א
שנג דיני זיזין ברשות הרבים ובו ה' סעיפים:
א שני בתים בשני צדי רשות הרביםא והם של אדם אחדב או של שנים <(א)> ועירבו יחדג (ע"ד שיתבאר בסי' שע"גד בגזוזטראות) מותר לזרוק מזה לזה דרך מעלה מעשרהה שזהו מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור.
ואם היה גג זה גבוה מגג זה אסור לזרוק מגג זה לגג זה בין מהגבוה להנמוך ובין מהנמוך להגבוהו לפי שהזורק מגבוה לנמוך או להיפך צריך לאמן ידיו ושמא לא יוכל לאמן ידיוז ויפול החפץ לרשות הרבים וישכח ויביאנו לרשות היחידח.
ולפיכך אם הם כלים הנשברים כשנופלים כגון כלי חרס וזכוכית וכיוצא בהם מותר לזרקם מזה לזהט שאם יפלו וישברו אין לחוש שמא יביא שבריהם לרשות היחידי ובמה שנפלו והונחו ברשות הרבים אין בזה איסור הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים מן התורה הואיל ולא נתכוין לזרוק לרשות הרביםיא.
וכל זה כשרשות הרבים עוברת ביניהם אבל אם היתה כרמלית עוברת ביניהם מותר בכל עניןיב שלא גזרו גזרה זו בכרמלית משום שהיא גזרה לגזרהיג:
הערות
- א. ברייתא שבת צז , א. טור ושו"ע ס"א.
- ב. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- ג. רש"י שם ד"ה משום שבות. רמב"ם הל' שבת פט"ו ה"ח. טור ושו"ע שם.
- ד. בסוף הסימן, דמיירי שיש סולמות לעלות לגזוזטראות, דאז מועילות הגזוזטראות לערב הבתים יחד. וראה קו"א ס"ק א.
- ה. ברייתא שם. רמב"ם שם. מ"א ס"ק ב. וכלעיל סי' שמז ס"ח.
- ו. גמרא שם וכרב. טור ושו"ע שם.
- ז. רש"י שם ד"ה דמדלי. ט"ז ס"ק א.
- ח. גמרא שם. ט"ז שם. מ"א ס"ק ג.
- ט. רמב"ם שם. שו"ע שם. וכדלקמן ס"ה.
- י. לבוש ס"א.
- יא. רש"י שם. לבוש שם.
- יב. רשב"א בעבודת הקודש שער ג ס"ה. מ"מ שם. שו"ע שם. וראה לעיל סי' שמו ס"ד אם זהו דוקא בעירבו.
- יג. עבודת הקדש שם. ב"י ד"ה וכתב הרב המגיד. לבוש. וראה לעיל סי' שנב ס"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.