חיפוש בטקסט המלא

… חבורה (שאין עוברים על לאו זה אם לא הציל חבירו מחבורה) — כי פירוש הפשוט ב"דם רעך" היינו נפשו, ע"ד "דמי אחיך" (בראשית ד, י. — ורש"י שם מתרץ רק "דמי", ל' רבים). וראה נח ו, ט "שופך דם האדם. . דמו ישפך" (ובפרש"י). וישב לז, כב. כו …

ע"ד פרש"י בראשית (ד, י) "דמו ודם זרעיותיו". וראה פנים יפות כאן.

ראה יב, כג. וראה גם אחרי יז, יא. ועוד. וזה מובן בפשטות, שלכן לא הוצרך רש"י לפרש מ"ש (בראשית ד, יו"ד) קול דמי אחיך צועקים גו', מדוע הצעקה היא מדמו דוקא (ופירושו שם הוא רק מ"ש דמי לשון רבים) - וכן בפרשתנו (ט, ה

… זרעם בתרה", ומזה משמע לכאורה דס"ל להרגצובי, שגם בענין מה שאין בנו מתייחס אחריו הוא דבר נמשך. ולהעיר מפרש"י (בראשית ד, י. והוא מסנה' לז, א): דמו ודם זרעיותיו (אף שאינו דומה לגמרי לנדו"ד דנכרי).