860

העולם. ובנוגע לישראל הרי היה: תאמר אלי שאהו בחיקך גן'.

וזה הוא גם ענינם של שני הביטויים במדרש? בנוגע לחיבור מעלה ומטה שנוצר במתן תורה: א) "העליונים ירדו למטה" - כן הוא גם בעולם קטן זה האדם: שכל, שטבעו בהסתייגות והתעלות, ירד למטה להתעסק בפועל ממש. ב) "ותחתונים יעלו למעלה" - טבע ה"רגל", שהוא הנחות מכל אברי האדם ונשמע לקול הוראות הראש מבלי לשאול מדוע, יעלה גם אל הראש, העליון שבאדם עד שגם השכל יעשה הכל בקבלת עול מבלי לשאול מדוע.

י. וזוהי ההוראה לכל ישראל:

הרי מצויים כל מיני סוגים בישראל, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך". נדרשים איפוא ה"עליונים", בעלי המדריגה הגבוהים, "ראשיכם שבטיכם", ש"ירדו למטה" לעסוק עם יהודים אחרים, אפילו עם אלו שהם "חוטב עציך ושואב מימך"; ומה"תחתונים", בעלי המדריגה הנחותים, דורשים ש"יעלו למעלה" - שילמדו תורה, לא רק תורה הנגלית, אלא גם פנימיות התורה, ותובעים מהם לא רק קיום

וארא שיחות -

מצוות סתם, כי אם בהידור דוקא. מכל אדם דורשים "כל חלב להוי", שאת מיטב כוחותיו ימסור לקב"ה, שהתורה ומצוות שלו יהיו מן המובחר*.

וגם מסוג של "ראשיכם שבטיכם" עצמו, שבכללות הם ה"יושבי אהל", דורשים את חיבור עליון ותחתון: להתעסק עם העולם, ושבשכלם תהיה תנועה של קבלת עול, כאמור לעיל.

והכוח לחבר שתי הקצוות של מעלה ומטה יש לכל אדם על ידי זה שהראה הקב"ה למשה רבינו "עד הים האחרון", ואמרו רז"ל%5: "עד היום האחרון", שראה את כל דורות בני ישראל עד ביאת המשיח - שכידוע, ש"מראות עיניהם של צדיקים"% פועלת ונותנת כוח - ועל ידי זה שמשה רבינו ראה את כל בני ישראל, גם את אלו של עקבתא דמשיחא, נתן להם הכח שיוכלו לחבר מעלה ומטה.

והנהגה זו (חיבור מוחין ומדות) מביאה את הגאולה, ואת כל ארבע לשונות של גאולה המנויות בהמשך הפרשה, וליציאה מכל המצרים וגבולים* עד ל"והבאתי אתכם אל