שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה

או"ח סימן קעח — איזה דברים קרויים הפסק בסעודה

א

קעח איזה דברים קרויים הפסק בסעודה ובו ט' סעיפים:

א היה אוכל בחדר זה (א) ונטל המאכל בידו והלך לחדר אחר לאכול צריך לחזור ולברךא שכיון שעמד והלך למקום אחר עמידתו זו היא גמר אכילתו וזו אכילה אחרת היא וטעונה ברכה בתחלהב אע"פ שלא הסיח דעתו בינתייםג ואפילו חוזר למקומו לאכול צריך לחזור ולברךד שכיון ששינה מקומו בינתיים הפסיק אכילתוה אבל בחדר אחד מזוית לזוית אינו נקרא שינוי מקוםו אפילו הוא טרקלין גדולז.

ואם מתחלה כשבירך בחדר זה היה בדעתו לשנות מקומו מחדר לחדר באמצע אכילתוח אפילו אוכל בחדר השני מאכל אחר שברכתו כברכת הראשוןט א"צ לחזור ולברך.

והוא שיהיו שני החדרים בבית אחד אבל מבית לבית או אפילו מבית לחצר אין דעתו מועלת כלוםי אפילו נוטל המאכל בידו כשהולך וחוזר ואוכלו בלא היסח הדעת בינתייםיא.

ומכל מקום אם במקום שאוכל יכול לראות את מקומו הראשון שאכל שםיב אפילו דרך חלון ואפילו מקצת מקומויג אין צריך לחזור ולברך אפילו מבית לחצריד ואפילו לא היה כן בדעתו כשבירךטו ואפילו על מאכל אחר שברכתו כברכת הראשון אם היה בדעתו לאכול כשבירך כמו שיתבאר בסי' ר"וטז:

הערות (16)
  1. א. פסחים קא , ב. לפירוש התוס' שם ע"א ד"ה אבל. ולגירסת הרא"ש פסחים פ"י סי' ה. רמב"ם פ"ד מהל' ברכות ה"ה. טור. רמ"א סוס"א. מ"א סק"ד. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו הי"א. סדר ברה"נ פ"ט הי"א.
  2. ב. רש"י ו רשב"ם פסחים שם ד"ה בדברים.
  3. ג. משמעות הגמ' שם. וראה קונטרס אחרון ס"ק א.
  4. ד. גמ' שם . רמב"ם שם ה"ג. ר"ן פסחים שם ד"ה אבל מפינה. שו"ע ס"א.
  5. ה. רמב"ם שם ה"ה. שו"ע ס"ב.
  6. ו. תוס' פסחים קא, א ד"ה אבל. רמב"ם שם. רא"ש שם. טור ושו"ע ס"ב. מ"א סק"ד.
  7. ז. טור ושו"ע סי' רעג ס"א. וראה גם לקמן שם ס"ג. לקמן סי' קפד סוס"א. והיינו אפילו יש מקום גבוה באמצע שאינו יכול לראות משם מקומו הראשון, כדלקמן ס"ט וש"נ.
  8. ח. רמ"א סוס"א. וכדלקמן סי' רעג ס"ב לענין קידוש, וש"נ.
  9. ט. כדלקמן סי' רו ס"ט.
  10. י. רמ"א שם. וכדלקמן סי' רעג ס"ב לענין קידוש, וש"נ.
  11. יא. ראה קונטרס אחרון ס"ק א. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
  12. יב. ראב"ד הל' ברכות פ"ד ה"ג. מ"א ס"ק ב. וכלקמן סי' רעג ס"ב - לענין קידוש, וכדלקמן רס"י קצה לענין זימון. וראה גם לקמן סי' קפד סוף ס"א.
  13. יג. מ"א סי' רעג סק"ג, ולקמן שם ס"ב - לענין קידוש.
  14. יד. טור סי' רעג בשם הרב שר שלום - לענין קידוש. וכ"ה במגיד משנה הל' שבת פכ"ט ה"ח בשם הגאונים. שו"ע שם ס"ב. וראה גם לקמן סי' קפד סוס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ שם הי"ב. סדר ברה"נ שם הי"ב. וראה לקמן סי' קצה ס"א גבי צירוף לזימון ובסי' רעג ס"ב לענין קידוש במקום סעודה דהוא הדין מבית לבית. וראה בדי השלחן סי' נז ס"ק ב. העו"ב תשכו ע' 47.
  15. טו. משמעות המ"א סק"ב.
  16. טז. סעיף ט. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.

ב

ב וכל זה ביחיד או בבני חבורה ועקרו כולם ממקום למקום אבל אם הניחו מקצתם במקומם אפילו אחד מהם והשאר הלכו כולםיז אפילו לבית אחר אפילו אינו סמוך לבית זה כשהם חוזרים א"צ לברך על מה שיאכלו כאן כאלו לא עקרו ממקומם כלל בינתיים כיון שהניחו מקצת חבריהם נשארה קביעותם כאן ואין זו עקירהיח.

אבל אם רוצים לאכול במקום שהלכו צריכים לברך ואין מועיל מה שהניחו מקצת חבריהם בחדר זה למה שיאכלו בחדר אחריט:

הערות (3)
  1. יז. ברייתא שם קא, ב (ראה מ"א ס"ק ג שביאר ההוכחה מהגמרא וברייתא). הגהת סמ"ק סי' קנא. אור זרוע סוף סי' קנח. רמ"א ס"ב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו הי"ג. סדר ברה"נ פ"ט הי"ג.
  2. יח. ר"ן פסחים שם ד"ה מיתיבי. לבוש ס"ב.
  3. יט. מ"א סק"ז. וראה גם לקמן ס"ד. ובסדר ברה"נ שם: בבית זה ... בבית אחר.

ג

ג וכל זה בדברים שאין טעונים ברכה לאחריהם במקומםכ כגון כל אוכל ומשקה שברכתם האחרונה היא בורא נפשות רבותכא שא"צ לברך ברכה אחרונה במקום אכילה או שתיה אלא רשאי לעמוד ממקומו קודם שיברך ולילך למקום אחר לברך שם לפיכך עמידתו ממקומו לילך זהו גמר סעודתו וכשחוזר ואוכל או שותה במקום אחר או לאחר שחוזר למקומו סעודה אחרת היא וטעונה ברכה שניתכב אע"פ שלא בירך עדיין ברכה אחרונה על סעודה הראשונה.

אבל דברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם כגון פת או אפילו מעשה קדרה מחמשת המינים או אפילו פירות מז' המיניםכג וייןכד שברכתן האחרונה הואיל והיא מעין ג' ברכות של ברכת המזון היא חשובה להצריך ולברך במקום אכילה או שתיה כמו ברכת המזון לפיכך כשהוא עומד ממקומו לילך למקום אחר אין עמידתו גמר סעודתו שהרי צריך הוא לחזור למקומו לברך ברכה האחרונהכה לכן כשחוזר ואוכל ושותה אפילו במקום אחר על דעת סעודתו הראשונה הוא אוכל משום לסיים סעודתו ואצ"ל כשחוזר למקומוכו וא"צ לברך בתחלה אפילו לא הניח מקצת חביריםכז.

והוא שאכל כבר כזית אבל פחות מכזית דינם כדברים שאין טעונים ברכה לאחריהם במקומםכח.

ויש אומריםכט שמין דגן לבד טעון ברכה לאחריו במקומו מפני חשיבותו שנקרא מזון ויש אומריםל פת בלבד ולכתחלה יחמיר בכל שבעת המינים לברך במקומו וכן בדיעבד אם שינה מקומו א"צ לחזור ולברך שספק ברכות להקללא:

הערות (12)
  1. כ. רב חסדא שם קא, ב. תוס' שם סוף ד"ה כשהן (שפסקו כרב חסדא). רשב"ם שם קב, א ד"ה ה"ג תניא כוותיה דרב חסדא. רא"ש פסחים פ"י סי' ו. טור. רמ"א ס"ב. וראה לקמן ס"ח דעת החולקים. וראה לוח ברה"נ פ"ו הי"ד, וסדר ברה"נ פ"ט הי"ד, שלא הביא כ"א דעה הא' שלפנינו.
  2. כא. רשב"ם שם ד"ה בדברים.
  3. כב. כדלעיל ס"א וש"נ.
  4. כג. רש"י ו רשב"ם פסחים שם ד"ה אבל. רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"א. דעה הא' בטור ושו"ע ס"ה. וכ"ה בלוח ברה"נ שם הט"ו. סדר ברה"נ שם הט"ו.
  5. כד. תוס' שם ד"ה אלא בשם רשב"ם.
  6. כה. רש"י ורשב"ם שם.
  7. כו. רשב"ם שם ד"ה קשיא. רמ"א ס"ב. וכ"ה בלוח ברה"נ שם הי"ד. סדר ברה"נ שם הי"ד. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' שלה.
  8. כז. ברייתא פסחים שם ודף קב, א. רשב"ם שם ד"ה א"ר יהודה. רמ"א שם.
  9. כח. משמעות הגמ' פסחים קא, ב כשהן יוצאין כו'. ועי' רש"י ו רשב"ם שם ד"ה מדקתני ועקרו כו' עדיין היו צריכים כו', וכהאי גוונא כתב הר"ן פסחים שם ד"ה מיתיבי ע"ש . מ"א סי' רי סוף ס"ק א. אליה רבה (כאן) סוף ס"ק ד. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם. וראה לקמן ס"ח שגם בזה לא הוי הפסק אלא כשיצא והפליג בדברים.
  10. כט. רי"ף פסחים שם. תוס' פסחים שם ד"ה אלא. רא"ש שם. רמב"ם. דעה הב' בטור ושו"ע שם. וכ"ה בלוח ברה"נ שם הט"ו. סדר ברה"נ שם הט"ו.
  11. ל. רשב"א ברכות נג, ב ד"ה מחלוקת. והגהות מיימוניות. רמ"א ס"ה.
  12. לא. מ"א סקי"ב. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.

ד

ד ואפילו הלך בתוך הסעודה לבית אחר ואוכל ושותה שם דברים שאינם טפלים לסעודה לענין ברכה ראשונה והוצרך לברך עליהם בבית הראשון כמו יין ופירותלב כיון שהם טפלים לענין ברכה אחרונה ונפטרים בברכת המזון על דעת סעודתו הראשונה הוא אוכל ושותה ואין צריך לברך עליהם שםלג אפילו לא אכל שם פת ואפילו לא היה בדעתו כשבירך המוציא לשנות מקומו באמצע סעודתו.

ואם אוכל שם פת מברך ברכת המזון במקום שגומר אכילת הפת כמו שיתבאר בסי' קפ"דלד.

ומכל מקום לכתחלה אסור לעקור כלל ממקומו עד שיברך ברכת המזון תחלהלה אם לא היה כן בדעתו כשבירך המוציאלו שכל דבר הטעון ברכה לאחריו במקומו מפני חשיבותו טעון לברך אחריו קודם שיעקור ממקומו (שכמו שמועלת חשיבותו שלא לברך במקום אחר כך מועלת חשיבותו לברך קודם שיעקור למקום אחר ואף שיאכל גם במקום השני ויברך שם מה מועיל זה לאכילה הראשונה שהיתה טעונה ברכה במקומה לכתחלה קודם שיעקור משם משום חשיבותלז.

אלא שאם כבר עקר א"צ לחזור ולברך שבזה לא יתקן מה שעיות בעקירתו אלא משום שצריך לברך במקום אכילה אוכל הוא מעט במקום השני ומברךלח.

אבל לכתחלה לא יעקור בלא ברכה ואפילו אם הניח מקצת חבירים שאין זו עקירה אם היה עתיד לחזור אליהם מכל מקום כשהולך לגמור סעודתו בבית אחר הרי הוא עוקר מחבורתולט.

אבל אם הולך על דעת לחזור למקומו לגמור סעודתו אין זו עקירה בדברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם אפילו לא הניח מקצת חבירים ומכל מקום צריך שילך על דעת לאכול שם כמו שיתבארמ.

ואפילו הולך שלא על דעת לחזור) אם מתחלה כשבירך המוציא היה בדעתו לגמור בבית אחר מותרמא שהרי מתחלה לא קבע במקום זה כל סעודתו וכמו שנוהגים הולכי דרכים שאוכלים דרך הילוכם ויושבים ומברכיםמב במקום סיום אכילתםמג מפני שלכך נתכוונו מתחלה שלא לקבוע מקום לאכילתם במקום שבירכו המוציא והתחילו שם לאכולמד:

הערות (13)
  1. לב. תוס' פסחים קא, ב סד"ה אלא (ושם: "יין או מים"). ב"י שם. מ"א סק"ו. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו הט"ז. סדר ברה"נ פ"ט הט"ז (ושם: "כגון פירות"). וראה מ"מ וציונים.
  2. לג. תוס' שם. מ"א שם. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם, והכוונה לברכה ראשונה. אבל בלוח התיקון לדפוס הראשון הגיה כאן: ברכה אחרונה. ובקונטרס השלחן הגיה: ברכה ראשונה.
  3. לד. סעיף א. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
  4. לה. ר"ן פסחים שם ד"ה מיתיבי. כל בו (הובא בב"י ד"ה וכתב הכל בו. והוא באבודרהם סוף סדר הגדה ופירושה). והיינו לא רק כשדעתו לחזור למקום הראשון ולא לאכול במקום השני, דאסור מטעם שמא ישכח לחזור למקומו (כדלקמן בסמוך וש"נ), אלא אף כשדעתו לגמור סעודתו במקום השני ולא לחזור למקום הראשון, מטעם האמור כאן (וראה גם לקמן סי' קפד ס"א). תשו' רמ"א סי' א. ב"ח ד"ה ומ"ש הרב. מ"א סק"ח. וכ"ה בלוח ברה"נ שם הט"ז. סדר ברה"נ שם הט"ז. וביאור שני האיסורים האלו ראה יגדי"ת (נ.י.) חוב' יב ע' כט. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' שלז ואילך.
  5. לו. ב"ח שם. מ"א שם. וכדלקמן בסוף הסעיף וש"נ.
  6. לז. וראה לקמן ס"ו: איסור גמור הוא מדברי סופרים ... אינו איסור ברור, שיש לומר שאין זו עקירה ... יש לומר שאף שהכל סעודה אחת היא מכל מקום בשני מקומות היא.
  7. לח. כדלקמן סי' קפד ס"א וש"נ.
  8. לט. מ"א סק"ז. וכדלעיל ס"ב.
  9. מ. סעיף ה.
  10. מא. רמ"א סוף ס"א (ראה מ"מ וציונים). ב"ח שם. מ"א סק"ח. וראה גם לקמן סי' קפד שם. סי' תפד שם. וכ"ה בלוח ברה"נ שם הי"ז. סדר ברה"נ שם הי"ז.
  11. מב. ראה לקמן סי' קפג סוסי"ב.
  12. מג. רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"א. שו"ע ס"ד.
  13. מד. מ"א סקי"א.

ה

ה וכל זה כשהולך לבית אחר לאכול שם אבל אם אינו הולך לאכול שם אע"פ שהיה בדעתו מתחלה לילך שם אסור לו לעקור ממקומו עד שיברך ברכת המזוןמה ואפילו הניח מקצת חבריםמו גזירה שמא ישכח מלחזור למקומו לברךמז משא"כ כשהולך לאכול שם שמברך במקום שגומר סעודתו אם שוכח לחזור למקומומח ואין לחוש אלא לעקירה ממקום אכילה בלא ברכה אם אין דעתו לחזור למקומו ולברך ולא היה דעתו על זה מתחלה:

הערות (4)
  1. מה. רמ"א ס"ב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו הי"ז. סדר ברה"נ פ"ט הי"ז.
  2. מו. כל בו שם.
  3. מז. רבינו מנוח הל' ברכות פ"ד ה"ד. רמ"א שם. וראה גם תוס' פסחים שם ד"ה כשהן. רא"ש פ"ו דחולין סי' ה. וראה גם לקמן סי' תפד ס"ו.
  4. מח. שאז אין חוששים שישכח לחזור למקומו כי עכ"פ אז יברך במקום שגומר סעודתו ( מ"א ס"ק ח), ואין זו עקירה ממקומו כיון שהולך על דעת לחזור כדלעיל ס"ד.

ו

ו וכל זה כשהולך לדבר הרשות או אפילו לדבר מצוה שאינה עוברת אבל לצורך מצוה עוברתמט כגון לקראת חתן או לקראת כלהנ או לבית הכנסת להתפלל עם הצבורנא מותר לילך ולברך ברכת המזון כשיחזור ואפילו לא הניח מקצת חברים שאין להניח מצוה עוברת משום חשש שמא ישכחנב.

ואפילו לעקור בסעודתו מבית לבית ולברך ברכת המזון בבית האחרון ולא היה דעתו על זה מתחלה מותר לצורך מצוה עוברת כגון לברך שם בזימוןנג כמ"ש בסי' תע"טנד.

ואע"פ שלעקור קודם ברכת המזון שלא על דעת לחזור למקומו ולברך אין האיסור משום חשש שמא ישכח אלא איסור גמור הוא מדברי סופריםנה ואין עוברין אפילו על איסור קל של דבריהם משום מצוה עוברת מכל מקום כיון שדעתו לאכול בבית אחר ולברך שם אינו איסור ברור שיש לומר שאין זו עקירה שהרי כשחוזר ואוכל בבית שני א"צ לברך בתחלה מפני שעל דעת סעודתו הראשונה הוא אוכל לסיים סעודתו והכל לסעודה אחת היא נחשבת כמו שנתבארנו.

אלא לפי שיש חולקין על זה כמו שיתבארנז ולדבריהם האיסור ברורנח וגם לפי סברא הראשונה יש לומר שאף שהכל סעודה אחת היא מכל מקום בשני מקומות היא וכל מה שאכל במקום זה צריך לברך אחריו מיד לכתחלה קודם שיעקור למקום אחר לפיכך אין להקל אפילו לצורך מצוה עוברתנט אם לא היה דעתו על זה מתחלה:

הערות (11)
  1. מט. כל בו שם. רמ"א סוס"ב. וראה גם לקמן סי' תפד ס"ו. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו הי"ז. סדר ברה"נ פ"ט הי"ז.
  2. נ. כל בו שם.
  3. נא. ב"י שם. רמ"א שם.
  4. נב. ראה לקמן סי' תלא סעי' ז-ט.
  5. נג. עי' מ"א סי' תעט סק"ב. והיינו כדמסיים: "שדעתו לאכול בבית אחר ולברך שם" - בזימון. וכ"ה לקמן סי' תעט ס"ח ובמ"א שם. ועי' לוח ברה"נ פ"ו סוף הי"ז. סדר ברה"נ פ"ט סוף הי"ז.
  6. נד. סעיף ח.
  7. נה. אף שיאכל גם במקום השני, וכדלעיל ס"ד.
  8. נו. סעיף ג.
  9. נז. סעיף ח.
  10. נח. אפילו בדעתו לחזור למקומו, ואפילו בדיעבד צריך לחזור ולברך, כדלקמן שם.
  11. נט. באין דעתו לחזור למקומו. ובדעתו לחזור נתבאר בתחלת הסעיף דמותר לצורך מצוה עוברת.

ז

ז אם עמד והלך לדבר הרשות אפילו שהה שם הרבה כל שלא שהה כדי שיתעכל המזון שבמעיוס א"צ לחזור ולברך המוציא כשחוזר לאכול במקומו או במקום אחרסא אם לא הסיח דעתו בינתיים אבל אם הסיח דעתו מלאכול עודסב כיון שיש כאן היסח הדעת ושינוי מקום צריך לחזור ולברך המוציאסג מטעם שיתבאר בסי' קע"טסד.

וגם צריך לחזור וליטול ידיוסה אפילו לא שהה כלל שכיון שהסיח דעתו מן האכילה מן הסתם לא נזהר בשמירת ידיו והסיח דעתו מהןסו.

ואפילו לא הסיח דעתו מלאכול אם הפליג הרבה בדברים צריך לחזור וליטול ידיוסז אע"פ שא"צ לברך המוציאסח מפני שמן הסתם הסיח דעתו משמירתןסט כמו שנתבאר בסי' קס"דע.

ויש מי שאומרעא שהוא הדין אם עמד להתפלל באמצע סעודתו צריך לחזור וליטול ידיו אחר התפלה כשחוזר לסעודתו משום חשש היסח הדעת בשעת התפלה אלא א"כ שמר ידיו (כמו שבליל פסח אע"פ שנטל ידיו בטיבול ראשון חוזר ונוטל לסעודה משום חשש היסח הדעת בשעת אמירת ההגדה כמ"ש בסימן תע"העב).

ולפי מה שנתבאר בסי' צ"בעג שהעיקר כהאומרים שהיסח הדעת פוסל בתפלה כמו באכילה א"צ לחזור וליטול ידיו אחר התפלה שהרי משום תפלה עצמה אינו מסיח דעתועד משא"כ באמירת ההגדה בליל פסח שאין היסח הדעת פוסל בה חוששים שמא הסיח דעתועה.

אבל ברכת המוציא א"צ לברךעו לדברי הכלעז אפילו הלך לבית הכנסת להתפללעח ושהה שם הרבה כל שלא הסיח דעתו מלאכול עוד ואין התפלה חשובה הפסק בסעודה אפילו היה מוכרח להפסיק ולהתפלל מפני שאין שהות עוד ביום להתפלל אח"כעט ואע"פ שבשעת התפלה אי אפשר לו לאכול מאומה אינה חשובה הפסק משום זהפ.

ואינו דומה לברכת המזון שחשובה הפסק משום זה להצריך ברכה על כוס ברכת המזון הואיל ובשעת ברכת המזון אי אפשר לשתותפא לפי שברכת המזון הוא סילוק והיסח הדעת על מה שאכל ושתה משא"כ תפלהפב כמו שיתבאר בסי' קע"טפג:

הערות (24)
  1. ס. תוס' פסחים קא, ב ד"ה כשהן. רא"ש פ"ו דחולין סי' ה. וכדלקמן סי' קפד ס"ג.
  2. סא. כדלעיל ס"ג.
  3. סב. אף שנתבאר לקמן ריש סי' קעט שהיסח הדעת לא הוי סילוק בסעודה.
  4. סג. רמ"א שם.
  5. סד. סוף ס"א וש"נ.
  6. סה. תוס' ברכות מב, א ד"ה רבי ופסחים שם. רא"ש שם. טור סי' תעז. מ"א סי' קעט סוסק"ב. והיינו כיון שנקרא היסח הדעת לענין ברכה (מ"א שם. ולקמן סי' קעט ס"ה). ולענין הפליג בדברים יתבאר בסמוך דהוי היסח הדעת לענין נט"י אף שאין צריך לברך המוציא. ולענין אם צריך לברך על נטילה זו - עי' לעיל סי' קסד ס"ב. לקמן סי' קעט ס"ה. סי' תעז סוס"ז.
  7. סו. מ"א שם.
  8. סז. יומא ל , א. טור ושו"ע סי' קע ס"א. וראה גם לקמן סי' תעה ס"א.
  9. סח. מ"א סי' קע סק"ד. והיינו לדעה הא' שלפנינו אפילו כשיצא והפליג בדברים, ולדעה הב' דלקמן ס"ח דוקא כשלא יצא.
  10. סט. רש"י יומא שם ד"ה נוטל.
  11. ע. סעיף ב.
  12. עא. מ"א סקי"ג.
  13. עב. סעיף א וש"נ.
  14. עג. סעיף ה וש"נ.
  15. עד. אליה רבה סקי"א. אבן העוזר ס"ו.
  16. עה. אבן העוזר שם.
  17. עו. תוס' פסחים קב, א ד"ה ועקרו וחולין פז, א ד"ה משתא. רא"ש פסחים פ"י סי' כד וחולין פ"ו סי' ו. טור ושו"ע ס"ו.
  18. עז. לדעה הא' שלפנינו - בכל אופן, ולדעה הב' דלקמן ס"ח - כשהתפלל במקומו, או כשהניח מקצת חברים במקומו. ראה עולת תמיד ס"ק ג.
  19. עח. ברייתא פסחים קב , א לתנא קמא דרבי יהודה דרב חסדא קאי כוותיה, והט"ז סק"י לא סמך בעצמו על דבריו, ומה שכתב סוף סי' תעד הטעם שמברכין על כוס שני בסדר של פסח לא קשה מידי לפי מה שכתב המ"א שם, וגם הט"ז עצמו כתב שם תירוץ אחר . וראה גם אליה רבה ס"ק י.
  20. עט. רא"ש פסחים שם. שו"ע ס"ו. וראה גם לקמן סי' רעא סי"א.
  21. פ. ראה הטעם לקמן שם.
  22. פא. כדלקמן סי' קצ ס"א. סי' תעד ס"א.
  23. פב. תוס' פסחים שם וחולין שם. ורא"ש פסחים שם וחולין שם. טור.
  24. פג. סעיף ה. וראה גם לקמן סי' קצ שם. סי' רעא שם. סי' תעד שם.

ח

ח ויש אומריםפד שדברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם דינם כדברים שאין טעונים ברכה לאחריהם במקומם לענין שינוי מקום בדיעבד שצריך לחזור ולברך אלא א"כ הניח מקצת חבריםפה.

אבל לכתחלה אסור לעקור ממקומו בלא ברכה אחרונהפו (ואפילו לצורך מצוה עוברתפז) בדברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם אלא א"כ הניח מקצת חברים ודעתו לחזור למקומו שאז אין זו עקירהפח.

ואפילו בדיעבד שלא הניח מקצת חברים ועקר ממקומו וחזר צריך לברך ברכה אחרונה תחלה ואח"כ ברכה ראשונה על מה שיאכל אח"כפט שכיון ששינה מקומו הרי פסק סעודתו וזו סעודה אחרת היאצ וצריך לברך תחלה על סעודה הראשונה ואח"כ יתחיל סעודה השניהצא.

והמנהג במדינות אלו כסברא הראשונהצב להקל בדברי סופרים.

ואף לסברא האחרונה אין שינוי מקום חשוב הפסק בסעודה אם חוזר למקומו אלא כששהה חוץ למקומו כגון שהלך לדבר עם חבירו והפליג בדבריםצג או שהלך לבית הכנסת להתפללצד או שהלך לאיזה עסק ושהה בו אבל אם לא שהה אפילו עשה איזה דבר מדברי הרשות בדרך עראי כגון שהוצרך לנקביוצה ונכנס לבית הכסאצו וכיוצא בזה (אינו חשוב הפסק בסעודה ואצ"ל אם דיבר עם חבירו ולא הפליגצז ואפילו הוא דבר הרשות).

(ואצ"ל אם יצא להביא דבר מצרכי הסעודהצח) (ולכן השמש המשמש בסעודה אע"פ שהולך ובא תמיד ממקום למקום אינו נחשב שינוי מקום לו לחזור ולברך בכל פעם שבא אף לפי סברא זוצט).

(והוא הדין לסברא הראשונה אין שינוי מקום חשוב הפסק בכל זה בסעודה אף אם עדיין לא אכל כזיתק שא"צ לברך כלל ברכה אחרונה והוא הדין בדברים שאינם טעונים ברכה לאחריהם במקומם אם קבע עליהם והם דברים שקביעותם קביעותקא כמ"ש בסי' רי"גקב מפני שאין הפסק עראי חשוב להפסיק סעודת קבעקג).

ואצ"ל מי שישן שינת עראי במקום סעודתו שאין חשוב הפסק בסעודה וחוזר ואוכל בלא ברכהקד לדברי הכל.

אבל שינת קבע הוא סילוק והיסח הדעת יותר מדאי וחשובה הפסקקה לדברי הכל אע"פ שישן במקום סעודתו.

אבל כל שניעור אע"פ שהפליג הרבה בדברים אחרים במקום סעודתו כל שלא הסיח דעתו מלאכול חוזר ואוכל בלא ברכה לדברי הכל ויש אומרים שאפילו הסיח דעתו כמו שנתבארקו בסי' קע"טקז:

הערות (24)
  1. פד. רב ששת פסחים קא , ב. רי"ף שם (שפסק כרב ששת). ר"ן שם ד"ה וקא אמרי בשם הרמב"ן והרא"ה. רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"ג. כסף משנה שם ה"ד. שו"ע ס"א. וראה לוח ברה"נ פ"ו הי"ד, וסדר ברה"נ פ"ט הי"ד, שלא הביא כ"א דעה הא' דלעיל ס"ג.
  2. פה. ברייתא שם קב , א וכרבי יהודה . רמב"ם שם ה"ד. שו"ע ס"ב.
  3. פו. ט"ז סק"ב. מ"א סק"א. והיינו שלא יסמוך על מה שיברך אח"כ כשיחזור למקומו.
  4. פז. משמעות הברייתא שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.
  5. פח. עי' לעיל ס"ה, לדעה הא', שאפילו הניח מקצת חברים אסור לכתחלה (אלא במצוה עוברת).
  6. פט. רמב"ם שם ה"ג. שו"ע ס"א.
  7. צ. כדלעיל ס"ג לענין דברים שאין טעונים ברכה לאחריהם במקומם וש"נ.
  8. צא. אם הם דברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' שמט ואילך.
  9. צב. רמ"א ס"ב.
  10. צג. תוספתא ברכות פ"ד הי"ח. הובא בתוס' פסחים קב, א סד"ה כשהן. ומבארים דס"ל לברייתא כרבי יהודה דלעיל. וברשב"א חולין פו, ב מבואר דלרי"ף הנ"ל הוי כהלכה.
  11. צד. ברייתא פסחים קב, א לרבי יהודה.
  12. צה. רמב"ן במלחמות פסחים פ"י ד"ה ועוד מתני' לא יפחתו. אהל מועד שער הברכות דרך נתיב ה בשם הר"ם. רמ"א ס"ז.
  13. צו. יד אהרן בשם מהריק"ש.
  14. צז. שו"ע . ועי' תהלה לדוד ס"ק א. וראה מ"מ וציונים.
  15. צח. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו הי"ח. סדר ברה"נ פ"ט הי"ח - לענין דברים שאין טעונים ברכה לאחריהם במקומם.
  16. צט. ראה חולין קז, ב. טור ושו"ע סי' קסט ס"ג. לעיל סי' קסז סוף סט"ו. וראה מ"מ וציונים.
  17. ק. ראה לעיל ס"ג.
  18. קא. בלוח ברה"נ שם ובסדר ברה"נ שם (וכ"ה לקמן סי' ריג סוס"א): כגון שכר ומי דבש במדינות אלו, ובלוח ברה"נ שם הוסיף בחצע"ג גם "שתיית קאוו"י". וראה פתחי הלכה פ"ו הע' 71. בדי השלחן סי' נז ס"ק ח.
  19. קב. סעיף א.
  20. קג. ראה מנחת פתים (השמטות לסי' רעג). מגיני השלחן ע' רלג.
  21. קד. רא"ש תענית פ"א סי' יד. שו"ע ס"ז.
  22. קה. משמעות הרא"ש שם ושו"ע שם.
  23. קו. אוצ"ל: שיתבאר.
  24. קז. סעיף א וש"נ.

ט

ט האוכל בשדה שאינה מוקפת מחיצות כיון שנתרחק עד שלא יוכל לראות מקומו הראשון נקרא שינויקח (כמו מחדר לחדר שבהקף מחיצותקט) ואפילו אוכל פירות האילן במזרחו וחוזר ואוכל במערבוקי כיון שאינו רואה מקומו מפני האילן שמפסיק נקרא שינוי מקוםקיא וצריך לחזור ולברך אם לא היה בדעתו לאכול במערבו כשבירך במזרחוקיב.

אבל אם אוכל בחדר אחד אע"פ שיש מקום גבוה באמצע ובא לאכול אחריו כגון אחורי התנור שאינו יכול לראות משם מקומו הראשון אין זה שינוי מקום שכיון שמוקף מחיצות הרי הכל אחדקיג.

וכן אם היה בגןקיד ורוצה לאכול מפירות כל אילן ואילן כיון שבירך על אחד א"צ לחזור ולברך על האחרים אם היה בדעתו כן כשבירךקטו שאם לא כן נמלך הוא וצריך לחזור ולברךקטז.

ואע"פ שהיה בדעתו כן אם אין הגן מוקף מחיצות אין דעתו מועלת כלום לכל האילנות שאינו רואה מקומו הראשוןקיז שזהו שינוי מקום שצריך לחזור ולברךקיח ואינו דומה כלל לאילן אחד ממזרחו למערבו שהוא כמו מחדר לחדר בבית אחדקיט שדעתו מועלתקכ אבל שינוי מקום שמאילן לאילן דומה לשינוי מקום שמבית לבית כיון שאינן מוקפים מחיצות אבל כל שרואה מקומו הראשון אין כאן שינוי מקום כלל אפילו מאילן לאילן כיון שאינו מוקף מחיצותקכא ויש מי שמחמיר גם בזהקכב וספק ברכות להקל.

ומגן לגן המוקפים מחיצות כל אחד בפני עצמו אפילו הן סמוכים זה לזה צריך לחזור ולברך אפילו אם כשבירך היה דעתו על הכלקכג לפי שהם כמו מבית לביתקכד שאין דעתו מועלת כלוםקכה:

הערות (18)
  1. קח. ב"י ד"ה גרסינן. כסף משנה הל' ברכות פ"ד ה"ה.
  2. קט. דלעיל ס"א.
  3. קי. ירושלמי ברכות פ"ו ה"ח. רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"ה. שו"ע ס"ב.
  4. קיא. ב"י וכסף משנה שם. מ"א סק"ה.
  5. קיב. ראב"ד שם. באר הגולה.
  6. קיג. מ"א שם. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו הי"ט. סדר ברה"נ פ"ט הי"ט.
  7. קיד. מוקף מחיצות, כדמוכח מהמשך הסעיף. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ט ה"כ. מ"א ס"ק ט.
  8. קטו. ארחות חיים הל' ברכות סי' יח. שו"ע ס"ג. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו ה"כ. סדר ברה"נ שם.
  9. קטז. לבוש ס"ה. וכדלעיל קו"א ס"ק א. משא"כ בחדר אחד (אחורי התנור דלעיל), דמיירי שנטל המאכל בידו, כדלעיל שם. ועי' אליה רבה ס"ק ז. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' שנז.
  10. קיז. וכ"ה בסדר ברה"נ שם.
  11. קיח. אליה רבה סק"ו ממשמעות המ"א סק"ט.
  12. קיט. משמעות המ"א סק"ה.
  13. קכ. כדלעיל ס"א וש"נ.
  14. קכא. משמעות הב"י שם. אליה רבה שם.
  15. קכב. ט"ז סוף ס"ק ט. הובא באליה רבה שם.
  16. קכג. ארחות חיים שם. שו"ע ס"ג.
  17. קכד. עולת תמיד סק"ב. אליה זוטא ס" אבן העוזר ס"ב.
  18. קכה. כדלעיל ס"א וש"נ. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ שם.