507

שם, דפרשת יפ"ת מבארת העבודה דגילוי עצמות נקודת הלב ממש וצ"ל בקשו פני וענין המסינ, נפילת אפים, ובחי' נעילה. עיייש, שהן הן הדברים האמורים למעלה.

זאת הפעם יצאתי מסגנון ההערות שבקונטרסים אלו, להראות, כפי הנלפענ"ד, עד במה כל הענינים שבמאמרי דא"ח גם אלו שלכאורה באו רק בדרך אגב, הרי לא רק שהם מדויקים בפני עצמם, אלא שגם מקומם במאמר וסגנוז הרצאתם מבאר ומאיר כמה פרטים. אלא שלפעמים מפורש הדבר, ולפעמים בא רק ברמז - וממאמר זה אתה למד לשאר מאמרים.

(מרשימת שנת היתעו"ח)

...בודאי ימשיך עתה השתדלותו, ע"ד הנדבה להפצת גליוני שלי"ה אצל אלו שדבר עמהם בזה ומאן דמוסיף מוסיפין לו.

ואף דמבואר -- לקו"ת תצא ע"פ וגלחה. ובארוכה בדרך מצותיך מצות תגלחת מצורע כשיטהר -- שהשתדלות יתירה אך למותר וְגם מקלקלת, היינו בנוגע

לפרנסה, וכמש"ש הטעם כי מזונותיו קצובין משא"כ בעניני תומ"צ, כמובן, (ממכתב ז' אלול, היתש"

...אם יש איסור פצוע דכא באשה. ראה בס' החינוך מצוה תקנ"ט שאינו נוהג אלא בזכרים. וכן הוא במאירי ליבמות דף כ"א. וכאן מקום אתי להביע תמיהתי על העדר השימת לב לנתוח שנקרא בשם נתוח פראַסטאטאי, שבדורנו חלש זה -- נעשה לעתים קרובות, לפ"ע, ומבלי כל שאלת חכם בזה, אף שזהו ענין של סירוס, כי הרופאים חותכים גידים ושבילים וכו'. ואפשר שבהתייעצות עם הרופאים מומחים אפשר לעשות הנתוח מבלי הנ"ל. ולעיע לא מצאתי מי שיעורר על זה, ואלו שפנו אלי והעירותים לברר את כל הנ"ל -- הי' בעיניהם הדבר לחידוש גדול, וכן בעיני הרבנים שהתייעצו ודברו אתם.

(ממכתב י"א ניסן, היתשטיח

6-2