ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןשפג כשאין הנכרי בבית אינו מעכב ובו ג' סעיפים:ב

ב

ב ואפילו אם רוצים לשכור ממנו לאחר שבא בשבת אינו מועיל אלא לכשיבטל אחד לחבירו אחר ששכרו ממנו יהיה חבירו מותרי אבל העירוב אינו חוזר וניעור כששכרו ממנו הואיל וכבר נתבטל מיד בבואו ואינו דומה לספינות שהיו קשורות זו בזו מבעוד יום ועירבו יחד ונפסקו בשבת ונתבטל עירובן וחזרו ונקשרו שחזרו להיתרן הראשון כמו שנתבאר בסימן שס"ביא (וכן ב' חצירות שעירבו פעם אחת לשנה או יותר ע"י פתח שביניהם ונסתם הפתח בחול ונפתח בשבת שהעירוב חוזר וניעוריב כמו שנתבאר בסימן שע"דיג) לפי שבשעה שעירבו הספינות הקשורות לא היו עומדות ליפסק בשבת ולהתבטל עירובןיד (וכן בשעה שעירבו החצרות לשנה או יותר לא היה הפתח שביניהם עומד אז לסתום בשנה זו או אחר כך ולהתבטל עירובןטו) משא"כ כאן שכיון שבא הנכרי בשבת אם כן מתחלה כשנעשה העירוב לא היה סופו להתקיים כל השבת שכשיבא הנכרי יתבטל (ואפילו אם הלך בדרך למרחוק יכול הוא לילך ממקומו בחול ולבא בשבתטז):

הערות

  1. י. רש"י סה, סע"ב ד"ה דאתא נכרי. רמב"ם פ"ב הי"ג. טור ושו"ע.
  2. יא. סעיף ח.
  3. יב. כקושיית המ"א סוף ס"ק א.
  4. יג. סעיף א.
  5. יד. תוס' שם ד"ה דאתא. רא"ש פ"ו ס"ט. ט"ז ס"ק ב. מ"א שם.
  6. טו. קרבן נתנאל שם אות ל. מאמר מרדכי ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' שפב ס"י.
  7. טז. מ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.