יב
יב היו שלשה כפרים משולשיםקג כשלש רגלי הקנקןקד אם אין בין האמצעית לכל אחד מהחיצונים יותר מאלפיםקה אנו רואין אותו כאלו הוא מובלע ביניהםקו ואם כשהיה מובלע ביניהם לא היה ממנו לכל אחד מהחיצונים יותר מקמ"א אמה ושליש והרי כולם כעיר אחת הרי הם עכשיו ג"כ כעיר אחתקז ומודדים להם אלפים לכל רוח מחוץ לשלשתןקח ואפילו אם יש בין החיצונים יותר מד' אלפים אמה מצטרפים זה עם זה אם האמצעי הוא גדול כל כך עד שאם היה מובלע בין החיצונים לא היה ממנו לכל אחד מהם יותר מקמ"א ושליש שכיון שאנו רואים כאלו האמצעי מובלע בין החיצונים מה לנו למרחק שבין החיצוניםקט.
ואינן דומים לעיר העשוי כקשת שאם יש בין ב' הראשים ד' אלפים אינן מצטרפים זה עם זהקי לפי שאי אפשר לראות כאלו הקשת מובלע במקום היתר בין הראשיםקיא שהרי הקשת הוא גדול מהיתרקיב לפיכך אם כפר האמצעי הוא גדול מהמרחק שבין החיצונים אין רואין אותו כאלו הוא מובלע ביניהם ומודדים לכל אחד לעצמוקיג.
ואף על פי שאין ממנו לכל אחד מהם יותר מאלפים אינו מצטרף עמהם (אם יש בין החיצונים ד' אלפיםקיד) ואינן דומים לעיר העשויה כקשת שאם אין מקשת לאמצעית היתר יותר מאלפים מצטרפים הראשים זה עם זה ונעשה הכל עיר אחתקטו (אפילו יש ביניהם יותר מד' אלפים) לפי שהמהלך ביתר מראש זה לראש זה הוא מהלך בהיתר כאלו מהלך בבתי הקשת כיון שהיתר הוא מובלע בתחומןקטז משא"כ כאן שהמהלך מחיצון לחיצון אף אם תחשבהו כאלו מהלך דרך האמצעי הואיל והוא מובלע בתחומיו אינו מהלך בהיתרקיז (שאפילו אם אין מחיצון לחיצון יותר מאלפים מכל מקום כיון שגם אם היה מהלך דרך האמצעי לא היה זה מועיל לו שלא יהיה זה עולה לו מן המדה שיהא יכול לילך עוד אלפים חוץ לחיצון לכן גם עכשיו שמהלך שלא בדרך האמצעי הרי זה עולה לו למדת תחומו משא"כ בעיר העשויה כקשת שאם היה מהלך דרך בתי הקשת לא היה זה עולה למדת תחומו לכן גם כשמהלך ביתר אינו עולה לו במדתו הואיל והוא מובלע בתחום הקשת).
ומטעם זה אם יש מאמצעי לחיצונים יותר מאלפים שאין רואין אותו כאלו הוא מובלע ביניהם אין החיצונים מצטרפים זה עם זה אפילו אין ביניהם ד' אלפים כל שיש ביניהם יותר מקמ"א ושליש ואינן דומים לעיר העשויה כקשת שאם אין בין ב' הראשים ד' אלפים מצטרפים זה עם זה אע"פ שיש בין יתר לקשת יותר מאלפים לפי שאם היה רוצה היה יכול לילך דרך בתי הקשת כמו שנתבאר למעלה משא"כ כאן שאין בתים לחברםקיח.
ויש אומריםקיט שאף שאין מהאמצעי לחיצונים אלפים אין רואים אותו כאלו הוא מובלע ביניהם אלא לענין שהחיצונים מצטרפים זה עם זה ועם האמצעי אבל האמצעי מודדים לו אלפים מחומתו לפי שאם נראה אותו כמובלע ועומד בין החיצונים יפסיד כל כך לרוח השנית שאינה לצד החיצונים (ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל ומודדים להאמצעי אלפים מחוץ לחיצונים ואף על פי כן לא הפסיד לרוח השנית):
הערות
- קג. משנה נז, א. טור ושו"ע ס"ח.
- קד. גמרא נז, ב. רש"י שם ד"ה לא משולשין ממש. לבוש ס"ח (ראה עד"ז רש"י פה, ב ד"ה לא דעבידי כחצובה. לעיל סי' שעו ס"ג).
- קה. אביי שם. טור ושו"ע שם.
- קו. גמרא שם. רש"י ד"ה כל שאילו. טור ושו"ע שם.
- קז. משנה שם. טור ושו"ע שם.
- קח. רש"י שם. רמב"ם הל' שבת פכ"ח ה"ה. שו"ע שם.
- קט. אביי שם. טור ולבוש ס"ח.
- קי. כדלעיל סעיף ד.
- קיא. אביי שם. לבוש שם.
- קיב. תוס' שם ד"ה התם בתירוץ הג'. רא"ש פ"ה ס"ד בתירוץ הב'. לבוש שם.
- קיג. תוס' ורא"ש שם. טור ו לבוש שם. ורש"י ורמב"ם לא פליגי בהדיא ואפשר דמודו (כדלעיל ס"ד בהג"ה דסברא היא ואפשר שכולם מודים לה).
- קיד. עי' מ"א ס"ק יב (ובמה שנתבאר לעיל בהג"ה שבס"ד דלא מהני אפילו בפחות מד' אלפים). וראה לקמן בסמוך במוסגר, שכן הוא אפילו אין ביניהם יותר מאלפים.
- קטו. וכן הקשה ותירץ קרבן נתנאל פ"ה ס"ה אות פ. וכ"ה באמת לתירוץ הב' בתוס' שם שמטעם זה מצטרפים. וכאן מבואר הטעם לתירוץ האחרון בתוס' ורא"ש וטור ושו"ע שאינם מצטרפים מטעם זה (וראה לעיל ס"ד בהג"ה, שאף לתירוץ הב' בתוס' אפשר שיודו להלכה זו, דסברא היא).
- קטז. כדלעיל סוף ס"ד.
- קיז. כמבואר חילוק זה בגמרא שם, לענין יש בין אמצעי לחיצונים יותר מאלפיים, ומובא לקמן בסמוך.
- קיח. אביי שם. מ"א שם.
- קיט. תירוץ הא' בתוס' וברא"ש שם. טור ורמ"א ס"ח. מ"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.