66

הערות

1. 9. יח, כז.
2. 10. דפשטות ל' רש"י היא, ש"חייבין עלי' מיתה" קאי גם על "זרים" (דדוחק גדול לומר דלצדדין קתני, וקאי רק על טמאים). אלא שלכאורה צע"ק, שהרי לפרש"י חיוב מיתה נאמר (אמור כב, ט) באוכל תרומה בטומאת הגוף [והרי גם ע"ד ההלכה יש דיעה דזר שאוכל תרומה רק לוקה ואינו חייב מיתה ביד"ש — סנהדרין פג, ריש ע"ב]. וצריך לומר, דרש"י ס"ל ש"ולא ישאו עליו חטא ומתו בו" (אמור שם) קאי גם על לאחריו — "וכל זר לא יאכל קדש" (וראה פרש"י ויקרא ה, טו). או י"ל שנלמד מ"והשיאו אותם עון אשמה" (אמור שם, טז. וראה רש"י שם דקאי על "עון באכלם את קדשיהם"), ונשיאת עון אשמה היינו מיתה ביד"ש (ראה קרבן אהרן לתו"כ שם. משכיל לדוד לפרש"י אמור שם, ט).
3. 11. ראה רלב"ג, ראב"ע, חזקוני ועוד. — ויש שפירשו כן גם ע"ד ההלכה — רמב"ם בסהמ"צ (מל"ת קנג). חינוך מצוה רפד. השגות הרמב"ן לספהמ"צ סוף מל"ת, מל"ת ז (דהרמב"ן). וכ"ה בלקח טוב עה"ת (נג'ארה) כאן. ועוד.
4. 12. מלבד פסוק כט (כפרש"י שם).
5. 8. ראה רש"י אמור כב, טו.
6. 13. יח, כו. וראה שם, כח ואילך.
7. 14. ע"ד ההלכה יש פלוגתא אם הפרשת תרומות ומעשרות היא מצוה חיובית (ראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו ע' קצט. וש"נ). אבל בפשוטו של מקרא ה"ז חיוב. ובפרט שנאמר גם הטעם (פרשתנו יח, לא) "שכר הוא לכם חלף עבודתכם גו'". וראה שופטים יח, ה (גבי תרומה). ועוד.
8. 15. ודוחק גדול לומר שרש"י ס"ל ש"ולא תשאו עליו חטא" הוא לאו [כדעת הרמב"ן (בהשגותיו שם) ש"זו מניעה, יזהיר השמרו לכם שלא תשאו חטא על המעשר, ובמה לא תשאו עליו חטא, כאשר תרימו חלבו ממנו" (אלא שלהרמב"ן, לאו זה הוא האיסור להפריש מן הרעה על היפה)] — כי ע"פ פשוטו של מקרא אין זו לשון אזהרה.