או"ח סימן שסד — דין מבוי המפולש ועשוי כנדל

שסד דין מבוי המפולש ועשוי כנדל ובו ט' סעיפים:

א מבוי המפולש^א בשני ראשיו לרשות הרבים^ב והוא עצמו אינו רשות הרבים^ג כגון שאין רבים בוקעים בו^ד או שאין ברחבו ט"ז אמה^ה וע"ד שנתבאר בסימן שמ"ה^ו וכן המפולש בראשו א' לרשות הרבים ובראשו השני לכרמלית^ז או אפילו שני ראשיו פתוחים לכרמלית^ח אינו ניתר בלחי וקורה מכאן ולחי וקורה מכאן אלא צריך צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן אם אינו רחב מעשר אמות^ט לפי שצורת פתח היא כמחיצה גמורה^י ונמצא שאינו פתוח אלא מצד אחד ואינו נקרא מפולש.

אבל אם ראשו אחד פתוח לרשות הרבים וראשו השני לחצר שאינה מעורבת א"צ אלא לחי או קורה בשני ראשיו^יא שהרי ראשו הפתוח לחצר אינו מחוסר מחיצה שם שמחיצות החצר מתירות אותו וא"צ תיקון שם אלא מפני שפרוץ שם במילואו למקום האסור מחמת חסרון עירוב ולא מחמת חסרון מחיצות לפיכך די שם בתיקון כל שהוא^יב.

ויש אומרים^יג שבראש הפתוח לחצר צריך שיהא שם לחי ולא קורה כדי שיהא נראה שם כסתום שהלחי נידון משום מחיצה מה שאין כן בקורה (ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל).

וכל זה כשהחצר אינה רגילה במבוי זה כגון שיש לה פתח למבוי אחר אבל אם היא רגילה בו אפילו צורת פתח ודלתות אינן מועילות להתיר שם אם לא נשתתפה במבוי זה עם שאר החצירות הפתוחות לו^יד.

ואם נשתתפה בו אין צריך לערב כלל כמו שיתבאר בסימן שפ"ז^טו:

ב וכל זה במבוי אבל חצר שאין ארכה יתר על רחבה שאינה ניתרת אלא בפס ד' או בב' פסין של משהו^טז וכן מבוי שחסר אחד מתנאי מבוי^יז בענין שאינו ניתר בלחי וקורה אלא בתיקון החצר^יח אין פילוש אוסר בהם אלא אפילו הם מפולשים לרשות הרבים בשני ראשיהם והרבים נכנסין מכאן ויוצאים מכאן^יט די להם^כ בתיקון החצר מכאן ומכאן:

ג ומבואות שלנו אף על פי שדינם כחצר שאינן ניתרים בלחי וקורה הואיל ואין בתים וחצרות פתוחים לה כראוי מכל מקום לענין פילוש אינם כחצר אלא כמבוי המפולש^כא שצריך צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן^כב ולא די להם בתיקון החצר מכאן ומכאן הואיל ולעולם הם קרובים לרשות הרבים או לכרמלית יותר מהחצר שרוב החצרות הם פתוחות למבוי והמבוי לרשות הרבים או כרמלית לפיכך החמירו בתיקונם יותר מתיקון החצר לענין פילוש^כג כמו שמטעם זה החמירו בתיקונם יותר מבתיקון החצר לענין ארכם יתר על רחבם כמו שנתבאר בסימן שס"ג^כד:

ד (אע"פ שצורת פתח היא כמחיצה גמורה^כה ואם עשה צורת פתח על גבי ד' קונדסין^כו רשות היחיד גמורה היא מן התורה^כז אפילו עשה כן באמצע רשות הרבים גמורה^כח כמו שנתבאר בסי' שס"ב^כט אעפ"כ מדברי סופרים אין צורת פתח מועלת לרשות הרבים גמורה אם נשלמו בה כל תנאי רשות הרבים שנתבאר בסי' שמ"ה^ל אלא) הבא להכשיר רשות הרבים להתיר בה הטלטול צריך לעשות לה דלת מכאן^לא ודלת מכאן^לב והוא שננעלות בלילה^לג שנעילת הדלתות עושה אותה כחצר אחת של רבים ומערבין את כולה^לד על דרך שיתבאר בסי' שצ"ב ושוב אין מבואותיה צריכין שום תיקון^לה.

ויש אומרים^לו שא"צ שיהיו נעולות בלילה רק שיהיו ראויות לינעל שאם משוקעות בעפר מפנה אותן ומתקנן שיהיו ראויות לינעל ויש להחמיר כסברא הראשונה^לז אף על פי שהעיקר כסברא האחרונה^לח.

וכבר נתבאר בסי' שמ"ה^לט שיש אומרים שעכשיו אין לנו רשות הרבים גמורה^מ:

ה מבוי עקום^מא כמין ד' ומפולש בב' ראשיו לרשות הרבים^מב או לכרמלית^מג דינו כאלו היה מפולש בעקמומיתו לרשות הרבים או לכרמלית וצריך לעשות לו תיקון בעקמומיתו^מד לפי שהתיקון של מבוי מפולש צריך שיהא נראה לכל בני המבוי^מה וא"כ התיקון שבראש זה אינו מועיל להדרים בראש זה וצריך שיעשה צורת פתח בעקמומיתו כדי שיהא הצורת פתח שהוא תיקון של מבוי מפולש נראית להדרים כאן ולהדרים כאן ובשני ראשיו יעשה לכל א' לחי או קורה^מו וכל שכן אם יעשה צורת פתח בכל אחד מב' ראשיו ולחי או קורה בעקמומיתו^מז ואם עשוי כמין ח'^מח צריך צורת פתח בשני עקמומיותיו ולחי או קורה בשני ראשיו^מט.

ולאחר שעשה צורת פתח בעקמומית יכולין לחלק עירובם שהדרים מצד זה של צורת פתח יערבו לעצמן והדרים מצד זה יערבו לעצמן או אם שבני צד זה עירבו ביניהם ובני צד זה לא עירבו אין אוסרים אלו על אלו אלא אלו אסורים בחלקם ואלו מותרים בחלקם^נ שצורת פתח חולקת רשויות כמ"ש בסי' שס"ג^נא:

ו מבואות הפתוחים אלו לאלו הרי כולם במקום פתיחתן זה לזה דינם כמבוי עקום וצריכים שם תיקון שנתבאר שכיון שהחיצון פתוח לרשות הרבים^נב או לכרמלית^נג הרי אותו מבוי שפתוח אליו חשוב כפתוח לרשות הרבים או לכרמלית מטעם שנתבאר במבוי אחד שמתעקם וכן מבוי הפתוח לאותו מבוי וכן כולם:

ז מבוי העשוי כנדל^נד דהיינו מבוי גדול שהרבה מבואות קטנים פתוחים לו משני צדדיו כעין שרץ הנקרא נדל שיש לו שורה של רגלים מצד זה ומצד זה^נה וראשי השניים של מבואות הקטנים פתוחים לרשות הרבים^נו או לכרמלית^נז עושה לכל אחד במקום פתיחתו לגדול^נח צורת פתח לפי ששם הוא כמבוי עקום.

ואפילו אם המבואות הקטנים שבצד זה הם מכוונים ממש כנגד אותם שבצד זה שנמצא כל אחד מהם עם אותו המכוון נגדו בצד השני הם כמבוי אחד מפולש ואין כאן עיקום כלל מכל מקום הרי כל אחד מהם הוא כמבוי עקום עם הגדול שהרי מה שפתוח לגדול הוא כפתוח לרשות הרבים^נט הואיל ואי אפשר לראות בו התיקון של הגדול כמו שנתבאר במבוי אחד שמתעקם ואצ"ל אם המבואות שבצד זה אינם מכוונים כנגד אותם שבצד זה^ס ואצ"ל אם אין שם מבואות אלא מצד אחד בלבד^סא:

ח ובראשי השניים של מבואות הקטנים הפתוחים לרשות הרבים או לכרמלית יעשה לחי או קורה^סב ובמבוי הגדול אם הוא מפולש עושה צורת פתח בראשו האחד ובראשו הב' לחי או קורה ואם אינו מפולש עושה לחי או קורה בראשו^סג:

ט וכל דיני מבוי עקום הם במבוי שבתים וחצירות פתוחים לתוכו כראוי אבל מבואות שלנו שאין בתים וחצרות פתוחים לתוכו כראוי ודינם כחצר אינם צריכים שום תיקון בעקמומיתם כמו שא"צ בחצר עקומה^סד.

ואף שלענין פילוש לרשות הרבים או לכרמלית אנו מחמירים בהם כמו במבוי גמור^סה זהו לפי שהם קרובים שם לרשות הרבים או לכרמלית מה שאין כן עקמומיתם שאינו קרוב לרשות הרבים אין מחמירים בו יותר מבחצר^סו: