66
כתוב "ואת קדשי בנ"י לא תחללו ולא תמותו" קאי בזר האוכל תרומת מעשר, כי לפרש"י דבר זה כבר נלמד ממ"ש לעיל9 "ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן", וכפרש"י שם "תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עלי' מיתה10 וחומש כתרומה גדולה" (ונכלל באזהרת תרומה גדולה).
ובכמה פשטני המקרא11 פירשו, דמ"ש "ואת קדשי בני ישראל לא תחללו" הוא איסור (ועונש) אכילת מעשר שלא ניטלה ממנו תרומת מעשר. ולכאורה, כיון שרש"י סתם ולא פי' לאיזה ענין נאמר "ואת קדשי בני ישראל לא תחללו גו'" — ובפרשה זו איירי רק בדיני תרומת מעשר12 — צריך לומר, דגם רש"י ס"ל כן. דאם לא קאי באיסור אכילת תרומת מעשר (שזה נלמד מ"ונחשב לכם תרומתכם" כנ"ל), עכצ"ל שמדבר באיסור אכילת מעשר שלא ניטלה ממנו תרומת מעשר.
אבל אם כן (נוסף לזה שפשטות לשון הכתוב "ואת קדשי בני ישראל" משמעה דקאי בדבר הקדוש כבר) עדיין צריך ביאור, מהו טעם הכפל שבמקרא זה?
ג. לכאורה יש לבאר הכפל, ש"ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו" קאי על עצם האיסור שבאיהרמת תרומת מעשר (גם אם לא אוכלים את המעשר הטבול לתרומת מעשר), כדיוק הלשון "אם לא תרימו תשאו חטא", משא"כ "ואת קדשי בנ"י לא תחללו" הוא איסור אכילת8 מעשר הטבול לתרומת מעשר.
אבל קשה לפרש כן, כי אם כן, "ולא תשאו עליו חטא" מאי קמ"ל? הרי עצם האיסור של אי הרמת תרומת מעשר יודעים מהחיוב ומ"ע "והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר"13, ובמילא מובן14 שאם לא מרימים עוברים על עשה15.
הערות
- 9. יח, כז.
- 10. דפשטות ל' רש"י היא, ש"חייבין עלי' מיתה" קאי גם על "זרים" (דדוחק גדול לומר דלצדדין קתני, וקאי רק על טמאים). אלא שלכאורה צע"ק, שהרי לפרש"י חיוב מיתה נאמר (אמור כב, ט) באוכל תרומה בטומאת הגוף [והרי גם ע"ד ההלכה יש דיעה דזר שאוכל תרומה רק לוקה ואינו חייב מיתה ביד"ש — סנהדרין פג, ריש ע"ב]. וצריך לומר, דרש"י ס"ל ש"ולא ישאו עליו חטא ומתו בו" (אמור שם) קאי גם על לאחריו — "וכל זר לא יאכל קדש" (וראה פרש"י ויקרא ה, טו). או י"ל שנלמד מ"והשיאו אותם עון אשמה" (אמור שם, טז. וראה רש"י שם דקאי על "עון באכלם את קדשיהם"), ונשיאת עון אשמה היינו מיתה ביד"ש (ראה קרבן אהרן לתו"כ שם. משכיל לדוד לפרש"י אמור שם, ט).
- 11. ראה רלב"ג, ראב"ע, חזקוני ועוד. — ויש שפירשו כן גם ע"ד ההלכה — רמב"ם בסהמ"צ (מל"ת קנג). חינוך מצוה רפד. השגות הרמב"ן לספהמ"צ סוף מל"ת, מל"ת ז (דהרמב"ן). וכ"ה בלקח טוב עה"ת (נג'ארה) כאן. ועוד.
- 12. מלבד פסוק כט (כפרש"י שם).
- 8. ראה רש"י אמור כב, טו.
- 13. יח, כו. וראה שם, כח ואילך.
- 14. ע"ד ההלכה יש פלוגתא אם הפרשת תרומות ומעשרות היא מצוה חיובית (ראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו ע' קצט. וש"נ). אבל בפשוטו של מקרא ה"ז חיוב. ובפרט שנאמר גם הטעם (פרשתנו יח, לא) "שכר הוא לכם חלף עבודתכם גו'". וראה שופטים יח, ה (גבי תרומה). ועוד.
- 15. ודוחק גדול לומר שרש"י ס"ל ש"ולא תשאו עליו חטא" הוא לאו [כדעת הרמב"ן (בהשגותיו שם) ש"זו מניעה, יזהיר השמרו לכם שלא תשאו חטא על המעשר, ובמה לא תשאו עליו חטא, כאשר תרימו חלבו ממנו" (אלא שלהרמב"ן, לאו זה הוא האיסור להפריש מן הרעה על היפה)] — כי ע"פ פשוטו של מקרא אין זו לשון אזהרה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- לקוטי שיחות 31 מאותו ספר סנהדרין פג, סע"ב
- לקוטי שיחות 155 מאותו ספר סנהדרין פג, ב
- לקוטי שיחות 68 מאותו ספר סנהדרין פג, א
- לקוטי שיחות 181 מאותו ספר סנהדרין פג, סע"ב
- לקוטי שיחות 214 מאותו ספר סנהדרין פג, א
- לקוטי שיחות 219 מאותו ספר סנהדרין פג, רע"א
- לקוטי שיחות 80 מאותו ספר סנהדרין פג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג סנהדרין פג, א