או"ח סימן שנד — דין בור ואשפה ברשות הרבים

שנד דין בור ואשפה ברשות הרבים ובו ג' סעיפים:

א בור ברשות הרבים^א העומד בתוך ד' טפחים לרשות היחיד^ב מותר למלאות ממנו לרשות היחיד זו שהבור גם כן רשות היחיד שעמקו עשרה^ג ורחבו ד' ונמצא מוציא מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור שהמקום פנוי שביניהם מקום פטור הוא הואיל ואין ברחבו ד'.

ואע"פ שכל מקום שאין בו ד' על ד' שברשות הרבים אינו מקום פטור אלא אם כן גבוה ג' טפחים מהארץ אבל פחות משלשה רשות הרבים הוא לפי שרבים דורסים עליו^ד אבל הפסק זה שבין הבור לרשות היחיד אין רבים בוקעים בו לפי שאינו נוח תשמיש הליכתו הואיל ואין בו רוחב ד'^ה.

אבל אם יש בו רוחב ד' רשות הרבים הוא^ו ואין ממלאים מבור זה לרשות היחיד זו שאצלו אלא אם כן יש לבור חוליא גבוה י' טפחים סביבו שאז מותר למלאות ממנו מרשות היחיד דרך חלון^ז הגבוה י' טפחים^ח לפי שהדלי שהולך ברשות הרבים מן החלון על החוליא הוא הולך למעלה מעשרה שהוא מקום פטור.

והוא שלא יהא הבור ורשות היחיד זו בדיוטא אחת ואורך רשות הרבים מפסיק ביניהם אלא רוחב רשות הרבים^ט כמ"ש בסי' שמ"ז^י.

אבל אם החוליא אינה גבוה עשרה אסור למלאות אפילו מחלון גבוה עשרה לפי שהדלי הולך בתוך עשרה שהוא אויר רשות הרבים^יא ואע"פ שראש השני של החבל הקשור בדלי הוא בידו אסור^יב כמ"ש בסימן שנ"ב^יג אבל בכרמלית מותר בענין זה כמו שנתבאר שם^יד:

ב אשפה ברשות הרבים גבוה עשרה ורחבה ד' מותר לזרוק לה מרשות היחיד^טו הקרוב לה פחות מד' טפחים או שזורק דרך חלון הגבוה י' טפחים^טז כמו שנתבאר ואין לחוש שמא יתגלגל ממנה לרשות הרבים מה שזרק לה ויביאנו^יז לפי שאין זורקים לאשפה אלא דברים שאין צריכים להם כלל^יח:

ג במה דברים אמורים באשפה של רבים אבל בשל יחיד אסור לזרוק לה כלום מרשות היחיד לפי שהיחיד עשוי לפנות אשפה שלו^יט ויבואו לזרוק שם כדרכן גם אחר שתינטל האשפה^כ ונמצאו זורקים לרשות הרבים (ואפילו בכרמלית אסור^כא):