ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך להלך לךשיחה א43

43

"לא לאורה אני צריך כו' עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל" — היא בגדר "קנין", שלא נשתנתה ממהותה ומעלתה ע"י התפשטותה לחוץ.

וזהו שמביא גם גבי בית המקדש שני כתובים: "מכון לשבתך פעלת ה' גו'³⁴ ואומר³⁵ ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו": הפסוק הא', "מכון לשבתך גו'", מדבר בקדושת המקדש עצמו, והפסוק השני, "ויביאם אל גבול קדשו, הר זה קנתה ימינו", קאי על התפשטות קדושת המקדש לחוץ, כל הר הבית ("הר זה"), ועד לכל ארץ ישראל כולה, הנקראת "גבול קדשו"³⁶ (מפני קדושת המקדש שבה).

ועד"ז ב"שמים וארץ קנין אחד": הענין ד"קנינו" של הקב"ה אינו רק בשמים וארץ הרוחניים (להיותם "כסאי. . והדום רגלי"), אלא זה נמשך גם בשמים וארץ גשמיים, דבהם ישנם ענינים של גילוי אלקות (שלמעלה מהטבע), ע"ד הא דצבא השמים הם "חזקים כיום הבראם"³⁷, שנצחיות זו היא התגלות כח האין סוף³⁸, וכן כח הצמיחה שבארץ, שהוא גילוי כח האין סוף³⁹ שרק בכחו ויכלתו להוות יש מאין.

ולכן גם כאן לא הסתפק התנא בהבאת הכתוב "השמים כסאי והארץ הדום רגלי", אלא מוסיף ראי' שני', "ואומר מה רבו גו' מלאה הארץ קנינך", דגם בארץ הלזו התחתונה⁴⁰ נמשך ה"קנין" דשמים וארץ⁴¹.

ה. ע"פ הנ"ל יש לבאר גם הטעם שאברהם נמנה כאן כ"קנין" בפני עצמו, ואינו נכלל ב"קנין" הכללי ד"ישראל", ומביא לראי' הכתוב "ויברכהו גו' קונה שמים וארץ":

מבואר במדרש⁴², שזה שאברהם נקרא "קונה שמים וארץ" הוא לפי שאברהם הכיר את הקב"ה בין הבריות, שעי"ז "הקנהו להקב"ה שמים וארץ"⁴³, ולכן א"ל הקב"ה "מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם"⁴² (כאילו שאברהם הוא "קונה שמים וארץ"). זאת אומרת, שענינו של אברהם הוא, לגלות אחדותו של הקב"ה בעולם גופא, שהבריות יכירו את השם.

ולכן נפרט אברהם כ"קנין" בפני עצמו, דזה ש"ישראל קנין אחד" קאי על נשמת כאו"א מישראל, דגם בירידתה לעולם הזה והתלבשותה בגוף גשמי היא "קנינו" של הקב"ה כנ"ל באורך; אבל זה ש"אברהם קנין אחד" הוא מצד פעולתו בעולם, כהדגשת הכתוב שהביא לראי', שאברהם נקרא "קונה שמים וארץ". דזה שאברהם הי' יכול לפעול הכרת אלקות אצל הבריות עוד לפני מתן תורה, מורה על גודל הפלאת אברהם ואופן התאחדותו עם בוראו, "אל עליון"⁴⁴, עד שלא זו בלבד

הערות

34. בשלח שם, יז.
35. תהלים עח, נד.
36. ראב"ע ומצו"ד שם.
37. ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
38. ראה ס' החקירה להצ"צ בתחילתו (ד, א). שם קא, ב ואילך. ובכ"מ.
39. ראה תניא אגה"ק סו"ס כ (קלא, סע"ב ואילך). ועוד.
40. וגם שמים (גשמיים) בכלל "ארץ".
41. אבל לאידך לא אמר שהארץ עצמה היא הקנין, אלא שהארץ מלאה "קנינים", כי כנ"ל, אין המדובר כאן בכך שכל הארץ כולה היא קנינו של הקב"ה, אלא גדר "קנין" הוא — גילוי אלקות גם בגשמיות (באופן שאין צ"ל שינוי חפצא, אלא הדבר כמו שהוא אפשר לעבור לרשותו של הקב"ה), וענין זה אינו באופן גלוי בכל הנבראים, אף שהארץ "מלאה" ב"קנינים" כאלו, כנ"ל.
42. ב"ר עה"פ (פמ"ג, ז).
43. ל' חז"ל — סוטה ד, סע"ב. אגדת בראשית פמ"ט.
44. ולהעיר מלקו"ת ואתחנן (ח, ריש ע"ב) בפי' "ברוך גו' לאל עליון קונה שמים וארץ", "ששמים וארץ רוחניות וגשמיות בטלין לפניו בשוה". ע"ש. — ע"ד הנ"ל בגדר "קנין", שנמצא למטה כמו למעלה בלי שינוי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.