12
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
צאנו ומחלביהן", אלא הוא מצטט גם את המשך הפסוק, ולא רק את המלים ,וישע ה' וגו'", אלא גם ,אל הבל ואל מנחתו". כי בכך הוא מדגיש, שהבאת הקרבן ,מן היפה המשובח ביותר" אינה קשורה רק למעשה הגברא, אלא אף ל,חפצא" של הקרבן. הענין של ,וישע ה'" לא היה רק ,אל הבל", עקב .יכוף יצרו", אלא אף ,ואל?י מנחתו", כענין בפני עצמו.
ה. קובנות - הקדשת ונתינת ה,חפצא" לקדוש-ברוך-הוא
ההסבר לכך הוא:
יש הבדל כללי לגבי ה/,חפצא" בין קיום המצוות לבין הקרבנות:
קיום המצוות הוא בעיקר מעשה של הגברא, האדם מקיים את ציווי ה', המוטל עליו. וקיום זה מתבצע באמצעות ה,חפצא". יש דרגות שונות בפעולה הנעשית ב,חפצא"": תשמישי מצוה, תשמישי קדושה. אך כל זאת איננה המטרה של מעשה האדם. מטרתו היא קיום המצוה שלו, אלא שעל ידי פעולתו נגרם שינוי ב,חפצא" - תשמישי מצוה, תשמישי קדושה וכו'.
לעומת זאת*, בענין הקרבנות, קשורה מהות המצוה לקדושת הקרבן עצמו, כלומר, להקדשתו ונתינתו לה'. גם בכך יש קיום המצוה של האדם, שהוא מקיים את נדרו להביא קרבן וכדומה, או שהוא מקיים חובה המוטלת עליו להביא קרבן מסויים זה, אך העיקר איננו קיום המצוה של האדם, אלא בעיקר עשיית הפעולה ב,חפצא" - הקרבת הקרבן לה', נתינת הבהמה וכדומה לה'. תחילה מקדיש האדם את הבהמה, לאחר מכן הוא מביאה לבית המקדש וכו', עד אשר היא מוקרבת, בשליחותו של בעל הקרבן*, על גבי המזבח.
ובמלים פשוטות יותר: בכל המצוות, אף לאחר שהחפץ שבו מקיימים את המצוה הופך להיות תשמישי מצוה וכדומה, הוא נשאר עדיין בבעלותו של האדם. הדבר% שנותן היהודי לה', ושהקדוש-ברוךהוא .לוקח" זאת ממנו, הוא דוקא בהקרבת קרבן.
הערות
- 2. שלכן נאמר עוה"פ ואל (ע"ד על על הפסיק הענין - מו"ק כו, א).
- 3. ראה מגילה כו, ב. טושו"ע או"ח סי' קנד. יו"ד סרפ"ב. וראה שו"ע אדה"ז סמ"ב ס"ו.
- 3. ויקרא ג שיחות 58
- 4. וי"ל שמעין זה הוא בכתיבת ס"ת, שענינה הוא שמקדשו בכתיבתו, ובפרט האזכרות שבו, כמובן בפשטות. ועפ"ז יומתקו דברי הרמב"ם בהל' ס"ת שם.
- 5. וראה קידושין כג, ב ובתוס' שם. וש"נ.
- 6. ולהעיר מהשקו"ט (מפענח צפונות פ"א ס"ה. וש"נ) אם יש בס"ת קנין עצם כמו שאר חפץ השייך לבעליו או יש בו רק קנין התואר, דהקריאה הוה דבר של הקדש ושייך לגבוה, וכל היכא דאיתא בי' גזא דרחמנא איתא (וע"ש, שמחלק בין ס"ת של יחיד ושל רבים).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש ח'תרכח מו"ק כו, א
- לקוטי שיחות 23 מאותו ספר מו"ק כו, א
- לקוטי שיחות 247 מאותו ספר מו"ק כו, א
- לקוטי שיחות 391 מאותו ספר מו"ק כו, רע"א
- תורת מנחם בס"ד. פורים, ה'תש"כ מו"ק כו, ב
- תורת מנחם בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות מו"ק כו, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז* מו"ק כו, א
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז מו"ק כו, א
- מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי <h3>סה <br> רבינו למושל חאוואנסקי<br> בד קודש<br>[אדר-ניסן תקפ"ו?]</h3> מו"ק כו, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>בדיקת וביעור חמץ</h2> מו"ק כו, א
- אגרות קודש אגרת סד מו"ק כו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הוספות מו"ק כו, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום בדיקת וביעור חמץ מו"ק כו, א
- תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח מו"ק כו, ב