23

שיחה א

א. בתחילת פרשתנו מסופר אודות דברי ה' אל משה (במענה על טענתו (בס"פ שמות1) "למה הרעות לעם הזה גו'") — "וידבר2 אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה', וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. וגם הקימותי את בריתי אתם גו' ואזכור את בריתי. לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם גו' וגאלתי אתכם גו' ולקחתי אתכם גו' וידעתם כי אני ה' גו'".

ומשמעות הדברים לפי פשוטם3, שלא ידאג משה ש"והצל לא הצלת את עמך"4, כי כעת הגיע זמן קיום הבטחת השם להאבות ויגאול את בני ישראל מארץ מצרים.

אבל צריך ביאור מהו ענינה של ההקדמה הממעטת (לכאורה) בערך ההבטחה אל האבות — ש"וארא אל אברהם גו' באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם"?

בפרש"י5 מבואר שכוונת הכתוב שבימי האבות עדיין לא קיים ה' הבטחתו, וזהו "ושמי ה' לא נודעתי להם" — "לא נכרתי להם במדת אמיתית שלי" (כיון שלא קיים עדיין הבטחותיו), ועתה הגיע זמן קיום ההבטחה. אבל עיקר הקושי במקומו עומד: למאי נפק"מ כאן זה שבימי האבות עדיין לא נתקיימה הבטחתו של הקב"ה?

ועוד: כל דברי התורה הם (תורה לשון6) הוראה נצחית לכאו"א מישראל עד סוף כל הדורות; ומהי ההוראה אלינו מהודעה זו ש"שמי ה' לא נודעתי להם"7?

גם יש להבין דיוק הכתוב "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב", דלכאורה הו"ל לקצר8 "וארא אל אבותיך"9 (וכיו"ב)? וגם אם יש טעם שרוצה לפרט שמות שלשת האבות, הול"ל10 "וארא אל אברהם יצחק ויעקב", ומדוע מפסיק ביניהם בתיבת "אל"11 ("אל יצחק ואל יעקב")?

ב. על הכתוב "וידבר אלקים אל

הערות

  1. 1. ה, כב.
  2. 2. ו, בו.
  3. 3. כפרש"י עה"פ.
  4. 4. שמות שם, כג.
  5. 5. עה"פ.
  6. 6. ראה זח"ג נג, ב. גו"א ר"פ בראשית בשם הרד"ק.
  7. 7. במ"א נת' (לקו"ש ח"ג ס"ע 855 ואילך. חט"ז ע' 52 ואילך. וראה גם לקו"ש ח"ו ע' 38 ואילך) ההוראה ע"פ פי' חז"ל (הובא גם ברש"י כאן ו, ט), שכוונת הכתוב היא לבאר מעלת האבות על משה רבינו, שהם לא הרהרו אחר מדותיו של הקב"ה. והשאלה בפנים היא לפי פשטות לשון הכתוב, שמשמעה שבא להשמיענו רק זה ש"שמי הוי' לא נודעתי להם".
  8. 8. וכלשון רש"י עה"פ "אל האבות". — וכידוע השקו"ט במפרשי רש"י מה מוסיף רש"י על המפורש בקרא. וראה לקו"ש ח"ג ע' 860. חט"ז שם.
  9. 9. ע"ד שמות ג, יג. בא יג, ה. שם, יא. ובכ"מ.
  10. 10. כמו תיכף לאח"ז (ו, ח) לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב. וראה שמות שם, טוטז. ועד"ז בכ"מ.
  11. 11. להעיר ממחז"ל (מו"ק כו, א) "על על הפסיק הענין".

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א לקו"ש חל"א ע' 23

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. אגרות קודש ח'תרכח מו"ק כו, א
  2. לקוטי שיחות 247 מאותו ספר מו"ק כו, א
  3. לקוטי שיחות 391 מאותו ספר מו"ק כו, רע"א
  4. לקוטי שיחות 12 מאותו ספר מו"ק כו, א
  5. תורת מנחם בס"ד. פורים, ה'תש"כ מו"ק כו, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות מו"ק כו, סע"א
  7. תורת מנחם בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז* מו"ק כו, א
  8. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז מו"ק כו, א
  9. מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי <h3>סה <br> רבינו למושל חאוואנסקי<br> בד קודש<br>[אדר-ניסן תקפ"ו?]</h3> מו"ק כו, א
  10. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>בדיקת וביעור חמץ</h2> מו"ק כו, א
  11. אגרות קודש אגרת סד מו"ק כו, א
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הוספות מו"ק כו, א
  13. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום בדיקת וביעור חמץ מו"ק כו, א
  14. תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח מו"ק כו, ב