141
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
ויצא ג
א כיצד נשא יעקב אחיותז
כפי שכבר הוסבר פעמים רבות מתרץ רש"י בפירושו על התורה את כל הקשיים המתעוררים בפשט הפסוקים, וכאשר אין לו תשובה לפי דרך הפשט על קושי מסויים, הוא אומר "איני יודע"! וכדומה. אם ישנן שאלות אשר רש"י אינו משיב עליהן, הרי זה משום שהוא סובר, שהתשובות עליהן כה פשוטות, עד אשר "בן חמש למקרא" יבין אותן בעצמו.
לפי זה אין מובן: בפרשתנו יש לכאורה תמיהה, שנידונה על ידי מפרשים רבים ובמספר ספרים. ובפירוש רש"י אין אנו מוצאים שום הסבר או הבהרה לכך:
מסופר בפרשתנו, שיעקב התחתן עם לאה ועם רחל, ולאחר מכן גם עם בלהה ועם זלפה, אשר כולן היו בנות לבן?. ומתעורר הקושי: הרי האבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ורש"י מציין זאת במפורש לגבי יעקב:, אשר בו אנו עוסקים - וכיצד הותר לו לשאת ארבע אחיות, דבר שנאסר על ידי הלאו* "ואשה אל אחותה לא תקח"?
אמנם, כאשר בן חמש למקרא לומד את פרשת ויצא, הוא עדיין אינו מכיר לאו זה, המופיע רק מאוחר יותר בתורה,
אך גם בפרשות המאוחרות יותר אין רש"י מיישב קושי זה.
אמנם, בפירושים שונים מופיעות מספר תשובות לקושי זה, אך אין לומר שרש"י סובר שתשובות אלו הן כה פשוטות, עד כדי כך שאין צורך להזכירן, כי: א) בפירושים הללו אנו מוצאים מספר חילוקי דעות וכדומה, שאינם פשוטים אפילו בדרך הגמרא... ב ועיקר: = התירוצים המופיעים בפירושים הנ"ל אינם מתקבלים לפי דרך הפשט, כפי שיוסבר להלן5.
הערות
- 1. שיחות -
- 1. תולדות כח, ה. וראה לעיל ע' 1 הערה 2, ובהנסמן בשוה"ג שם.
- 2. רש"י פרשתנו לא, 1.
- 3. וישלח לב, ה.
- 4. אחרי יח, יח.
- 65. לכאורה הי' אפשר לתרץ, שד' האמהות היו אחיות רק מן האב ולא מן האם, ובמילא לא היו אחיות כלל עפ"י דין, כי "אין אבות לב"נ" (רש"י וידא כ, יב), ולכן אי"ז שייך ל"תרי"ג מצות שמרתי", כי מה שקיימו האבות כה"ת עד שלא ניתנה הוא דוקא בנוגע לציוויים (שמציאות כזו שלאחרי מ"ת היתה אסורה, נמנעו מזה האבות אף שלא נצטוו), משא"כ בנדו"ד, שכל המציאות דאחיות מן האב נתחדשה לאחרי מ"ת ומקודם מ"ת לא היו אחיות כלל (במציאות תורנית), לא הוצרך יעקב להחמיר ע"ע בזה.
- 7. אבל - אינו. כי
- 8. א) מכיון ש(ע"פ דרך הפשט) טעם האיסור דשתי אחיות הוא בכדי שלא לסתור אהבה הטבעית כדלהלן סעיף ג', מסתבר שאיסור זה באחיות מן האב הוא גם בב"נ, מכיון שגם בהם ישנו טבע האהבה. וראה להלן הערה 21.
- 9. ב) מפרש"י (תולדות כו, ה) "שניות לעריות" מוכרח שנזהרו גם בעריות שמצד קורבה דאב, שהרי כל השניות (לבד מאם אמו) הם בקורבה דאב (יבמות כא, סע"א)*. ובהכרח לומר, אשר (א) מה
- 10. *) ואף שבע' ב' שם: אשת אחי האם מן האם [ולפר מסקנת הגמרא גזרו עלי' לא מצד אשת אחי האם מן האב, כ"א לפי "דכל שבנקבה ערוה בזכר גזרו אשתו
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 141
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 141
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- אגרות קודש ג'ת יבמות דף כ"א.
- לקוטי שיחות 253 מאותו ספר יבמות כא, א
- לקוטי שיחות 541 מאותו ספר יבמות כא, א
- לקוטי שיחות 583 מאותו ספר יבמות כא, א
- לקוטי שיחות 507 מאותו ספר יבמות דף כ"א.
- תורת מנחם בס"ד. משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י. יבמות כא, א
- שולחן ערוך ה יבמות כא, רע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרח סדר סעודה המפסקת יבמות כא, רע"ב