ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לחב' סיוןב' סיון6

6

ולפי זה, הרי יום ב' סיון שבו אמר להם משה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' — הוא יום מיוחד המעורר את האדם "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'"⁴⁹ ועד ש"נתקדש קדש קדשים"⁴⁹, והתעוררות ותשוקה זו צ"ל עד כ"כ שזקוק לאזהרה והגבלה "השמרו לכם עלות בהר גו'", והיינו לפי שפעולתם בעבודה זו "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'" מביאה בם התשוקה לדעת את ה', להיכנס אל הקודש, להיכנס בפרדס⁵⁰ באופן של כלות הנפש, וע"ז אומרים שצ"ל דוקא באופן ד"נכנס בשלום"⁵¹, "הגבל את ההר".

ולכן מזהירים תיכף לאח"ז שצ"ל דוקא מצות פרישה, דאף שישנה דרך של "התלבשות" בעניני העולם השומרת את האדם מכלות הנפש, דוקא אופן העבודה ד"שוב", העסק בעניני עולם (כסיפור הידוע⁵² מאדה"ז והמלאך, שמצד לימודם בפנימיות התורה הגיעו לכלות הנפש והוכרח לאכול "בייגל" עם חמאה כדי שנשמתו לא תיפרד מגופו), הרי בנדו"ד צ"ל דוקא פרישה, והיינו גם מענינים המותרים וגם ענינים שהם (בזמנים מיוחדים) מצוה⁵³, כי בסמיכות למ"ת צ"ל הפרישות מכל ענינים השייכים להגוף, ושיהי' האדם כל כולו עסוק ודבוק בהכנה למ"ת.

וכשם שהוא בנוגע לעבודתו בעצמו, עד"ז צ"ל עבודתו עם חבירו, וביתר שאת, שהרי ראשית ההכנה למ"ת היתה בר"ח סיון, שביום הזה באו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר "כאיש אחד בלב אחד"⁵⁴, ולכן גם בימי ההכנה למ"ת בכל שנה אין להסתפק שכ"א יכין את עצמו בימים אלו למ"ת, אלא עליו לפעול על בנ"י סביבו שגם הם יכינו את עצמם בהכנה הראוי' למ"ת, כפי הפרטים הנזכרים בשו"ע,

ועי"ז הרי כל בנ"י יחד "כאיש אחד בלב אחד" יקבלו את התורה ביום מ"ת, בשמחה ובפנימיות⁵⁵.

(משיחות ש"פ במדבר (ב' סיון) תשמ"ז, ד' סיון תשמ"ט)

הערות

49. רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.
50. ראה לב דוד שם פל"א "הימים הללו קודש הם. . ואף גם להבין ולהשכיל בתורה וזאת מצאנו לחד מקמיא רבינו בעל המכתם ז"ל אמר מר כי אין ספק שבימי הפרשה נמסרו להם סודות וענינים נפלאים שהיו מועילים מאד ליחידי סגולה כו'".
51. חגיגה יד, סע"ב. וראה לקו"ש ח"ג ע' 990. ועוד.
52. ראה לקו"ש חכ"ז ע' 273 ואילך. וש"נ.
53. ראה כתובות סא, ב במשנה. טושו"ע או"ח ר"ס רמ ובנ"כ שם. ולהעיר מאלי' רבה שם סק"א משיירי כנה"ג. סידור האריז"ל (לרש"ר) בסדר השכיבה. ואכ"מ.
54. מכילתא ופרש"י יתרו שם, ב.
55. נוסח ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר בקשר לחג השבועות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.