או"ח סימן צז — שלא יגהק ולא יפהק בשעת התפלה

צז שלא יגהק ולא יפהק בשעת התפלה ובו ה' סעיפים:

א לא יגהק^א דהיינו^ב נפיחה שאדם מוציא מגופו לפיו מתוך שבעו ולא יפהק דהיינו שפותח פיו כאדם הרוצה לישן או שעמד משינה ואם גיהק או פיהק לרצונו ה"ז מגסי הרוח^ג אם צריך לפהק מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו^ד.

ולא יניח ידו על סנטרו^ה דהיינו לחי התחתון^ו בשעת התפלה מפני שהוא דרך גסות הרוח^ז וחזנים העושים כן בשעת הזמר מותר^ח לפי שאינם מתכוונים לגסות אלא להנעים את הקול אבל שלא בשעת הזמר אסור:

ב הרק בתפלתו כאלו רק בפני המלך^ט לפיכך אסור לרוק לרצונו שלא מאונס^י אפילו עומד בתחנונים שלאחר התפלה^יא שכל זמן שלא פסע הרי זה עומד לפני המלך אבל אם צריך לרוק מותר כדי שלא יצטער בתפלה ונמצא טרוד^יב.

ומכל מקום לא ירוק על גבי קרקע^יג אפילו יש שם גמי או תבן שיכסו הרוק^יד אלא מבליעו בכסותו^טו בענין שלא יהא נראה כגון בבגד התחתון אבל בבגד העליון שהרוק נראה אסור ובמקומות שלובשין בחגורה חתיכת בגד^טז (שקורין פציילט) אפשר שמותר להבליע בו אע"פ שהרוק נראה שכיון שהוא עשוי לכך אין בו משום מיאוס.

ואם הוא אסטניס^יז שמאוס עליו להבליעו בכסותו^יח או שמאוס עליו להשהותו בפיו עד שיבלענו^יט (או שהוא כסות נאה^כ ואם נצריכנו שיבליענו יטרידנו ג"כ^כא) זורקו לאחוריו אבל לא לפניו^כב מפני שהמתפלל שכינה לפניו^כג וצדדין הם כלפניו לענין זה^כד ואם אי אפשר לו לזרקו לאחוריו זורקו לשמאלו אבל לא לימינו^כה משום שנאמר^כו ה' צלך על יד ימינך ואם אי אפשר לו לרוק כי אם לפניו מותר כדי שלא יטרד^כז:

ג אם כנה עוקצתו ימשמש בבגדיו להסירה^כח שלא תתבטל כוונתו^כט אבל לא יסירנה בידו^ל אפילו היא במקום^לא שאין שם מלמולי זיעה^לב (שאין צריך נטילת ידים לתפלה^לג כמו שאין צריך אם נגע בשאר בעלי חיים טמאים) מכל מקום מאוסה היא וגנאי הוא אפילו אם יראנה אדם ק"ו כשעומד בתפלה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.

אבל שלא בשעת תפלת י"ח יכול ליטול כנה ולזרקה בבית הכנסת^לד כמו שמותר לרוק בבית הכנסת^לה.

(ואפילו נגע במלמולי זיעה) די בנקיון עפר^לו להזכרת השם או לדברי תורה כמ"ש בסי' ד'^לז וצ"ב^לח.

או יטלנה ע"י בגד^לט לפי שמשום רוח רעה ששורה על הידים^מ הנוגעים בכנה אין נקיון מועיל אלא נטילה במים כמ"ש בסי' ד'^מא:

ד אם נשמט טליתו ממקומו יכול למשמש בו ולהחזירו^מב אפילו נפל רובו^מג אבל נפל כולו אינו יכול לחזור ולהתעטף בו משום הפסק^מד (אלא א"כ שהוא טרוד על ידי זה ואינו יכול לכוין^מה):

ה הנושא משאוי על כתפיו והגיע זמן התפלה^מו פחות מד' קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל ולא יאחזנו בידו על כתפיו^מז (כדי שלא יהיה טרוד בתפלתו באחיזת המשאוי על כתפיו בידו ולא יוכל לכוין כראוי ועוד לפני מלך בשר ודם אין עומדין כן ק"ו לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא) ד' קבין לא יפשילנו לאחוריו מפני שכובדו^מח מונעו מלכוין^מט אלא מניחו ע"ג קרקע עד לאחר התפלה: