א

סימן קי

משנה פרק כל היד די"ד ע"א נמצא על שלו כו' טמאין וחייבין קרבן. כתב רמ"א בהג"ה בש"ע סי' קפ"ז סעיף ה' וכן אם אין לה וסת קבוע והוא ספק אם הדם בא מן המקור או מן הצדדין תלינן במכה מכח ספק ספיקא. ספק מן הצדדין או מן המקור. ואת"ל מן המקור שמא הוא מן המכה. אף שאינו ידוע שהמכה מוציאה דם מ"מ ה"ל ספק. משמע דס"ל דנמצא הדם על עד שלה או על עד שלו חשוב ספק אם הדם בא מן הצדדין או מן המקור. וקשה דהא משנה שלימה שנינו ר"פ כה"י דף י"ד דנמצא על שלו או על שלה אותיום טמאין וחייבין בקרבן. דהיינו חטאת כמבואר בגמ' שם ע"ב דאשם תלוי חייבין אפילו נמצא לאחר אותיום וכיון דחייבים חטאת משמע דמחזקינן לה ודאי בדם נדה ולא מספקינן כלל שמא הדם מן הצדדים וכדמוכח ג"כ בגמ' ד"ס ע"ב גבי פלוגתא דבר פדא ור' אושעיא. דאפי' ר' אושעיא לא אמר שטהרותיה תלויות אלא משום שמא בא הדם אחר שנסתלקה מעסק הטהרות אבל לא דמספקינן שמא אינו מן המקור. משמע דזה אינו שום ספק כלל דמחזקינן ליה בדם המקור. וכן ראיתי בשו"ת השיב ר' אליעזר סי' ב' הקשה כן וכן ראיתי שהקשה הס"ט סעיף ה' ס"ק ט"ו וז"ל כיון דקיי"ל דם הנמצא בפרוזדור ספיקו טמא דחזקתו מן המקור לפי שרוב דמים מן המקור א"כ מה ספק ספיקא שייך הכא. וכ' לתרץ עפמ"ש התוספות בנדה די"ח א' ד"ה שליא דאמרינן סמוך מיעוטא לפלגא כו' אף שהתוס' פ"ק דכתובות דף ט' א' לא ס"ל כן וה"נ נימא סמוך מיעוטא דמהצדדים לפלגא דמן המכה וה"ל רובא לטהר עכ"ד. וגם ע"ז יש להקשות א"כ אמאי לאחר זמן טמאים מספק נימא סמוך מיעוטא דמן הצדדים לפלגא דשמא אחר תשמיש ראתה הדם אף שי"ל דאשם תלוי בא גם על ספק ספיקא ע' מזה בתוס' רפ"ד דכריתות ד' י"ז ב'. וע' תוי"ט שם סוף משנה א' מ"מ אמאי מטמאה את בועלה. א"ו הטעם י"ל כמ"ש הרשב"ץ בפסקיו ס"פ כה"י וז"ל דם החדר טמא ודם העלייה טהור והנמצא בפרוזדור מן הלול ולפנים ודאי טמא מן הלול ולחוץ ספק טמא. והנמצא בכותלי הרחם למטה מהפרוזדור ודם הנמצא בעד אשה טמאה טומאה ודאית עכ"ל. הרי דרק דם הנמצא בפרוזדור מן הלול ולחוץ הוא דטמא טומאת ספק משום דאיכא לאחזוקי בדם עלייה כדפי' רש"י ד' י"ז ב' ד"ה ספיקו טמא. ומה"ט ס"ל לרמי בר שמואל ורב יצחק בריה דרב יהודה שם דספיקו טהור אלא דאנן קיי"ל כרב הונא דספיקו טמא. אבל בכותלי בית הרחם ה"ל כמן הלול ולפנים דודאי טמא. גם י"ל דה"ל כנמצא בקרקע פרוזדור מהלול ולפנים דאפילו לרמי ורב יצחק ודאי טמא. דהא בעל כרחך גם לדידהו אמת דין המשנה דנמצא על שלו או על שלה חייבין בקרבן חטאת וע"כ משום דה"ל כדין נמצא בקרקע פרוזדור דמודו גם הם דהוה ודאי טמא כמש"ש דף י"ח א':

קיצור. קושיא עמ"ש רמ"א סי' קפ"ז ס"ה וכן אם אין לה וסת קבוע והוא ספק אם הדם בא מן המקור או מן הצדדים תלינן במכה מכח ספק ספיקא. וכ' הש"ך ס"ק כ"ב שמקור דבריו מהשע"ד ומקור דברי השע"ד הוא מהסה"ת סי' צ"ב. ויש קושיא ע"ז מהמשנה המפורשת ר"פ כה"י נמצא על שלו כו' טמאין וחייבין בקרבן דהיינו חטאת הרי שזהו טומאה ודאית ולא מספקינן כלל שמא מהצדדים בא. וכן מוכרח בגמרא פרק האשה דף ס' ע"ב. והיינו כמ"ש בפסקי הרשב"ץ דדם הנמצא בכותלי בית הרחם למטה מהפרוזדור טמאה טומאה ודאית. וע' בפרש"י פכה"י דף י"ז ע"ב ד"ה ספקו טמא. ואפ"ל דדינו כנמצא מהלול ולפנים בקרקע פרוזדור. וגם בס"ט סי' קפ"ז ס"ק ט"ו הקשה כעין קושיא זו ותירוצו דחוק: