא כפי שנפסק כאן "שלא להפסיק כלל בין

הקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד" .

[1965] פסוק יהללו (תהלים קמח,

יג) שאומרים כשנושאים הספר תורה להיכל.

[1966] מ"א שם (דפסוק אחד לא חשיב הפסק,

מידי דהוי איהללו).

ובנוסח הסדור של רבינו הם שני פסוקים

(מכניסין הספר תורה להיכל, ואומר השליח צבור יהללו גו', והקהל אומרים הודו גו',

וירם גו').

ואולי כיון שמעיקר התקנה היא שהש"ץ

יאמר רק יהללו, והקהל יאמרו רק הודו גו' וירם גו', שהם פסוק ומחצה.

ובבדי השלחן שם (והיינו לפי שאין אומרים

קדיש רק אחר ג' פסוקים). וכדלעיל סי' נד ס"ד (שיאמרו מקצת פסוקים בין ב'

הקדישים) .

אמנם לא נתפרש כאן מדוע לא נצרף הפסוקים וזאת התורה גו' עץ

חיים גו'. שהרי הקדיש שאומרים אחר קריאת התורה, הוא לפני הגבהת התורה ואמירת וזאת

התורה.

ואפשר הטעם, כיון שפסוקים אלו מדברים במעלת התורה, וקשורים

לקריאת התורה, שכבר אמרו קדיש עליה, ואין לומר עליהם הקדיש השני.

[1967] ראה גם לעיל סי' נד ס"ד

(לא יאמר קדיש אם לא שאמר פסוקים, שלעולם לא תמצא קדיש בלא פסוקים שלפניו ... דמה

ענין לומר ב' קדישין סמוכין זה לזה. ויש ללמדם שיאמרו מקצת פסוקים בין ב' הקדישים).

[1968] מ"א שם (וכתב הריב"ש סי'

שנ"א דבמקום שאין ספר תורה אין אומרים קדיש שלפני י"ח).

וראה אליה רבה סק"ו (תימא, דעיינתי בתשובת הריב"ש

ולא ראיתי שם מה שהביא בשמו), ובהמועתק לעיל (הערה 1964 ). והיינו שהמ"א למד זאת ממ"ש

הריב"ש לענין מקום שיש בו ספר תורה.

[1969] שאומרים לפני קריאת

התורה, כדלעיל סעיף הקודם.

[1970] מ"א ס"ק א (ואני תפלתי ... אפשר דבמקום שאין ספר

תורה אין אומרים אותו), וס"ק ב (ונראה לי שלא יאמרו גם כן ואני תפלתי כמו

שכתבתי לעיל, וגם שלא להפסיק בין הקדיש שאחר ובא לציון לתפלת י"ח. ואין לומר

שיאמרו ואני תפלתי ויאמרו קדיש עליו. דפסוק אחד לא חשיב הפסק, מידי דהוי איהללו ).

וכדלעיל סעיף הקודם (ואני תפלתי ... במקום

שאין ספר תורה אין צריך לאמרו).

[1971] מ"א ס"ק ב (או יאמרוהו קודם

הקדיש).

וכדלעיל סעיף הקודם ( שנהגו בשבת לאמרו בכל ענין), ושם (הערה 1961 ).

וכן הוא בסדור (ובמקום שאין ספר תורה אומרים החצי קדיש אחר

ואני תפילתי).

[1972] מ"א שם (וכן כתב בסדור מהר"ר

הירץ, שלעולם לא יתחילו שמונה עשרה בלא קדיש שלפניו).

וכן הוא לעיל סי' נה סוס"ד (וכן במנחה תקנתם היתה לומר

קדיש לפני תפלת י"ח, שלעולם אין מתחילין תפלת י"ח כך בלא קדיש לפניה,

כמו שיתבאר בסי' רצ"ב).

[1973]

כדלעיל סי' קיא ס"א (צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה, ולא יפסיק ביניהם אפילו

באמן אחר גאל ישראל).

[1974] טור ושו"ע ס"ב (אומרים

צדקתך).

[1975] בקשר למשה רבינו נתבאר בסדר רב עמרם

גאון ח"ב סי' לה (ואומר אלו הפסוקים, צדקתך צדק לעולם וגו', וצדקתך אלהים עד

מרום וגו', צדקתך כהררי אל עד אדם ובהמה תושיע ה', ומקדש. ודבר זה משום כבודו של

משה רבינו ז"ל שנפטר באותה שעה בשבת, והכי אמר שר שלום גאון). הובא בתוס'

מנחות ל, א ד"ה מכאן (מה שנוהגין לומר צידוק הדין בשבת במנחה, פירש רב שר

שלום גאון, על שנפטר משה רבינו באותה שעה). רא"ש פסחים פ"י סי' יג (רב

שלום ממתא מחסיא כתב שתקנו לומר צידוק הדין על שמת משה רבינו באותה שעה). טור וט"ז

ס"ק ב.

ובקשר ליוסף ודוד – בזח"ב קנו, א (תלתא אינון דאסתלקו

מעלמא בהאי זמנא, וכלהו כלילן במשה, חד משה נביאה מהימנא עלאה, וחד יוסף צדיקא,

וחד דוד מלכא, בגיני כך תלת צדוקי דיני הכא, חד איהו דיוסף זכאה ... וחד משה נביאה

מהימנא ... וחד איהו דוד מלכא). הובא בב"ח ס"ב (ואיתא בזוהר תרומה ...

שגם יוסף ודוד מתו בשבת במנחה ועל כן אומרים שלשה צדקתך).

[1976] סדר רב עמרם שם (לכבוד משה רבינו

שנפטר, לפיכך אומרים לקיים נשיא שמת כל בתי מדרשות בטלים). תוס' שם (לפיכך נמנעו

מלעסוק בתורה, משום דאמרינן חכם שמת כל בתי מדרשות שבעיר בטילין). רא"ש שם (וגם

נהגו שלא לקבוע מדרש בין שתי תפלות, משום דחכם שמת בתי מדרשות בטלים). טור ורמ"א

ס"ב (ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב).

ומנהג חב"ד לומר חסידות ברבים בשעה זו, כמבואר בבדי השלחן

סי' צא אות יא (מנהגינו שאומרים דא"ח לפני הצבור בתוך סעודה ג'). ס' המנהגים

חב"ד ע' 34. אג"ק חי"ג אגרת ד'תשו.

[1977] מו"ק כב, ב (חכם שמת בית מדרשו

בטל, אב בית דין שמת, כל בתי מדרשות שבעירו בטילין).

[1978] מ"א סק"ה (אבל שנים שנים

לומדים בבתיהם).

[1979] בשו"ע שם סעיף יח (אין נכנסים

לבית המדרש, אלא מתחברים שנים שנים ולומדין בבתיהם).

[1980] מ"א שם (ולכן המנהג לדרוש קודם

מנחה, ואם נמשכה עד סמוך לחשיכה, שלא יוכלו לקיים סעודה ג', אזי לא יאמרו פרקים או

שיר המעלות). וקאי על מ"ש הרמ"א ס"ב (אבל אומרים פרקי אבות בקיץ

ושיר המעלות בחורף, וכל מקום לפי מנהגו).

אמנם בסדור לא נזכרה אמירת שיר המעלות, וגם

לא נזכרה אמירת ברכי נפשי (דלקמן סי' תל ס"ב), רק אמירת פרקי אבות.

וראה תניא בסופו קסג, א (וכל אחד ואחד

מהלומדים הנ"ל יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי' שבתהלים קי"ט). לקוטי

שיחות חכ"ט ע' 289 הערה 19 (ולהעיר אשר בכמה מקומות נהוג לומר קאפיטל זה ביום

השבת לאחרי תפלת מנחה (וכן הי' נוהג אאמו"ר ז"ל)).

[1981] שלושת הפסוקים: צדקתך;

וצדקתך; צדקתך.

[1982] מרדכי פסחים פ"י לז, א (כשחל ראש

חדש במוצאי שבת, אין אומרים אותו). ס' המנהגים טירנא ע' כז (אם יש חתן בבית הכנסת

אין אומרים צדקתך צדק, וכן בכל יום שאין נופלין בחול, אם חל אותו יום בשבת, כגון

ראש חדש ויום טוב וט' באב וחנוכה ופורים, ואפילו חלו ביום א' אין אומרים צדקתך צדק

בשבת שלפניו). טור (ונוהגים באשכנז כשאין תחנה ביום ראשון, שאין אומרים בשבת צדקתך),

ושו"ע ס"ב (ואם חל בו יום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת

אפים, אין אומרים צדקתך). מ"א ס"ק ג (פירוש בין שיום השבת הוא ראש חדש,

בין שיום א' הוא ראש חדש, אם כן אין אומרים במנחה נפילת אפים, ולכן אין אומרים

צדקתך), וס"ק ד (שכבר חל יום שלאחריו).

וכן הוא בסידור (אין אומרים צדקתך צדק ביום שאין אומרים תחנון).

וראה לעיל סוס"י קלא (במנחה כשמתפללים אצל התינוק ...

בשבת אומרים צדקתך צדק). סי' רפד סי"ד ( יום שאין אומרים בו צו"צ

... וכן כשיש חתונה או מילה) . לקמן סי' תכט ס"ח (שבכל חדש ניסן אין אומרים תחנון ...

ולא צו"צ). סי' תקצח ס"א (אף על פי ששאר יום טוב שחל בשבת אין אומרים

צדקתך במנחה, אבל בראש השנה שחל בשבת אומרים ... אבל יש אומרים שאף בראש השנה שחל

בשבת אין אומרים אותו ... וכסברא זו נוהגין במדינות אלו). סי' תרכב ס"ד (ונוהגים

במדינות אלו שאין אומרים צדקתך כשחל [יום הכיפורים] בשבת).