או"ח סימן שפג — כשאין הנכרי בבית אינו מעכב

שפג כשאין הנכרי בבית אינו מעכב ובו ג' סעיפים:

א נכרי הדר עם שני ישראלים בחצר אחת ואין הנכרי בביתו^א (ולא שום אחד מבני ביתו^ב) אינו אוסר ויערבו ויהיו מותרים ואפילו אם הלך למקום קרוב שאפשר שיחזור לביתו בשבת מכל מקום כל זמן שאינו בביתו אין דירתו אוסרת^ג שדירה בלא בעלים אינה דירה כמו שנתבאר בסי' שע"א^ד.

ואם בא הנכרי בשבת אוסר^ה והעירוב בטל^ו ואין אומרים שבת כיון שהותרה הותרה^ז הואיל ובשעה שהותרה לא היה הדבר ברור שלא תחזור ותאסר כי שמא יבוא הנכרי בשבת^ח אם לא שידוע בבירור מדעת הנכרי בכניסת שבת שלא היה אז בדעתו לחזור לביתו בשבת ונמלך אחר כך^ט:

ב ואפילו אם רוצים לשכור ממנו לאחר שבא בשבת אינו מועיל אלא לכשיבטל אחד לחבירו אחר ששכרו ממנו יהיה חבירו מותר^י אבל העירוב אינו חוזר וניעור כששכרו ממנו הואיל וכבר נתבטל מיד בבואו ואינו דומה לספינות שהיו קשורות זו בזו מבעוד יום ועירבו יחד ונפסקו בשבת ונתבטל עירובן וחזרו ונקשרו שחזרו להיתרן הראשון כמו שנתבאר בסימן שס"ב^יא (וכן ב' חצירות שעירבו פעם אחת לשנה או יותר ע"י פתח שביניהם ונסתם הפתח בחול ונפתח בשבת שהעירוב חוזר וניעור^יב כמו שנתבאר בסימן שע"ד^יג) לפי שבשעה שעירבו הספינות הקשורות לא היו עומדות ליפסק בשבת ולהתבטל עירובן^יד (וכן בשעה שעירבו החצרות לשנה או יותר לא היה הפתח שביניהם עומד אז לסתום בשנה זו או אחר כך ולהתבטל עירובן^טו) משא"כ כאן שכיון שבא הנכרי בשבת אם כן מתחלה כשנעשה העירוב לא היה סופו להתקיים כל השבת שכשיבא הנכרי יתבטל (ואפילו אם הלך בדרך למרחוק יכול הוא לילך ממקומו בחול ולבא בשבת^טז):

ג אבל אם היה הנכרי בביתו ושכרו ממנו מבעוד יום ועירבו ומת הנכרי בשבת ושכרו בו ביום מן היורש הרי העירוב חוזר וניעור הואיל ובשעת עשייתו לא היה הנכרי עומד למות בשבת שיאסר עליהם יורש כיון ששכרו ממנו^יז.

אבל אם עירבו בלא שכירות שהיו אסורים ומת הנכרי בשבת ויורשו אינו דר שם שאינו אוסר עליהם אעפ"כ אסורים עד שיבטל אחד לחבירו ויהיה חבירו מותר^יח אבל העירוב אינו חוזר וניעור הואיל ובשעת עשייתו לא היה הנכרי עומד למות בשבת וגם לפי שעדיין לא קנו עירוב מעולם^יט (עיין סימן שע"ד^כ).

ואינו דומה לישראל המבטל רשות לשנים שעירבו שהם מותרים שעירובם חוזר וניעור לפי שכשעירב מבעוד יום היה גם זה ראוי לערב עמהם לפיכך אינו מבטל עירובם כששכח ולא עירב עמהם^כא משא"כ נכרי שאינו ראוי לערב עמהם הוא מבטל את עירובם כשלא השכיר להם רשותו שבחצר^כב וכיון שנתבטל מבעוד יום אינו חוזר וניעור משחשכה שאין מערבים משתחשך^כג: