ספרי כ"ק אדמו"רענינה של תורת החסידות8

8

ענינה העצמי – אינה מתערבת בשום דבר – עצם נקודת החיות שלמעלה מהתפשטות, ולאידך גיסא – מתפשטת היא ומפעפעת בכל דבר ודבר, כנ"ל.

ח. החיות שתורת החסידות מכניסה בכל עניני העולם (קטן זה האדם, והעולם – כפשוטו), נמשכת מהחיות שחסידות מכניסה בכל עניני התורה ובאה ע"י חיות זו. כי כל עניני הבריאה נמשכים מהתורה⁵² ובאים על ידה.

בתורה – ד' חלקים: פשט, רמז, דרוש, סוד. ותורת החסידות מכניסה חיות בכל אחד מהם. אשר

– נוסף על זה שבתורת החסידות באו ביאורים לענינים שונים שבכל ד' חלקי התורה (שגם זה, שולל את הסברא שהחסידות באה בכדי לבאר את חלק ה"סוד" שבתורה בלבד⁵³) –

לימוד החסידות מכניס חיות בכל ענין וענין (בכל חלקי הפרד"ס שבו) שלומדים בתורה, ש"חי" הוא באופן אחר לגמרי, בחיות עצמי. וחיות זה, מוסיף גם בהירות ועומק יותר בהבנת הענין.

דוגמא לזה בנגלה דתורה, ובהלכה:

" כל עבודות יוה"כ אינן כשירות אלא בו" (בכה"ג)⁵⁴: כמו שקדושת יו"כ מועילה לעבודה המיוחדת דיו"כ, כך היא פועלת גם בהתמידין ומוספין (דשבת) המשתייכים מצד עצמם לכל ימי השנה, שגם הם, מתקדשים בקדושתו של יום הכיפורים⁵⁵.

וכן הוא גם בנוגע לתורת החסידות – בחי' "שבת שבתון" שבתורה⁵⁶ –

הערות

52. זח"ב קסא, א. וראה גם ב"ר בתחלתו.
53. ראה תו"ש ריש ע' 172: די וועלט מיינט ¨ז חסידות איז ¨ ביאור אויף קבלה, ד§ס איז ¨ טעות כו'. ומה שמסיים שם "קבלה איז ¨ ביאור אויף חסידות" – י"ל: החסידות ענינה ידיעת האלקות כו' (יחידה – מקבלת מיחיד. ולהעיר מע"ח שמ"ב רפ"א: ניצוץ כו' מתלבשת בכח ניצוץ כו' הנק' יחידה) ע"י כמה משלים דוגמאות הסברות וכו', והקבלה מבארת "המקום" בגופא דמלכא, בספירות וכו'. כן להעיר אשר "גילוי" הכתר (חשך) – הוא בחכמה; קוצו של יו"ד – ביו"ד; יחידה – בחי'; הרצון – בחכמה וכו'. אבל תוקף ועצמות הכתר וכו' – מתבטא דוקא במעשה וכו'.
54. יומא לב, סע"ב. וש"נ. וראה צפע"נ (להרגצובי) עה"ת ר"פ קרח.
55. וכ"ה בנוגע להתפלות דיו"כ (שתפלות כנגד קרבנות תקנום – ברכות כו, ב): הסיבה שהביאה להוספת תפילת נעילה (שבה הוא עיקר גילוי בחי' החמישית – בחי' יחידה), פועלת גם בשאר ד' התפלות שביום זה (אף שישנם גם בשאר ימי השנה) – נרנ"ח, וכהלשון (לקו"ת ס"פ פנחס): יום שנתחייב בחמש תפלות (ראה לקו"ש ח"ד ע' 1154).
56. ראה לקו"ת דרושי יו"כ בסופם, ש"שבת שבתון" הוא בחי' אוא"ס המלובש ברדל"א. וזוהי מדריגת תורת החסידות, כנ"ל סעיף ב'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.