(יב)
(יב) להכעיס. דכיון שאינו חושש בשחיטה לא מיקרי בר זביחה ולא קרינן ביה וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכלרא כן כתב הרא"שרב בשם ר"י בעל התוס'רג, דלא כמ"ש הר"ןרד שכל שאינו אוכל נבילות להכעיס שאינו כנכרי אף על פי שאינו חושש בשחיטה הרי הוא בתורת שחיטה כישראל, וכן דעת הרשב"ארה ואפילו באוכל נבילות להכעיסרו, דסבירא ליה כמאן דאמררז מומר הוי ולא מין, ולא קיימא לן הכירח אלא כמ"ש הרא"ש בשם התוספותרט.
והתבואות שוררי נסתפק במי שאינו טורח אפילו טירחא זוטא כגון להוליך אל המומחה לשחוט דאפשר דלא מיקרי בר זביחה כלל לפי דעת התוספות, וזה אינו, דכיון דכשיש היתר ואיסור לפניו מניח האיסור ואוכל ההיתר דווקא מקרי בר זביחה, כיון שלפעמים מדקדק בזביחה, דמהאי טעמא מקרי אוכל נבילות לתיאבון בר זביחה משום דמדקדק בזביחה שלא לתיאבון (וכן מוכח ממ"ש [לעילריא] סי' א' בשם האחרונים גבי מי שיצאה טריפה מתחת ידו במזיד דלמפרע לא מספקא לן באינו בר זביחה אלא ספיקא אחרינא עיין שם):
הערות
- רא. ראה לעיל בפנים סק"ג, וש"נ.
- רב. פ"א סי' ז. לפירוש הב"י ד"ה ומ"ש רבנו בשם הרא"ש.
- רג. ראה תוס' ג, ב ד"ה קסבר.
- רד. (א, א) ד"ה ולענין.
- רה. תורת הבית הארוך בית א ש"א (ח, ב) והקצר (ה, ב).
- רו. דלא כר"ן שם, שפוסל בזה מפני שהוא כנכרי.
- רז. ע"ז כו, ב.
- רח. הן לענין מומר להכעיס לדבר אחד שהוא כנכרי (כדלעיל בתחלת הסעיף, ובקו"א ריש ס"ק ח, וש"נ), והן לענין אינו חושש בשחיטה שאינו נקרא בר זביחה (כמבואר כאן ברמ"א, ובט"ז ס"ק א).
- רט. לענין אינו חושש בשחיטה שאינו בר זביחה.
- רי. ס"ק טז.
- ריא. כ"ה בכת"י, אך לעיל שם לא נזכר מזה. וראה ש"ך שם סק"ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש רמד ע"ז כו, ב
- אגרות קודש רסז ע"ז כו, ב
- שולחן ערוך יט מאותו ספר ע"ז כו, ב
- שולחן ערוך ב מאותו ספר ע"ז כו , א
- שולחן ערוך עו מאותו ספר ע"ז כו, ב
- שולחן ערוך פ מאותו ספר ע"ז כו, א
- שולחן ערוך ח מאותו ספר ע"ז כו, ב
- שולחן ערוך ח מאותו ספר ע"ז כו , רע"ב
- שולחן ערוך ט מאותו ספר ע"ז כו, רע"ב
- שולחן ערוך (ח) מאותו ספר ע"ז כו, ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות רבית ע"ז כו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום של דיני יולדת בשבת ע"ז כו , א