רז
למי שאינו ראוי והגון, ולכן יוכל לקרב ולעשות שלום גם עם השונא שע"פ שכלו לא הי' מתקרב עמו בשום אופן, וזה נק' עת רצון, כי בשעה שהמלך מלובש באיזה רצון פרטי אז אין השעה מוכשרת לבקש ממנו שום דבר, כי זהו בלבול ונגד לרצונו, ורק עת רצון נק' בשעה שהוא פנוי מכל הרצונות הפרטים (בל"א ער93 איז און גוטין ווילין), ואז הוא עלול להשפעת כל טוב לכל מי שידרוש ממנו, וכמארז"ל חזי' דהוה קא בדח טובא ואי הוו שאלי מיני' כל חללי דעלמא94 כו', שהוא נק' בלשון הקבלה רעדכ"ר95 שהוא רצון של כל הרצונות, והיינו עדיין קודם שנגבל לפרטי רצונות, דאלו אחר שנגבל כשישאל ממנו שום שכל אז יהי' מוגבל רצונו להשפעה זאת, ויהי' גם שכל אחר מותר96 ומבלבל לזה, כמ"ש כי קאי רבי בהא מסכת97 לא תשיילי' במס' אחריתא, רק מחמת שמאיר אצלו רצה"פ הנה אח"כ כשיסיים שכל זה מלגלות ישוב לפשיטות אורו ויוכל שוב להמשיך לשכליות אחרים או לשארי השפעות כנ"ל.
ה) והנה כמו שאנו רואים בנפש האדם כ"ה למעלה כי כ"ז שהנהגת העולמות הוא ע"פ רצה"ע המלובש בחכמה שבתורה, אז שייך שכר לעושי רצונו ועונש כו', וכמ"ש והיתה נפש אדוני צרורה כו', וכן בעושי רצונו גופא יש חילוק בין שמירת ל"ת ובין קיום מ"ע כנ"ל ובמ"ע גופא יש חילוקי מדריגות, וכן יש חילוק בהשכר לפ"ע היגיעה כמארז"ל98 לפום צערא אגרא99, אבל כשמאיר מלמעלה בחי' רצה"פ שהוא בחי' רעדכ"ר משם יוכל להיות נמשך סליחת עוונות כמ"ש ונשא אהרן100 וכנ"ל במשל האדם, ולכן כתיב אם חטאת מה תפעל בו101 כו' ואם צדקת102 כו'103, אבל איך ממשיכים בחי' רעדכ"ר שיומשך ויתגלה בעולמות מאחר שרצונו העצמי הי' שיהי' הנהגת העולמות ע"פ הרצון הפרטי המלובש בח"ע דתו' וע"פ מדותיו ית', כמאמר אנת הוא דאפיקת כו' לאחזאה ולאנהגא בהון דוקא עלמין, ובחי' רעדכ"ר הוא דבוק ונעלם בעצמות אא"ס ואינו מאיר בגילוי בעולמות, דאל"כ לא הי' שכר ועונש מאחר שמעשה התחתונים אין תופסים מקום שם (דבשלמא באדם התחתון הגם שגם בו אין מאיר בתמידות כחות הפשוטים כמו תענוג הפשוט ורצון הפשוט מצד שהם דבוקים ונעלמים בעצמי' הנפש, דאל"כ לא הי' מרגיש לעולם שום צער מדבר הפרטי שמנגד לרצון הפרטי כי הי' התענוג מעצמו' נפשו מכריע כי די שהוא חי, אך מ"מ יש ענינים וסיבות שמעוררים את עצם הנפש לבא104 לידי גילוי
הערות
- 93. ער. . און : שם: אז ער. . אין.
- 94. חזי' דהוה. . חללי דעלמא : ראה שבת עז, ב. לעיל ע' עו. וש"נ.
- 95. רעדכ"ר : ראה זהר ספדצ"נ תרומה קעו, ב. תו"ח בראשית לו, ג הערה 23. תצוה ח"ב שעו, ג.
- 96. מותר : א: סותר.
- 97. כי קאי רבי בהא מסכתא : ראה שבת ג, רע"ב.
- 98. יש חילוק. . כמארז"ל : א: בין ג' דברים שהעולם עומד עליהם וכן בפרט בפרטי המצות שהשכר לפי ענין היגיעה כמ"ש.
- 99. לפום צערא אגרא : אבות ספ"ה. ולפי גי' אדה"ז בסידורו מכ"א.
- 100. ונשא אהרן : תצוה כח, לח.
- 101. אם חטאת מה תפעל בו : איוב לה, ו.
- 102. ואם צדקת : איוב שם, ז [ושם: אם — ראה לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרט"ו ובהערה 17].
- 103. אם חטאת. . כו' : א: אם צדקת.
- 104. אך מ"מ. . לבא : שם: ובפרט שאנו רואים שכל ומדות האדם מדודים ומוגבלים ע"פ השכל והיינו מחמת שהוא בדוגמא ש"מ כנ"ל שהוא אמיתית הטעם על הצטיירות כוחות הנפש הנגבלים והנעלמים ולמעלה היה רצון העצמות כן כנ"ל על מא' אנת הוא דאפיקת כו' כדי ליתן מקום למעה"ת שיהיה שכר ועונש מ"מ לא קשה מי הוא המעורר את כוחות הפשוטים להביאם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה שבת ג, ריש ע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה שבת ג, רע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א שבת ג, ריש ע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד שבת ג, ריש ע"ב
- נר מצוה ותורה אור א, א שבת ג, ריש ע"ב
- שולחן ערוך ב שבת ג, א
- שולחן ערוך ג שבת ג , א
- שולחן ערוך ז שבת ג, א
- שולחן ערוך א שבת ג, ב
- שולחן ערוך (א) שבת ג, א
- שולחן ערוך (א) שבת ג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה שבת ג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמח דין המושיט כלי מרשות לרשות שבת ג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט שבת ג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א שבת ג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א שבת ג, ריש ע"ב