או"ח סימן שצח — דין היאך מודדין אלפים אמה

שצח דין היאך מודדין אלפים אמה ובו י"ד סעיפים:

א הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר אם יש לעיר ד' זויות אפילו אינה מרובעת ממש שאין רחבה כארכה אלא ארוכה וקצרה או שהיתה מרובעת ולא לריבוע העולם ויש לה ד' זויות מניחים אותה כמות שהיא ומודדין לה אלפים אמה מכל רוח מד' רוחותיה^א.

אבל אם היא עגולה שאין לה זויות לא ימדוד לה מחומתה סביב אלא רואים אותה כאלו היא בתוך מרובע^ב שארכו כארכה ורחבו כרחבה^ג ומודדים חוץ מצלעות אותו מרובע שנמצא משתכר הזויות כזה^ד שלמדו חכמים^ה ממגרשי הערים שהיו מרובעים כמ"ש בסי' שמ"ט^ו.

וכן אם העיר היא משולשת או שיש לה צלעות רבות וזויות רבות מרבעים אותה^ז ריבוע שארכו כארכה ורחבו כרחבה היותר גדול ואח"כ מוציאים החוט חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח^ח.

וכשהוא מרבע מרבעה לריבוע העולם^ט כדי שתהא כל רוח ממנה משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדה^י ולא תהא באלכסונו של עולם^יא:

ב וכן עיר^יב שאינה מוקפת חומה חלקה אלא בתים סמוכים ומחוברים^יג ויש בית נכנס לתוך העיר יותר מחבירו או יוצא ובולט מן העיר יותר מחבירו וכן עיר המוקפת לה חומה ואין כל החומה ישרה אלא יש בה מקומות בולטין ממנה^יד רואים כאלו חוט מתוח על פני כולה כנגד מקום החיצון הבולט ממנה ומודד מן החוט ולחוץ אלפים כדי שיהא התחום שוה ביושר כנגד כל העיר^טו ואפילו יש לה בליטה לצד מזרח ולצד מערב רואין כאלו חוט מתוח עליהם בכל צד^טז כזה^יז:

ג עיר העשויה כמין ג"ם או כקשת^יח אם יש בין שני ראשיה פחות מד' אלפים אמה^יט שתחום ראשה זה נבלע בתוך תחום ראשה השני נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היתר ורואין את כל הרוחב שבין היתר והקשת כאלו הוא מלא בתים^כ (ואם היתר שמראש זה לראש זה בעיר העשויה כמין ג"ם יהיה מתוח לאלכסונו של עולם מוסיפין עליו ריבוע^כא וכן בעיר העשויה כקשת):

ד ואפילו אם יש מאמצעית היתר ולקשת יותר מאלפים^כב שהיוצא מביתו שבקשת צריך לילך תחום שלם עד שיגיע ליתר^כג אעפ"כ מודדין לו מן היתר לפי שאם היה רוצה היה יכול להלך דרך הבתים^כד סביב הקשת עד שיגיע לאחד מן הראשים ומשם יכול להלך בכל אורך היתר אפילו לראש השני שהרי תחומיהם נבלעים זה בזה וכיון שבהיתר יכול להלך למקום היתר שוב אין מקום החלק אוסר עליו ורואים אותו כאלו הוא מלא בתים וחצרות^כה ואם אין מאמצעית היתר ולקשת יותר מאלפים אפילו יש בין ב' הראשים יותר מד' אלפים אמה מודדין לה מן היתר שהרי יכול להלך בהיתר דרך היתר מראש זה לראש זה כיון שהיתר הוא מובלע בתחום הקשת^כו והרי זה כמהלך דרך בתי הקשת*:

[*משא"כ בס"ח^כז. ושפיר מקשה התם^כח רבא מיותר מאלפים דהכא^כט לתוך אלפים דהתם^ל. ואביי אינו צריך לתרץ כתירוץ ראשון של התוס' שם אלא כתירוץ ב'^לא ואפ"ה חשש הטור לסברת תירוץ הא'^לב כמו שחשש לסברת תירוץ הג'^לג אע"ג דא"צ כלל^לד אלא דסברא הוא^לה ה"נ סברא הוא דליכא למימר מלי (ולפי זה אפילו בפחות מד' אלפים אסור לאמצעית^לו כיון דליכא למימר מלי ולא דרך בתים ליתר^לז עי' רש"י^לח וכאילו אינה כלל דהבלעת תחומין כה"ג לאו מלתא היא. ורבה בר רב הונא^לט ס"ל מלי בקשת^מ ואפ"ה אסור בד' אלפים כמו שצ"ל לתירוץ הב') ודו"ק דמוכרח הוא בלאו הכי דאל"כ אף שיש להאמצעי יותר מאלפים לישתרי משום מלי אף דליכא למימר אתי דרך בתים ואף לפי תירוץ הא' והג' עכ"פ לחיצונים לישתרי].

ה אבל אם יש מאמצעית היתר לקשת יותר מאלפים אמה ובין ב' הראשים יש ד' אלפים אמה מודדין לה מן המקום שנתקצר שם הקשת שאין בין ב' ראשים ד' אלפים^מא או שאין מאמצעית היתר לקשת יותר מאלפים אמה^מב ומכל מקום אפילו בני אותה הקשת ממש הולכים כל ריבוע של קשת ועיגולו עד ראש השני ומשם ואילך אלפים אלא שאסורים לבא דרך היתר שביניהם הארוך ד' אלפים ואינו מובלע בתחום הקשת^מג:

ו כל בית דירה שהוא יוצא מהעיר^מד אף על פי שאין דרים בו עתה^מה אלא שהוא ראוי לדירה שיש בו ד' אמות על ד' אמות^מו אם אין בינו ובין העיר אלא ע' אמה ושירים^מז שהם ב' שלישי אמה ועוד משהו שזהו שיעור צלע אחד מצלעות בית סאתים המרובעות ממש^מח הרי זה מצטרף לעיר ונחשב ממנה וכשמודדין לה אלפים אמה מותחים חוט על פני כל רחבה חוץ לבית דירה זה^מט ומשם מודדים לה אלפים אמה^נ.

ויש אומרים^נא שמרחיקים משם עוד ע' אמה ושירים ומתחילים למדוד ואצ"ל שאם אין בית דירה סמוך לעיר ומודדין מהעיר עצמה שמרחיקים מחומתה ע' אמה ושירים^נב שכל ע' אמה ושירים הסמוכים לעיר נקראים עיבורה של עיר ונחשבים כעיר^נג ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים^נד.

אבל בית אחד אפילו גדול הרבה אין לו דין עיר לתת לו ע' אמה ושירים כעיר אם אינו עומד בתוך ע' אמה ושירים לעיר^נה:

ז היה בית קרוב לעיר [ב]ע' אמה ובית שני קרוב לראשון בע' אמה ובית ג' קרוב לב' בע' אמה וכן עד מהלך כמה ימים הרי הכל כעיר אחת^נו וכשמודדים מודדים מחוץ לע' אמה מבית האחרון^נז.

ואם היו בתים כאלו כנגד ב' ראשי העיר בלבד ומכנגד אמצעה הוא חלק ויש מבית האחרון שכנגד ראש זה עד בית האחרון שכנגד ראש זה ד' אלפים אמה ומהם לעיר יותר מאלפים אמה אינן מצטרפין זה עם זה להיות עיר אחת ולמתוח חוט מזה לזה על פני כל העיר ולמדוד משם אלפים מכל העיר^נח כמ"ש בעיר העשויה כקשת^נט.

ואם אין בתים כאלו יוצאים אלא כנגד ראש אחד בלבד ובית האחרון רחוק מן העיר יותר מאלפים אין מותחים חוט כנגדו על פני אורך כל העיר אם יש בארכה יותר מאלפים שאז מה שהוא חוץ לאלפים באורך העיר כיון שמקום החלק שכנגדו אינו מובלע בתוך תחום בתים היוצאים כנגד ראש העיר הרי היא עולה לו מכלל אלפים של תחום שבת לפי שאינו נחשב מכלל העיר אבל מקום החלק שבתוך אלפים לבתים שכנגד ראש העיר הוא נחשב מכלל העיר והדרים כנגדו מודדים אלפים חוץ ממנו דהיינו כנגד בית האחרון מבתים היוצאים כנגד ראש העיר^ס:

ח כל בית שאינו עשוי לדירה^סא אם דרים בו מצטרף לעיר^סב אם הוא בתוך שבעים אמה ושירים לעיר^סג כגון בית הכנסת שיש בו דירה לחזן הכנסת ובית עבודה זרה שיש בו דירה לכהניה והארוות של סוסים והאוצרות של תבואה שיש בהן דירה^סד להשומר^סה.

וכן בית הקברות^סו שהשומר דר במחיצותיו אף על פי שאין שם בנין מיוחד להשומר שבנין המיוחד לכך בית גמור הוא ואפילו אין דרים בו עתה מצטרף לעיר^סז אם יש בו ד' אמות על ד' אמות כמו שנתבאר^סח.

וכן גשר שיש בו דירה^סט להמוכס כגון שיש לו כתלים תחתיו אלא שהכיפה חלולה ויש בכתלים פילוש שיעברו שם המים והמוכס דר בכתלים אלו^ע.

(וכן) ג' מחיצות אף על פי שאין עליהם תקרה^עא (ודרים ביניהם^עב או שנשארו מבית גמור^עג) חשובות כבית גמור אם גבוהות י' טפחים^עד והוא שיהא בהן ד' אמות על ד' אמות^עה וכן ב' מחיצות שיש עליהן תקרה^עו ומעזיבה^עז (וג' מחיצות שיש עליהן תקרה ומעזיבה אף על פי שאין דרים שם בית גמור הוא^עח) אבל ב' מחיצות שאין עליהם תקרה^עט אע"פ שדרים ביניהם^פ וכן השובך והבור ושיח ומערה^פא אע"פ שדרים בהן אין דירתן כלום ואינן מצטרפים לעיר.

ואם יש בנין על פני המערה הרי כל המערה חשובה דירה ע"י בנין שעל פיה ואין מתחילין למדוד אלא מסוף המערה^פב אם הבנין הוא בתוך שבעים אמה לעיר והוא שיש בו ד' אמות על ד' אמות ואם אין בו ד' אמות המערה משלימתו לד' אמות^פג אם יש בו רוב הד' אמות^פד:

ט בית הבנוי בים^פה שעשוי לפנות בו את הכלים שבספינה^פו מצטרף לעיר אם הוא בתוך ע' אמה ושיריים^פז אבל הבית שבספינה^פח העומדת סמוך לעיר אינו מצטרף לעיר מפני שאינו קבוע שם שפעמים הוא בתוך [ע' אמה] לעיר ופעמים שאינו^פט.

וכן הבורגנין שעושין שומרי הפירות בגנות ופרדסים או שומרי העיר חוץ לעיר אינן מצטרפין עמהם מפני שהם עראי מפני הגנבים ומפני הגשמים ששוטפים אותם^צ אם הוא מקום שמצויים בו גנבים או גשמים ששוטפים הבורגנים^צא אבל במקום שאינן מצויין הרי אלו מצטרפין לעיר^צב ויכול להלך אפילו כמה פרסאות על ידי בורגנין המובלעין זה בתוך ע' אמה של זה^צג וכן בכל אלו שמצטרפין לעיר:

י בית שאין ברחבו ד' אמות אף על פי שארוך מאד אינו נקרא בית^צד:

יא היו ב' עיירות זו סמוכה לזו קמ"א אמה ושליש (ועוד דבר מועט^צה) כדי שיהיה ביניהן ע' אמה ושיריים לזו וע' אמה ושיריים לזו חשובות שתיהן כעיר אחת ונמצאת כל עיר מהן מהלכת את כל העיר השניה וחוצה לה אלפים אמה^צו וכן חומת העיר שנפרצה^צז מב' רוחותיה^צח זו כנגד זו וחרבו הבתים שביניהן^צט עד שנעשו כב' עיירות אם אין ברוחב מקום החלק אלא קמ"א אמה ושליש דינו כסתום.

אבל בית אחד אפילו גדול הרבה מאד אע"פ שאין בינו לעיר קמ"א אמות אינו מצטרף עמה^ק עד שיהיה לה בתוך שבעים אמה ושיריים^קא לפי שאין נותנים שום עיבור לבית אלא לעיר בלבדה^קב:

יב היו שלשה כפרים משולשים^קג כשלש רגלי הקנקן^קד אם אין בין האמצעית לכל אחד מהחיצונים יותר מאלפים^קה אנו רואין אותו כאלו הוא מובלע ביניהם^קו ואם כשהיה מובלע ביניהם לא היה ממנו לכל אחד מהחיצונים יותר מקמ"א אמה ושליש והרי כולם כעיר אחת הרי הם עכשיו ג"כ כעיר אחת^קז ומודדים להם אלפים לכל רוח מחוץ לשלשתן^קח ואפילו אם יש בין החיצונים יותר מד' אלפים אמה מצטרפים זה עם זה אם האמצעי הוא גדול כל כך עד שאם היה מובלע בין החיצונים לא היה ממנו לכל אחד מהם יותר מקמ"א ושליש שכיון שאנו רואים כאלו האמצעי מובלע בין החיצונים מה לנו למרחק שבין החיצונים^קט.

ואינן דומים לעיר העשוי כקשת שאם יש בין ב' הראשים ד' אלפים אינן מצטרפים זה עם זה^קי לפי שאי אפשר לראות כאלו הקשת מובלע במקום היתר בין הראשים^קיא שהרי הקשת הוא גדול מהיתר^קיב לפיכך אם כפר האמצעי הוא גדול מהמרחק שבין החיצונים אין רואין אותו כאלו הוא מובלע ביניהם ומודדים לכל אחד לעצמו^קיג.

ואף על פי שאין ממנו לכל אחד מהם יותר מאלפים אינו מצטרף עמהם (אם יש בין החיצונים ד' אלפים^קיד) ואינן דומים לעיר העשויה כקשת שאם אין מקשת לאמצעית היתר יותר מאלפים מצטרפים הראשים זה עם זה ונעשה הכל עיר אחת^קטו (אפילו יש ביניהם יותר מד' אלפים) לפי שהמהלך ביתר מראש זה לראש זה הוא מהלך בהיתר כאלו מהלך בבתי הקשת כיון שהיתר הוא מובלע בתחומן^קטז משא"כ כאן שהמהלך מחיצון לחיצון אף אם תחשבהו כאלו מהלך דרך האמצעי הואיל והוא מובלע בתחומיו אינו מהלך בהיתר^קיז (שאפילו אם אין מחיצון לחיצון יותר מאלפים מכל מקום כיון שגם אם היה מהלך דרך האמצעי לא היה זה מועיל לו שלא יהיה זה עולה לו מן המדה שיהא יכול לילך עוד אלפים חוץ לחיצון לכן גם עכשיו שמהלך שלא בדרך האמצעי הרי זה עולה לו למדת תחומו משא"כ בעיר העשויה כקשת שאם היה מהלך דרך בתי הקשת לא היה זה עולה למדת תחומו לכן גם כשמהלך ביתר אינו עולה לו במדתו הואיל והוא מובלע בתחום הקשת).

ומטעם זה אם יש מאמצעי לחיצונים יותר מאלפים שאין רואין אותו כאלו הוא מובלע ביניהם אין החיצונים מצטרפים זה עם זה אפילו אין ביניהם ד' אלפים כל שיש ביניהם יותר מקמ"א ושליש ואינן דומים לעיר העשויה כקשת שאם אין בין ב' הראשים ד' אלפים מצטרפים זה עם זה אע"פ שיש בין יתר לקשת יותר מאלפים לפי שאם היה רוצה היה יכול לילך דרך בתי הקשת כמו שנתבאר למעלה משא"כ כאן שאין בתים לחברם^קיח.

ויש אומרים^קיט שאף שאין מהאמצעי לחיצונים אלפים אין רואים אותו כאלו הוא מובלע ביניהם אלא לענין שהחיצונים מצטרפים זה עם זה ועם האמצעי אבל האמצעי מודדים לו אלפים מחומתו לפי שאם נראה אותו כמובלע ועומד בין החיצונים יפסיד כל כך לרוח השנית שאינה לצד החיצונים (ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל ומודדים להאמצעי אלפים מחוץ לחיצונים ואף על פי כן לא הפסיד לרוח השנית):

יג עיר שיושבת על שפת הנחל^קכ שרוב העתים הוא יבש שאינו מלא אלא בשעת הגשם^קכא אם יש לפניה מצבה רוחב ד' אמות על שפת הנחל כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל נמצא הנחל בכלל העיר ומודדים לה אלפים אמה משפת הנחל הב' ונעשה הנחל כולו מכלל העיר מפני המצבה הבנויה בצדו^קכב ואם אין במצבה רוחב ד' אמות אין תשמישם עליה בנחל נוח מפני שמתייראים^קכג שלא יפלו בנחל ואין מודדים להם אלא מפתח בתים החיצונים^קכד הסמוכים לנחל ונמצא הנחל נמדד מן האלפים שלהם ויש להסתפק^קכה אם בכל מקום שמשתמשים שם בני העיר בתשמיש נוח נתחיל למדוד משם:

יד יושבי צריפים^קכו דהיינו שיושבים באהלים שעושין מהוצין וערבה ואינן קבועים במקום אחד^קכז אלא יושבים כאן זמן מה עד שיכלה המרעה ואח"כ הולכים למקום אחר^קכח מודדים לכל אחד ואחד מפתח אהלו ואע"פ שכל אהלים סמוכים זה לזה^קכט אין מודדים מאהל החיצון כמו בעיר שמודדים מבית החיצון אע"פ שאינה מוקפת חומה^קל שכיון שאין האהלים קבועים אין להם דין עיר.

ומכל מקום אם הם מוקפים כולם במחיצה גבוה י' טפחים או בחריץ עמוק י' טפחים שהוא נחשב כמחיצה הרי כל ההיקף נחשב כד' אמות^קלא אם הוקף לדירה כמו שנתבאר בסי' שצ"ו^קלב.

ואם יש שם ג' חצרות של ב' ב' בתים^קלג קבועים של אבן או של נסרים הרי אלו עושין את כל האהלים קבע ויש להם דין עיר^קלד ומרבעים אותה ונותנים לה אלפים לכל רוח כשאר העיירות^קלה.

עיר שהוקפה ולבסוף ישבה^קלו אם אינה מיושבת כולה עד החומה כשבא למדוד תחומיה לא ימדוד מהחומה אלא מחוץ לע' אמה ושיריים מהבתים^קלז שהחומה היא כאלו אינה לפי שע"י החומה לא נעשה ההיקף שבתוכה כד' אמות הואיל ולא הקיפוה לדירה^קלח ומכל מקום אם יש בחומה בית דירה^קלט והיא בתוך ע' אמה ושיריים לישוב בתי העיר מודדים מחוץ לע' אמה ושיריים מבית דירה זה כמו שנתבאר למעלה^קמ אבל אם ישבה ולבסוף הוקפה הרי זה הוקף לדירה ומודדים מחוץ לשבעים מחומתה בכל ענין: