ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ג16

16

החילוק דאשם וחטאת (וכמודגש בשמותיהם).

וי"ל, שענין זה בא לידי ביטוי לא רק בשוויות (ועד — בממון) שלהם — דחטאת בת דנקא (מעה) ואשם שתי סלעים³³ (מ"ח מעין³⁴) — אלא גם בזה ש"אין האשם אלא מזכרי כבשים ואין לך חטאת מן הכבשים אלא נקבה"³⁵:

החילוק בין עבודה דבחי' "זכר" ועבודה דבחי' "נקבה" מובן בפשטות, זכר מורה על תוקף וחוזק, ונקבה — על רכות וחלישות (ע"ד "תשש כחו כנקבה"³⁶), וע"ד מ"ש³⁷ במתן כל התורה ומצותי' כולן — "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" ופרש"י³⁸ "לבית יעקב אלו הנשים תאמר להם בלשון רכה ותגיד לבני ישראל עונשין ודקדוקין פרש לזכרים דברים הקשים כגידין".

והיינו דלהפעולה דקרבן חטאת (שהוא רק על השוגג) מספיקה עבודה בבחי' רכות (נקבה), ואילו בשביל אשם (הבא גם על המזיד) צ"ל עבודה בבחי' תוקף (זכר).

ה. ביאור הענין³⁹:

בין הטעמים שקרבן מכפר על החטא הובאו במדרשי רז"ל ובמפרשי התורה כמה טעמים וביאורים⁴⁰, וביניהם שני טעמים עיקריים:

א) הרמב"ן⁴¹ ביאר "שיחשוב האדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלקיו בגופו ונפשו וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן הזה כו'", שאז דוקא מכפר הקרבן.

ב) קרבן תוכנו קירוב⁴² הכחות והחושים להקב"ה, והוא עי"ז דאדם כי יקריב — מכם קרבן לה', שמתקרב לה', וי"ל שהוא על ידי התבוננות בזה גופא, שזה שחטא ופגם והעביר את הדרך הוא בסיבת הנפש הבהמית ויצרו הרע, שאין זה מציאותו האמיתית של יהודי, כ"א

הערות

33. שבועות לז, א. זבחים מח, א. רמב"ם הל' פסוה"מ פ"ד הכ"ב.
34. ראה פרש"י שבועות שם ד"ה היינו. זבחים שם ד"ה דנקא. תר"י ברכות בתחלתו ד"ה והא דאמרי'. ועוד.
35. בקרבנות ישנם כמה חילוקי מינים וסוגים "כל הקרבנות בין של צבור בין של יחיד ארבעה מינין עולה וחטאת ואשם ושלמים. . פסח והבכור והמעשר"; ובסוגים: קרבן יחיד, קרבן ציבור, קרבן ציבור דומה ליחיד קרבן יחיד דומה לקרבן ציבור, וכפי שהאריך הרמב"ם בהל' מעשה הקרבנות פ"א (הובא ונת' בתורת העולה להרמ"א ח"ב פ"ז ואילך) ובפירוש המשניות בהקדמתו לסדר קדשים (הובא גם בלח"מ לרמב"ם שם). ומובן שהביאור שבפנים, מה שתוכן הקרבן מתבטא (גם) בזה שבא מזכר או נקבה וכיו"ב, הוא בכל קרבן בהתאם למינו, בקרבנות שבאותו הסוג. אבל אין זה שייך לזה שעולה באה מן הזכרים ושלמים בין זכר ובין נקבה, דשלמים ועולה הם סוגים שונים בקרבנות ויש בהם טעמים לפרטי דיניהם, בהתאם לתוכן הקרבן.
36. ברכות לב, סע"א. פרש"י בהעלותך יא, טו. ואתחנן ו, כד. וראה זח"ג קנו, א.
37. יתרו יט, ג.
38. וראה עד"ז במכילתא עה"פ.
39. ראה ע"ד הסוד בחיי פרשתנו א, ט (בסופו) — הובא גם בתורת העולה שם פ"א (בטעם הי') ופ"ט (וראה שם פ"ייא). ועוד.
40. ראה תורת העולה שם פ"א. ועוד.
41. עה"ת ריש פרשתנו א, ט. וראה גם תורת העולה שם בטעם הט' (מבעל העקידה). של"ה שבהערה הבאה (מרקאנטי). ועוד.
42. ראה בהנסמן בהערה 24. וראה בחיי שם (הובא בתורת העולה שם בטעם הי'. וראה בטעם הי"א). של"ה מס' תענית (ריא, ב). פע"ח שער התפלה פ"ה.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג. לקו"ש חל"ב ע' 16
תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ. לקו"ש חל"ב ע' 16
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב לקו"ש חל"ב ע' 16

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.