שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק ב הלכות עירובין

או"ח סימן שפד — נכרי אכסנאי אם מעכב

א

שפד נכרי אכסנאי אם מעכב ובו סעיף אחד:

א נכרי הנכנס לאחד מבתי החצר לשם אכסנאות אם נכנס שלא ברשות אינו אוסר לעולםא ואם נכנס ברשות שהשכירו או השאילו לו חדר מיוחד לאכילהב אם הוא רגיל לבא אוסר מיד בבואו ואם אינו רגיל אינו אוסר עד לאחר שלשים יום כמו שנתבאר בסימן ש"עג באכסנאי ישראל ונכרי שיש לו חוב על הבית נקרא נכנס ברשותד.

ואנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים מהם בחזקה ומהם ברצון אם יש לבעלי בתים באותם חדרים שנכנסו בהם הנכרים כלים שאינם ניטלים בשבת אינם אוסרים עליהם בכל עניןה ואם לאו אוסריםו בחצרות שנכנסו בהן ברשות לאחר ל' יום אע"פ שאינם רגילים לבא שם אבל הנכנסים בחזקה אינם אוסרים לעולםז.

(וכל זה באכסנאים שאינם קבועים שם אבל המשכיר ביתו לנכרי לדור בו בקביעות שנה או שנתיים אינו אוסר בכל ענין שבודאי לא השכיר לו ביתו על דעת שיאסר עליו בקביעות כל השנה כולהח וכמ"ש בסימן שפ"בט):

הערות (9)
  1. א. ירושלמי פ"ו ה"ב. תוס' סט, ב ד"ה ושלהם. רא"ש פ"ו סט"ו. טור ושו"ע ס"א.
  2. ב. דבלאו הכי אינו אוסר כדלעיל סי' שע ס"ה וס"י.
  3. ג. סעיף י. ושם, דהיינו באינו יכול לסלקו תוך הזמן.
  4. ד. מ"א ס"ק א.
  5. ה. כדלעיל סי' שע ס"ב – בישראל. ואם יש לו רק רשות להניח שום דבר – ראה לעיל סי' שפב סט"ו.
  6. ו. שו"ת רשב"א המיוחסות סי' רכ. שו"ע ס"ב.
  7. ז. ב"י ד"ה השיב הרשב"א. לבוש ס"ב. אליה זוטא ס"ק ב. וראה מ"א ס"ק ב.
  8. ח. ליישב קושיית הט"ז ס"ק א.
  9. ט. סעיף ב.